דו"ח טכנולוגי: לפתוח את פייסבוק ולגלות שאתה פדופיל

היה מוניטין ואיננו עוד

פייסבוק הודיעה בליל חמישי על שינויים, עוד שינויים, במערכת הקבוצות שלה. המהלכים החדשים נועדו להפוך את הקבוצות לכלי אינטימי יותר שמאפשר לאנשים ליצור קשר עם אנשים שבאמת אכפת להם מהם. הכל נראה, לכמה שעות, טוב ויפה.

עד שמישהו גילה שאם אתה חבר של משתמש אחר, אתה יכול לצרף אותו לקבוצה בפייסבוק בלי הסכמתו או אפילו ידיעתו. שני בלוגרים ויזמים ידועים, מייקל ארינגטון וג'ייסון קאלקניס, קמו בוקר אחד וגילו שמישהו הפך אותם לחברים בקבוצה של NAMBLA.

מהי NAMBLA? קבוצה שמעודדת "מערכות יחסים בין גברים לילדים", תוך צעידה על סף החוקי. מישהו, בקיצור, סיפח את ארינגטון וקאלקניס לקבוצה שאומרת שיש להם אהדה עזה לנערים צעירים. קאלקניס שלח מכתב מחאה לפייסבוק, וציין בעיה נוספת: אילו לא היו מעדכנים אותו, הוא לא היה יודע שהוא חבר בקבוצה ההיא. על פניו, זוהי עוד הוכחה לנטייתה של פייסבוק ל-opt out, כלומר חיבור לפיצ'רים בלי קבלת רשות הגולש, תחת הנחה שאם הוא לא רוצה להשתמש בהם, הוא גם יסיר אותם. קלקאניס גם רמז לאיום בתביעה.

ארינגטון היה אקטיבי יותר במחאתו: הוא נכנס לקבוצה והוסיף אליה חבר חדש, אחד מארק צוקרברג, אולי שמעתם עליו. צוקרברג, כמובן, מיהר להסיר את עצמו מהקבוצה ההיא, שעצם החברות בה עשויה בהחלט לגרור מעקב מצד רשויות החוק. כך ארינגטון גילה עוד תוספת מעניינת לשיטת הקבוצות החדשה: אם צירפת חבר שלך לקבוצה והוא הסיר את עצמו, אתה מאבד את יכולת הצירוף האוטומטית. יופי של שיטה לגילוי פיצ'רים, לא?

עוד יום, עוד תקלה נחשפת באייפון

 

האייפון 4 ממשיך לגרום לאפל כאב ראש: כבר הספקנו להירגע קצת מהשערורייה שהתחוללה כשהסתבר שכדי לקבל קליטה ראויה באייפון צריך להחזיק אותו, לפחות בארצות הברית, בתנוחת הלוטוס. עכשיו מתגלה בעיה נוספת, שקשורה לנטייה המצערת של האייפון להישבר.

20% מהמשתמשים כבר דיווחו שהסמארטפון היקר להפליא שלהם, במיוחד אם אתה חי בישראל, נשבר בשלב כלשהו, הושבת והיה צריך להחזיר אותו למעבדה. עכשיו מסתבר שהוא אפילו לא צריך ליפול כדי שזה יקרה. בלוג טכנולוגיה מדווח, והכחשות משכנעות טרם נשמעו, שלא ממש רצוי להשתמש בנרתיק שמכסה את שני צדדי האייפון, מה שאנשים נוטים לעשות. הדבר גורם להצטברות גרגרי לכלוך בחלק האחורי של המכשיר, שגם הוא עשוי זכוכית, ובאיטיות אך בעקביות הם שורטים את הזכוכית, עד שהם מובילים לשבר של ממש.

הבעיה, על פי הדיווח, התגלתה כנפוצה כל כך, שהמהנדסים של אפל בוחנים את השפעותיהם של שלל נרתיקים על מוצר הדגל של החברה, מתוך כוונה להוציא בגרסה הבאה שלו מכשיר קצת יותר עמיד. מסתבר שדווקא הכיסוי של אפל לא גורם בעיות, בין השאר, משום שהוא לא מכסה את הצד האחורי, וכאן עולה שוב התמיהה: למה דווקא הפעם הוציאה אפל כיסוי כזה, ומכרה אותו במחיר שערורייתי? למה לא במכשירים הקודמים? מה היא ידעה על הגרסה הזו, לפני שהוציאה אותה לשוק?

בפוקסקון אין כל חדש

זוכרים את פוקסקון, החברה הסינית שבונה את רוב מוצרי אפל ושלל מוצרי חברות אחרות? זו שהתפרסמה לפני כמה חודשים כשגל התאבדויות פקד אותה? החדשות הטובות הן שאין, בינתיים, התאבדויות חדשות, ושהחברה הודיעה שהעלתה באופן ניכר את השכר הזעום שהיא משלמת לעובדיה. אגב, היא גם הבהירה שאת העלאת המחירים הזו היא תגלגל אל הלקוחות שלה, כך שאם אתם חשים בעליה נוספת של מחירי צעצועי אפל, זוהי אחת הסיבות לכך.

החדשות הרעות הן שבכלל לא בטוח שמצבם של עובדי פוקסקון באמת השתפר באופן משמעותי: מחקר שערכה פוקסקון עצמה, שבו נסקרו 1,736 עובדים, מעלה שרמת הבטיחות במפעלים נשארה נמוכה כשהיתה, וגרוע מכך – לחברה יש תרבות של התעללות בעובדים.

ראשית, הדיווחים על העלאת השכר היו מופרזים: פוקסקון הבטיחה 30%, אך העלתה את השכר ב-9.1% בלבד, תוך שהיא מחסלת שורה של בונוסים שהעובדים התרגלו לקבל. שנית, שיעור בלתי נתפס של כמחצית מהעובדים דיווחו שהם ספגו התעללות במקום העבודה. כ-16.4% מהם אמרו שספגו אלימות מצד ההנהלה. אחרים דיווחו שבניגוד לנהלים, הם לא עברו בדיקות בריאותיות כנדרש, כשאחד מהם, שעבד בפוקסקון 16 שנים, מציין שבכל התקופה הזו עבר בסך הכל שתי בדיקות בריאות.

הפרשה כולה נחשפה במגזין של המפלגה הקומוניסטית הסינית. כשגוף כזה, שאחראי ליותר הרג של עמלים סינים מכל דבר אחר בהיסטוריה, מאשים אותך בהתעללות בעובדים, מצבך קשה.

ניגריה, צאי מהחדר בבקשה

הממשל בוושינגטון החל בימים האחרונים במסע תעמול... אה, הסברה נמרץ, שמטרתו לשכנע את הציבור האמריקאי לגלות יותר אחריות בהתחברות שלו לרשת. לדעת כמה מומחים, בצעד הזה אין די, והגיע הזמן לגלות תקיפות רבה יותר כלפי המקומות שמהן מגיעות ההתקפות. כן, אנחנו מדברים אליכן, ניגריה ומדינות מזרח אירופה.

דוקטור פרסקוט ווינטר, ששימש בעבר כסמנכ"ל הטכנולוגיה של ה-NSA, סוכנות מודיעין האותות של ארה"ב – אומר שהממשל האמריקאי, וממשלות אחרות, צריכים לנקוט בצעדים אקטיביים כלפי מדינות שלא עושות את המוטל עליהן להגנה על הרשת. למשל, לנתק אותן מן הרשת העולמית עד שהן יתחילו להתנהג כמו מדינות בנות תרבות.

אפריקה ומדינות ברית המועצות לשעבר – בעיקר רוסיה, הידועה כאפריקה שעל הוולגה – משמשות מדינות מקלט לפושעי רשת, ולדעת פרסקוט, הגיע הזמן שהן יישאו בתוצאות, במיוחד לאור העובדה שבחלק גדול מהמקרים הממשלות נהנות מהפשעים הללו. רוסיה, למשל, הפכה פשעי רשת, כמו התקפות הסייבר על אסטוניה וגיאורגיה, לחלק מהאסטרטגיה הכוללת שלה.

למרבה הצער, ההבדל העיקרי בין ניגריה ובין רוסיה הוא שלראשונה אין כלי נשק גרעיניים והמקסימום שהיא מסוגלת לארגן הוא מחבל-תחתונים כושל. לרוסיה דווקא יש נשק גרעיני, כך שהסיכוי שמישהו באמת ינסה לעצבן אותה הוא נמוך. על סין ומסעות הריגול שלה בכלל אין מה לדבר; היא חזקה מדי כלכלית.

הניחוש שלי הוא שאם התכנית של פרסקוט תופעל, היא תיושם רק על ניגריה ומדינות חלשות אחרות, דפוקות גם כך, שיידפקו עוד קצת. בהתחשב בכך שהחיבור לרשת ויזמות הרשת הן אחד הסיכויים האחרונים של אפריקה להוציא את עצמה מהבור, יישום של רעיון כזה עלול להתגלות כלא פחות מפשע.

קצרצרים

רופאים עובדים על אפליקציה חדשה לאנדרואיד, שמטרתה היא להודיע לאדם באמצעות הודעת טקסט כאשר מערכות הגוף שלו מתחילות להתנהג באופן חריג. או, במילים ישירות יותר, כשהוא עומד להתפגר מהתקף לב. הבעיה היא, כמו שציין אחד המגיבים, הטבע האנושי: "אם יודיעו לי על כל מה שפגום בגוף שלי, כנראה שאתקין מסנן הודעות שימחק אותן אוטומטית, כדי לא לדעת כמה רע המצב באמת", הוא כתב. מצד שני, זו כנראה תהיה הצלחה בקרב היפוכונדרים.

ציינתי בשבוע שעבר את הלגלוג של מנכ"ל אמזון, ג'ף בזוס, על המשחק Angry Birds באייפד, וההערה שלו על כך שהקינדל מיועד לסוג אחר של לקוחות. עוד זה מדבר וזה בא: אמזון הוציאה בסוף השבוע משחקי טקסט ראשונים, מהסוג שהיה נפוץ פעם בשנות השמונים – אתם יודעים, קווסט באמצעות פקודות – לקינדל. משחקים הם דבר שמאפיין צעצוע, אה, בזוס?

ארצות הברית סובלת משורה של בעיות חברתיות קשות, אבל תמיד טוב לדעת שרוב מוחץ של האוכלוסיה שומר על הפרופורציות הנכונות: 75% מהאמריקאים, על פי סקר שיצא לאחרונה, יעדיפו לבלות שבוע בלי קפה מאשר שבוע בלי חיבור WiFi.

האפינגטון פוסט, המגה-בלוג שגרם למספר עצום של אמריקנים להתוודע לראשונה למושג בלוג, הפך לאחרונה, אחרי חמש שנות פעילות, לרווחי. הצד החיובי: הוכחה שאם יש לך מספיק תעבורה, באיזשהו שלב תוכל גם להיות רווחי. הצד השלילי: האפיגנטון פוסט נשען על עבודה בהתנדבות של אלפי בלוגרים, ולמעשה שובר את השוק לבלוגרים שרוצים גם להרוויח מזה משהו (גילוי נאות: הכותב שייך לקבוצה האחרונה).

חידוש ביפן: מכונות שתיה שמציעות לך את מה שהן חושבות שהוא המשקה המתאים לך. ביפן, תרבות המכירה באמצעות מכונות רחבה הרבה יותר מהמקובל כאן. המכונות החדשות, למרבה הצער, אינן מתקשרות עם הלקוח: הן סורקות אותו ומשוות את התמונה למאגר ממוחשב, שאמור להסביר להן איזו שתיה מתאימה לסוג היצור שנמצא מולה. ואז הן מציעות אותו ללקוח. אם היו מנסים את השטיק הזה בארצות הברית, סביר להניח שהחברה היתה קורסת תחת עולן של תביעות משפטיות מצד אנשים שהחליטו שהמכונה העליבה אותם.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"