מיוחד ל"כלכליסט" - תחזית S&P לשנה הקרובה: מחירי המניות בארה"ב יתקדמו בזחילה למעלה

השבוע נפתחה עונת דו"חות הרבעון השלישי של 2010. כלכלני חברת המחקר סטנדרד אנד פור'ס מעריכים כי החברות הנכללות במדד היוקרתי S&P 500 יציגו ברבעון השלישי קפיצה של 31% ברווח התפעולי המצרפי, לצד המשך היציאה מהמיתון הכלכלי.

לדברי אסטרטג ההשקעות הראשי של S&P סם סטובל, החברות הנכללות במדדים S&P MidCap 400 וכן S&P SmallCap 600 צפויות להגדיל את הרווח התפעולי שלהן ב־33% וב־103% בהתאמה. סטובל מעריך כי הרווחים ברבעון זה צפויים להמשיך ולהיות חזקים, וזאת הודות למינוף תפעולי משופר, התוכניות של החברות לבצע רכישה חוזרת של מניות וכן החולשה האחרונה של הדולר האמריקאי.

סטובל טוען כי האטיות בצמיחת כלכלת ארצות הברית תקוזז במלואה (ואף יותר) על ידי הצמיחה בשווקים המתעוררים, מה שמבשר טובות עבור מניות החברות בארה"ב.

כלכלני מחלקת מחקר המניות של S&P מעריכים כי שורת ההכנסות של החברות תמשיך להשתפר, כאשר בממוצע, החברות ב־S&P 500 צפויות לרשום עלייה של 15% בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, כאשר נתון משקף שיפור בהשוואה לצמיחה של 11% שנרשמה ברבעון השני של השנה.

הסיכון למיתון קיים

סטובל מוסיף שהעלייה ברווחים תהיה איתנה גם ברבעון הרביעי, כאשר מדד S&P 500 ירשום עלייה של 27% ברווח למניה, מדד MidCap 400 ירשום צמיחה של 33% ואילו מדד SmallCap 600 ירשום זינוק של 80%. עם זאת, בשנת 2011 שיעור העלייה ברווח למניה צפוי להתמתן, כאשר שלושת המדדים הללו צפויים לרשום תוספת של 14%, 23% ו־32% ברווח למניה, בהתאמה.

אולם, יש להביא בחשבון כי בינתיים הסיכון לכלכלה עדיין קיים. אם ארה"ב תסבול ממיתון כפול, המלווה בדפלציה (תופעה שסטובל מכנה "כלכלת 3D" - מלשון שלושה ממדים), חברות שינסו לשרוד צפויות לגלות כי החוב לטווח ארוך, וכן ההתחייבויות ה"קשיחות" לחלוקת דיבידנדים, יפעלו כעוגן, ואילו המזומנים יאפשרו להן לצוף.

עם זאת, S&P אינה צופה כי הכלכלה תידרדר למצב של דפלציה. המחלקה הכלכלית של S&P מעריכה כי ההסתברות להגעה למצב של כלכלת 3D עומדת על 30%. הפעם האחרונה שבה ארה"ב סבלה מדפלציה היתה בשנות השלושים, ומאחר שאין נתונים מגזריים מתקופה זו, סטובל השתמש בניתוח שלו במצבה של כלכלת יפן כדוגמה למה שעלול להתרחש, לדעתו, בארה"ב אם תרחיש כלכלת 3D אכן יתממש.

בשנות התשעים של המאה הקודמת חוותה כלכלת יפן מיתון המלווה בדפלציה. מבחינת ביצועי השוק והמגזרים ביפן עולה כי בפרק זמן של כ־20 שנה, מדד האינפלציה של יפן (מדד המחירים לצרכן עבור מוצרי הליבה) נע, באופן מפתיע, בטווח צר שבין 2.7% בשנת 1990 לאינפלציה שלילית של 1.2% בשנת 2009. סטובל טוען כי הנתון המעניין הוא שיפן חוותה דיס־אינפלציה בשנות התשעים, כלומר מצב של האטה בעליית המחירים (ולא דפלציה, שהיא ירידה בפועל של מחירים).

בשוק המצוי בסביבה כזו ניתן להרוויח על ידי השקעה במגזרים מסוימים, כלומר יש לבחור חברות שעשויות לעמוד בצורה טובה יותר בהאטה הכוללת בצמיחה הכלכלית ובירידת המחירים שתנבע מכך. סטובל טוען כי בבחירה יש להביא בחשבון חברות נטולות התחייבויות, ריבית ודיבידנדים, בשילוב עם מצבור מזומנים גדול יותר.

התאוששות מתונה

ועדת מדיניות השקעות של S&P צופה למדד S&P 500 מחיר יעד של 1,200 נקודות ל־12 החודשים הקרובים, תוך הבנה כי מחירי המניות יזחלו (ולא ירוצו) כלפי מעלה. הוועדה מעניקה להשקעה במניות בתקופה זו משקל ניטרלי, לאיגרות החוב משקל חסר ולהתבצרות במזומן משקל יתר.