פעילים בכירים בשוק ההון: לא חוששים מצניחה למשבר כפול

בשבוע שעבר התעוררה לחיים זירת המסחר בכנס המבצעים שארגנו "כלכליסט" והבורסה לניירות ערך לציון 75 שנות מסחר בורסאי. בשולי הכנס הציג "כלכליסט" ארבע שאלות זהות לשבע דמויות משוק ההון המקומי, כדי לשמוע את חוות דעתם על העניינים הבוערים שעל סדר היום.

משתתפי הפאנל המאולתר היו צבי לובצקי, יו"ר בית ההשקעות אי.בי.אי ומבעלי השליטה בו; גילי כהן, מנהל השקעות ראשי באקסלנס; נגה קנז, מנכ"לית רוסאריו קפיטל; אליעזר כרמל, ראש ועדת ההשקעות של אוניברסיטת בר־אילן; יוסי ניצני, מנכ"ל הבורסה לשעבר; זאב מילבאואר, שותף של אי.בי.אי בתחום הבנקאות להשקעות; ואריה אדלר, מפעילי שוק ההון בשנות התשעים.

1. האם אנחנו לפני תחתית כפולה בשוק המניות?

גילי כהן. לא מאמין במניות לפנסיה | צילום: אוראל כהן

לובצקי: "תמיד טוב לבדוק האם תיתכן תחתית כפולה, אבל נראה שהריבית הנוכחית ועודף הכסף יכולים 'להחזיק' את השוק ולמנוע מצב של תחתית כפולה".

כהן: "לא תהיה תחתית כפולה. תהיה צמיחה מתונה מאוד, אם כי עלולים להיות משברים לאורך הדרך".

אדלר, שהורשע בפרשת הדיסקונטאים ובעל הון של מאות מיליוני דולרים מעריך כי "הכלכלה יציבה וטובה. אין אפשרות לתחתית כפולה".

קנז: "אין בסיס להניח שתהיה תחתית כפולה".

ניצני: "אנחנו לא בגאות ולא בשפל. תהיה תקופה של אי־ודאות ותנודתיות, אבל לא שינוי מגמה לטווח הארוך".

כרמל: "התחום היחיד שלגביו קיים חשש למשבר נוסף הוא הנדל"ן למגורים בארצות הברית. הציבור מתקשה לעכל את העודף העצום של הדירות הלא מכורות ומתקשה לעמוד בתשלומי המשכנתאות. לכן עיקולי הדירות נמשכים ואף מתגברים. פרט לכך, המשק האמריקאי צומח לאט אבל בעקביות ואין סימנים לתחתית כפולה. אצלנו הכלכלה צומחת יפה, עודף היצוא מרשים - גם במצב שערי החליפין הנוכחיים, גביית המסים גבוהה מהצפוי והגירעון יהיה נמוך ממה שהעריכו בבסיס התקציב. יחס החוב הממשלתי לתוצר הוא מהנמוכים בעולם ומצוי במגמת צמצום. האינפלציה בשליטה והריביות סבירות, לכן לא פלא שביצועי המשק מגבים את השווקים".

מילבאואר: "לתפיסתי, השאלה המהותית בשוק ההון היא האם המחירים נמוכים או גבוהים? קשה מאוד לספק הערכות לגבי המגמות הצפויות בשוק, ולכן הדבר היחיד שניתן לעשות הוא אנליזה של הנכסים שבהם אתה סוחר. לדעתי, בהתחשב בריביות הקיימות היום בשוק, המחירים הם במקרה הטוב הוגנים ובמקרה הפחות טוב — יקרים. ההמלצה שלי היא להוריד סיכונים, כלומר להיות בפוזיציות יותר צנועות בשוק המניות, להקטין חשיפה לאיגרות חוב קונצרניות ולהגדיל את הרכיב הנזיל".

2. האם מתפתחת בועה בשוק הקונצרני?

זאב מילבאואר. "לא משעמם עם פישמן" | צילום: אוראל כהן

לובצקי: "לדעתי, מתפתחת בועה בשוק האג"ח בכלל, ולא רק באפיק בקונצרני. באג"ח הממשלתיות הבעיה היא חריפה יותר, אבל צריך לזכור שבשונה משוק המניות, כאשר בועת האג"ח תתפוצץ - לא תהיה קטסטרופה".

כהן: "הבועה לא קיימת בשוק האג"ח המקומי. העיוות מקורו בשוק האג"ח הממשלתיות בארה"ב, ולפיכך תשואת האג"ח הקונצרניות נמוכה".

קנז: "אני לא חושבת שקיימת בועה. ההסתברות שהשוק יעלה גבוהה משיירד".

כרמל: "המסחר באג"ח הקונצרניות מתנהל במתינות ותוך זיקה לממשלתיות. המחסור באג"ח ממשלתיות הנובע ממיעוט גיוסי חוב לתקציב המדינה הקל את הנפקות החוב של הסקטור העסקי ואף אפשר גיוסי אג"ח מוצלחים על ידי חברות לא מדורגות. עם זאת, לקחי כשל השוק של 2008 נלמדים כל העת ואין סימנים להיווצרות בועה".

מילבאואר: "בכל סיטואציה שבה הריבית נמוכה התוצאה היא היווצרות של בועה. אם הכלכלה העולמית תתאושש, הריבית תעלה ולבעלי האג"ח ייגרמו הפסדים. מצד שני, אם הכלכלה לא תתאושש, המרווחים מול האג"ח הממשלתיות יעלו, כך שבכל מקרה בעלי האג"ח הקונצרניות יפסידו".

ניצני: "אני לא חושב שקיימת בועה בשוק הקונצרני. רמת התשואות בשוק היא סבירה ואפילו קצת נמוכה מדי. היא אינה משקפת את רמת הסיכון".

3. לאן הולך מחיר הזהב?

אליעזר כרמל. "הזהב - אפיק השקעות עקר" | צילום: אוראל כהן

כהן: "אין לי מושג".

אדלר: "לא מבין בזה".

כרמל: "הזהב הוא אפיק השקעות עקר. בסיטואציה של ריבית נמוכה פוזלים לעבר אפיק השקעה שכזה, אבל כשהריביות בעולם יעלו, הזהב יירד. לדעתי, הוא אפילו לא יגיע ל־2,000 דולר לאונקיה".

ניצני: "מחירי הזהב נמצאים בקוניוקטורה כלכלית עולמית, וזה לא מקרה שאנחנו בשיא של הרבה מאוד שנים. ישנה כאן התייחסות סנטימנטלית לזהב, וזה לא יישמר לאורך זמן".

מילבאואר: "הגלובליזציה שהזמנו על עצמנו מבטיחה שבכל זמן נתון נסבול ממשבר באזורים ובמדינות אחרות בעולם. לכן הזהב ימשיך לשמש מקלט עבור משקיעים שיפנו אליו בכל משבר. עם זאת, אני לא חושב שיש מקום לזרוק סתם מספרים בנוגע למחיר הצפוי לאונקיית זהב, שכן מדובר בלא יותר מניחוש".

4. אילו שלוש מניות היית לוקח איתך לפנסיה?

קנז: "קוקה־קולה, פמפרס וג'ילט. תמיד ישתו קולה, תמיד ישתמשו בחיתולים ותמיד יתגלחו".

אריה אדלר. "לא תהיה תחתית כפולה" | צילום: אוראל כהן

כהן: "בנקים ובזק, אבל אני לא מאמין באחזקת מניות לפנסיה".

אדלר: "בנקים - הפועלים או לאומי - טבע וסיטיבנק".

ניצני: "אני הייתי בוחר בחברה שמייצגת תעשייה כבדה ומתקדמת, חברה שמייצגת את אוצרות הטבע של המדינה וגם אחת מחברות התקשורת".

כרמל: "בנק לאומי, טבע ובזק".

מילבאואר: "לו הייתי צריך לבחור במניות הממוצבות בין אג"ח - הנושאות תשואה נמוכה יחסית ולכאורה פחות מסוכנת - לבין מניות שלהן תשואה פוטנציאלית גבוהה אך גם סיכון גבוה, אז הייתי בוחר במניה של בנק מזרחי טפחות. זהו בנק עם תרבות ניהול והקפדה על ניהול הסיכונים. מניה נוספת שהייתי לוקח לפנסיה היא המניה של קבוצת דלק. לפי כל הנתונים, אנחנו הולכים להיות מעצמת אנרגיה, ולכן אני חושב שיש מקום להשקיע בקבוצה שהיא בעלת מיקום מרכזי בענף. הבחירה השלישית שלי הן מניות מקבוצת פישמן. אני חושב שאליעזר פישמן הוא איש הנדל"ן הטוב ביותר בשוק ולא פחות חשוב: עם פישמן אף פעם לא משעמם".