אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זכיינית הרכבת הקלה בת"א מבקשת לעצור את העבודות

זכיינית הרכבת הקלה בת"א מבקשת לעצור את העבודות

הזכיינית MTS טוענת כי עוד לא הוכחה טענת המדינה לפיה הפרה את החוזה, ולכן יש לעצור את הפרויקט. בנוסף הגישה החברה תביעת בוררות על סך 1.8 מיליארד שקל

07.10.2010, 17:45 | ליאור גוטמן

זכיינית הרכבת בתל אביב ביקשה מצוות הבוררים לעצור את עבודות המדינה לקידום הפרויקט. עבודות המדינה כוללות בעיקר שחרור מכרזים לביצוע הרכבת הקלה בתל אביב במספר מסלולים, לרבות הקו האדום שיחבר בין פ"ת, ת"א ובת-ים.

צוות הבוררים, שכולל את יהודית צור, בעז אוקון ועו"ד אלי זהר, הוקם במטרה להחליט מי אחראי על הפרת הסכם הזיכיון להקמת הרכבת והאם ניתן לגשר בין הצדדים. הבקשה הוגשה יחד עם תביעת בוררות שהוגשה אתמול (ד') על סך 1.8 מיליארד שקל.

על פי חברת MTS, הזכיינית המקורית של הפרויקט, צוות הבוררים טרם קבע אם נכונה טענת המדינה שהיא הפרה את החוזה ולכן לא ניתן לחלט את ערבויותיה ולא ניתן לקדם את הפרויקט באופן עצמאי באמצעות חברת נ.ת.ע.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שסכום הפיצוי אותו מבקשת MTS מורכב מ-362 מיליון דולר עבור עבודות שונות אותה ביצעה הזכיינית במהלך השנים האחרונות, כאשר הסעיפים העיקריים הם עבודות משפטיות, הנדסיות, משפטיות ופיננסיות שליוו אותה בעבודתה מאז זכתה בחוזה בדצמבר 2006.

בנוסף דורשת הזכיינית לקבל בחזרה את הערבויות שחולטו בסך 138 מיליון שקל, ומעל לכל היא דורשת לקבל פיצוי עבור אבדן הכנסות עתידי שמסתכם לטענתה ב-43.5 מיליון שקל עבור כל שנת הפעלה, כאשר הפרויקט ניתן לה לשלושה עשורים. סך התביעה מסתכם בכ-1.8 מיליארד שקל.

על פי פסיקת הבוררים, המדינה מחויבת להגיש את תשובתה עד יום שלישי הקרוב, ועל פי ההערכות תגיש גם היא בקשת בוררות בהיקף כספי שווה או גדול מזה שהגישה MTS. גורם המקורב לזכיינית מסביר שטענת המדינה כאילו נרשם עיכוב של שלוש שנים בביצוע הפרויקט אינה נכונה בעליל כיוון שכל הארכה שנעשה ניתנה כדין על ידי המדינה על גבי ניירות חתומים. על פי ההערכות, אגף החשב הכללי במשרד האוצר מעוניין לקדם את הפרויקט משתי סיבות עיקריות: הראשונה היא שהפער בין הצדדים הוא כ-40 מיליון יורו, כשני אחוזים מסך הפרויקט, כך שבעזרת גישור של צוות הבוררים ניתן למצוא פשרה שתאפשר את חזרתה של MTS לסטטוס של קבלן ביצוע. הסיבה השנייה היא החשש כי הפקדת הפרויקט בידי נ.ת.ע תיצור מנגנון מנופח של פיקוח וביצוע, כך שעלות הפרויקט עלולה להסתכם ב-12 מיליארד שלק במקום כ-10 עד 11 מיליארד במקור.

כפי שפורסם ב"כלכליסט", נ.ת.ע פועלת כיום ללא מנכ"ל או יו"ר קבוע, והחשש הוא שהפקדת אחד מפרוייקטי התשתיות הגדולים בישראל בידיה עלול לעכב את ביצוע העבודות.

מ-MTS נמסר בתגובה כי "אין בכוונתנו להתייחס לפרטי הפנייה לבוררות. אנו סבורים שטענותינו יוכחו בבוררות וצר לנו שהמדינה פנתה לתקשורת בנושא".

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

5.
יאללה מספיק - בואו נוותר על זה
פיספסנו את הרכבת הזו שנקראת רכבת מזמן... חבל על כל הכסף שהמדינה מנסה "לחסוך" עם קבלנים חיצוניים, לפרוייקטים לאומיים דרושה חברה בבעלות המדינה, גם ככה הכל ממומן מכיס האזרחים, אז לפחות שיעזור ליצור כמה מאות משרות לישראלים ולא לסינים או צרפתים. נשלח מהרכב ליסינג שלי...
איציק  |  09.10.10
4.
יש להעביר חקיקה שתמנע סחבת בפרוייקטי תשתית לאומיים
יש להעביר חוק שחברה שבהיתנהלותה גרמה לעיכוב פרוייקטי תשתית לאומיים לא יכולה להשתתף במכרזים כאלה 20 שנה (כמובן כל חברות הבנות והאם בשירשור). נראה איזו חברה תעכב פרוייקטים לאומיים לאחר שיחוקק חוק כזה. ומול MTS - אם הבוררים יסכימו לעיכוב הפרוייקט - יש לדרוש ערבות חודשית שתגדל בגובה הנזק החודשי שנגרם למשק מעיכוב הרכבת הקלה. הרי עלול להווצר מצב בו החברה תצטרך לשלם פיצויים ופשוט יסגרו אותה ובעלי המניות שלה יתכחשו לחוב.
די , נמאס כבר  |  08.10.10
לכל התגובות