דו"ח טכנולוגי: ב-bit.ly צריכים לחשוש מקדאפי

רגע, זה שלנו!

שורה של אתרי קיצור כתובות עלו לגדולה על כנפי הציפור של טוויטר, משום שאם אתה רוצה לדחוס קישור לתוך 140 תווים, כדאי שהוא יהיה קצר מאוד. אחד הפופולריים שבהם הוא bit.ly, אבל הוא לא היחיד. יש עוד שורה של שירותים כאלה שמשתמשים בסיומת ly., וכולם עשויים להיתקל בבעיה רצינית בקרוב.

לוב ידועה בעולם בעיקר בגלל שני דברים: ייצוא טרור, והאישיות ה, אה, צבעונית של הרודן שלה, מועמר קדאפי (שני הדברים משתלבים לעיתים: לפני כמה שנים מלך סעודיה כל כך עיצבן את קדאפי, שהוא יזם מבצע חיסול). עכשיו מסתבר שהיא רואה בעצמה את הבעלים של סיומת הדומיין ly., ושהיא מתכוונת לאכוף את זכויותיה.

האתר vb.ly, שמספק שירותי קיצור קישורים, הופתע לגלות שרשם הדומיינים הלובי מסרב להכיר בו, אף על פי שהאתר כבר היה קיים במשך שנה ובסך הכל ביקש להאריך את הרישום. הסיבה לכך, כמסתבר, היא תצלום חושפני (במונחים לוביים) של בעלת החברה. רשם הדומיינים הלובי הודיע לה שהאתר עובר על תנאי הרישום בארצו, תנאים שקשה היה לגלות איפה בדיוק הם מתפרסמים. לאחר מכן הוא הודיע לה שלוב מחילה את חוקי השריעה (ההלכה המוסלמית) על הדומיינים עם סיומות ly., והאתר, שמאפשר קיצורי קישורים גם לאתרים שאינם הולמים מקומות עבודה, התבקש בנימוס לחפש את החברים שלו.

מתקבל הרושם שזהו אינו מקרה יחיד, וששורה של בעלי דומיינים אחרים נמצאים גם הם בסכנה של מחיקת האתר שלהם. במיוחד אם שם האתר קצר מארבע אותיות, שזו כמסתבר פריבילגיה ששמורה לאזרחים לובים בלבד. בקיצור, אם יש לכם אתר ואתם רוצים לחפש לו דומיין, התרחקו מחופי לוב, גם אלו הווירטואליים.

פאשלת הפרטיות החדשה של פייסבוק

 

פייסבוק ערכה אמש (ד') מסיבת עיתונאים, ובה הציגה כמה שינויים חיוביים מבחינת פרטיות. אפשר לקרוא עליהם כאן. בינתיים, היא ארגנה לעצמה פדיחת פרטיות חדשה, שצפויה להפריע קלות למסע היח"צ של מארק צוקרברג, שמאד רוצה שיפסיקו כבר לדבר על הסרט "הרשת החברתית".

הרבה מאד אנשים משתמשים באפליקציית האייפון של פייסבוק. עכשיו מסתבר שכל מי שעושה את זה, מעלה לפייסבוק גם את רשימת אנשי הקשר שלו, ומספרי הטלפון שלהם. כן, עכשיו הוסיפו איזו אזהרה בנושא בעת התקנת האפליקציה, אבל לא נראה שמישהו מתייחס אליה.

כלומר, נניח שאתה אדם מן היישוב שלא רוצה שהמספר שלו יסתובב בפייסבוק, ועל כן, בחוכמה רבה, נמנע מלציין אותו שם. אתה גם אדם הגיוני שלא משלם אלפי שקלים עבור טלפון צעצוע שביר. אבל יש לך חבר, שלו דווקא יש אייפון. הוא החליט שהגיע הזמן שהוא יוכל להשתמש דרכו גם בפייסבוק, ולרוע מזלך יש לו את מספר הטלפון שלך.

טראח! מספר הטלפון שלך מסתובב עכשיו בפייסבוק. ויכול להיות שאתה והוא בכלל לא חברים, אלא סתם אנשים שעובדים זה עם זה. זה לא משנה: ברגע שהוא סינכרן את האייפון עם פייסבוק, המספר שלך מתחיל להסתובב ברשת. ואם הגדרות הפרטיות שלך לא אטומות כמו מוחו של שר ממוצע, לאנשים אחרים תהיה גישה אליו.

התקבלו ידיעות, שטרם אושרו, שאותו דבר קורה גם בעת שימוש באפליקציית האנדרואיד של פייסבוק. יש אפילו אתר שמציג רנדומלית מספרי סלולר של משתמשי פייסבוק. כן, אתה יכול להסיר את המספר שלך מפייסבוק, אבל קודם אתה צריך לדעת שהוא שם.

פייסבוק: מחסלים את הפרטיות שלך מאז 2005.

ועכשיו תורם של הספרים

הצד האפל של עליית הספרים האלקטרוניים – ואה, עוד צד אפל של האייפד – הוא שיחד עם הצלחתם, עולה גם היקף גניבת הספרים. חברת Attirbuotor ערכה מחקר שמתעד את העלייה הזו.

במהלך השנה האחרונה, עלתה הדרישה לספרים גנובים ב-50%. זוהי עלייה של 54% מאז אוגוסט 2009. עלייה של 20% נרשמה מאז יצא האייפד לשוק. הספר הנגנב ביותר הוא Breaking Down של סטפני מאייר. תופעה מדאיגה נוספת היא פריחתם של אתרים קטנים, שעוסקים בהפצת ספרים גנובים.

המחקר מתבסס על נתוני גוגל, ו-Attributor נכנסה לשותפות עם כמה הוצאות ספרים כדי לפרסם קישורים למהדורות חוקיות של הספרים, לצד הקישורים לאתרי גניבה. הם מעריכים שכ-20% מהמחפשים מקליקים על הקישורים לאתרים החוקיים.

 

מיעוטים נגד נייטרליות רשת? מה לעזאזל?

 

הצעת החוק לקידום נייטרליות רשת נחלה לאחרונה תבוסה בקונגרס האמריקאי, לאחר שכמה חברי קונגרס הצליחו לקדם את האינטרסים של אוליגרכיית חברות הטלפוניה, שממש לא מעוניינות שיקחו מהן את האפשרות להגביל שירותים מסוימים, שעלולים לפגוע ברווחים שלהן.

אחד האירועים המפתיעים ביותר בכל השתלשלות העניינים הזו היתה שלפתע, שורה של קבוצות לקידום מיעוטים – שחורים, היספנים, ואחרים – התייצבו בשורה אחת לצד חברות הטלפוניה והצהירו נרגשות שאם תהיה נייטרליות רשת, הציבור שלהם יידפק.

למה זה קורה, כשלא מעט מחקרים מראים שהיספנים ושחורים משתמשים יותר ברשת הסלולרית מאשר ברשת הקווית, כלומר מעדיפים את הרשת שחברות הטלפוניה נאבקות כדי שלא לאפשר בה תחרות שווה? אולי כי זמן קצר לפני הדיונים בקונגרס, תרמו חברות הטלפוניה סכומי עתק לארגונים הרלוונטיים. פתאום, במקרה – רק במקרה, כמובן – קלטו ענקי התקשורת עד כמה הם הזניחו עד כה את המיעוטים, והקדישו להם, או ליתר דיוק לנציגיהם, כמות נכבדה של תשומת לב ומזומנים. שני הצדדים מכחישים, מטבע הדברים, שהיתה כאן עסקה כלשהי. כי זה יהיה מנוגד לחוק, כידוע.

קצרצרים

ליצרניות הטלוויזיה, כפי שכבר דיווחנו, יש בעיה: הן השקיעו הון עתק בפיתוח טכנולוגיית תלת מימד לגרוטאות שלהן. דא עקא, שהלקוחות לא רוצים תלת מימד. מה עושים? מה שעשו בחמש השנים האחרונות לטלוויזיות הישנות. מי שרצה טלוויזיה ישנה, רק גדולה יותר, התקשה מאד למצוא כזו. הוא נאלץ לבחור פלזמה או LCD בין אם רצה ובכך ובין אם לא. יש להעריך שבתוך חמש שנים, יהיה קשה מאד למצוא טלוויזיה חדשה שלא תכיל תלת מימד. אם תרצו ואם לא.

אם חשבתם שאתם סובלים מעודף מידע עליכם ברשת, עוד לא ראיתם כלום: בדיקה העלתה של-92% (!) מהפעוטות מתחת לגיל שנתיים בארצות הברית יש נוכחות כלשהי ברשת. בדרך כלל, אמנם, זו נוכחות בדמות תמונות שההורים המאושרים שלהם העלו, אבל נוכחות. עכשיו תארו לעצמכם איזה מידע יצטבר עליהם עד גיל 17, ותתחילו לקלוט שההצעה של אריק שמידט לצעירים, לשנות את זהותם כדי להתחמק מהר המידע, פתאום מתחילה להיראות קוסמת.

ויקיפדיה ועיתונאים עצלנים זה שילוב מנצח, כמו שכולנו יודעים. דיווחנו בעבר על יכולתם של עורכים אנונימיים לשנות ערכים בוויקיפדיה באופן שישפיל עיתונאים שיסתמכו עליהם. השבוע זה קרה שוב: השחקן הקומי נורמן וויזדום מת, שבע שנים והישגים, וכמה עיתונאים בריטיים מיהרו לכתת את רגליהם לוויקיפדיה כדי לאלתר במהירות חבצלת – כתבת "אחרי מות". הם שלפו משם את העובדה שוויזדום כתב את הלהיט של וירה לין (המוכרת היום בעיקר בזכות פינק פלויד), The White Cliffs of Dover. רק שזה לא היה המצב. וויזדום כתב כמה וכמה שירים, אבל לא את זה. שני עיתונים מצאו עצמם מושפלים על ידי איזה ליצן, ולא בפעם הראשונה.

צעיר בריטי, אוליבר דרייג', נכלא ל-16 שבועות בשל סירובו לספק למשטרה את הסיסמה למחשב המוצפן מאוד שלו. המשטרה חושדת שהסיבה לכך שהמחשב מוצפן יותר מהאניגמה הגרמנית בשעתו היא שדרייג' מחביא מאחורי ההגנה ערימה של פורנוגרפיית ילדים. הדגש כאן הוא על המילה "חושדת": אין לה הוכחות. מסתבר שסירוב להפליל את עצמך יכול להביא אותך לכלא. נהדר.

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון, מצא את הדוגמא שמבליטה את ההבדל בין האייפד ובין הספר האלקטרוני של אמזון: Angry Birds. המדובר באפליקציה הנמכרת ביותר באויפד, משחק שבו מתבקש השחקן להפציץ חזירים מצוירים. בזוס ציין ביובש שהתוכן הנמכר ביותר בקינדל הם ספריו של סטיג לארסון ("הנערה בעלת קעקוע הדרקון" ושני הספרים הנוספים). "אנחנו פונים לקהל אחר", אמר.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"