גבירותיי ורבותיי, מהפך
לקראת פתיחת עונת התערוכות בסוף השבוע הקרוב בתל אביב, כדאי לשים לב לשינויים שחלו בסצינה המקומית בשנה האחרונה: מעמד האמן התייצב, הוא נכון לצאת לעצמאות, לבד או בקבוצה, ואפילו מוותר על חסות הגלריה
אירועי "אוהבים אמנות" ו"עושים אמנות", שיתקיימו בתאריכים 14–16 באוקטובר ומציינים את פתיחת עונת התערוכות, כוללים כ־75 גלריות, חללי תצוגה ומוזיאונים שיהיו פתוחים ביום חמישי עד 23:00. נוסף על כך, כ־250 אמנים יציגו בשלושת ימי האירוע בחללים אלטרנטיביים, במרחבים ציבוריים ובסטודיאות. בתוך כל השפע הזה קשה להמליץ על אירוע אחד, וכל אחד יוכל למצוא מסלול סיור מועדף עליו בתוכניה שמוצגת באתר
www.tel-aviv.gov.il. "כלכליסט" בוחן שמונה שינויים רבי־השפעה שהתרחשו בשדה האמנות המקומית בשנה החולפת, מאז האירוע הקודם.
הכרה במעמד האמן. זו הפעם התשיעית שהמכירה השנתית של הוועד למלחמה באיידס תתקיים בחסות בנק הפועלים, וזו הפעם הראשונה שהאמנים יקבלו 17% מכספי המכירה, ולא יתרמו חינם את העבודות. ההחלטה לתת לאמנים שכר מסוים עבור תרומתם התקבלה לאחר מאבק שניהל איגוד האמנים הפלסטיים בשנה שעברה. זהו צעד חשוב במאבק המתמשך לחיזוק מעמדו של האמן.
גלריות מסחריות מחפשות דרכים לחדש ולהתפתח. באוקטובר 2009 נחנך בגלריה זומר חדר פרויקטים לתערוכות מתחלפות של אוצרים צעירים. לצד התערוכות העונות להגדרה מכובדות או מסחריות, מוצגת בכל פעם תערוכה ניסיונית, קטנה ומרעננת, שאינה מחויבת לאספנים או למעמד של הגלריה. התחושה המתקבלת היא שגלריה זומר עם היד על הדופק, ומציגה עכשוויות צעירה ובועטת. גם בגלריה שי אריה הגו רעיון מקורי: להציג תערוכות וידיאו מתחלפות בקרוואן. פעם היה זה תפקידה של אמנות לעם להביא את התרבות לפריפריה. היום לא מדובר רק בניידות לצורך חשיפה, אלא גם באמונתם של צמד בעלי הגלריה שגם בפריפריה יש אספנים.
מוותרים על הגלריה. יותר ויותר אמנים, ותיקים וצעירים, מחליטים לעבוד באופן עצמאי, ולא לקבל חסות של גלריה, שהיתה בעבר חוף מבטחים. אמנים בעלי מעמד, כמו גל וינשטיין, סיגלית לנדאו וחן שיש, לא ממהרים לחתום בשום מקום. הצרכים השתנו, וכיום אמנים מציבים במקום הראשון, עוד לפני המכירות, את היכולת של הגלריה ליצור קשרים בחו"ל, להציג אותם בירידים ולהשיג תערוכות יחיד. גלריה שלא יכולה להבטיח דבר כזה, אין סיבה לחלוק עמה 50% מהרווחים.
התאגדויות בחללים אלטרנטיביים. קבוצות של אמנים צעירים שוכרות לעצמן חללי תצוגה ומנהלות אותם כקולקטיב (גלריה אלפרד, p8, d&a), ואמנים רבים שוכרים סטודיאות באותו בניין ומציגים מדי פעם יחדיו. דוגמה לאירוע בחלל מסוג זה אפשר לראות ב"שיתוק שינה", שתתקיים בבניין בקיבוץ גלויות 45, ויציגו בה כ־50 אמנים: אמני המתחם שהזמינו אמנים נוספים להציג עמם. תערוכה נוספת, שיזמה האמנית אורית חסון ולדר, תתקיים בבית הספר אורט גאולה ברחוב גאולה 30, ויוצגו בה עבודות של תלמידים שלומדים במגמת הצילום בבית הספר לצד עבודות של אמנים שגרים או עובדים בשכנות לבית הספר.
הפתעת השנה. השנה היתה שנתה של "החללית" בירקון 70, שהפכה מחלל רב־תרבותי איזוטרי שנפתח לפני שלוש שנים למקום שמושך קהל רב. לצד חדרים שמשמשים סטודיאות לאמנים ותערוכות מקוריות, התנהלו במקום אירועי תרבות כמו סדנת קריאה של גליה יהב וערב לזכרו של אדם ברוך. בסוף השבוע נפתחה בחללית התערוכה "חולמת על יוג'ינה" של נגה ענבר. העובדה שהאוצרת המוערכת הדס מאור אצרה את התערוכה, היא סימן נוסף לכך שהמקום הפך לבן חוקי בסצינה.
ירושלים כמעצמת אמנות. בתוך זמן קצר הפכה ירושלים למעצמה תרבותית, כזו שמפתיעה גם ביחס לשפע התל־אביבי. בניגוד לערים כמו חולון ובת ים, כאן זה קרה בזכות אמנים צעירים ולא מתוך החלטה עירונית. סצינת הגלריות המסחריות עדיין חלשה מאוד, אך הגלריות האלטרנטיביות פורחות. בעבר היה מוזיאון ישראל אחת הסיבות היחידות לחובבי האמנות לעלות לירושלים. עתה הוא אתר מרכזי, אך רק אחד מכמה, שכן התווספו אליו הגלריה בסדנאות האמנים בתלפיות (האומן 26) וחלל התצוגה המרשים של בצלאל ברחוב יפו 23.
סטנדרט תצוגה חדש. בשנת 2000 פתח אלון שגב גלריה במתחם המשכן לאמנויות הבמה: חלל יפהפה ורחב ידיים (200 מ"ר) עם מראה ניו־יורקי. ב־28 בחודש ייוולד סטנדרט תצוגה חדש שעוד ידובר בו: גלריה שלוש (ששהתה עד עכשיו במקלט בחיסין 5 תל אביב) משיקה מתחם תרבות חדש בבניין היסטורי בן ארבע קומות ברחוב מאז"ה 7 בעיר. יהיו בו שני חללי תצוגה, חלל לפעילות תרבותית בינתחומית, בית קפה וסניף של חנות הספרים תולעת ספרים. בקומת הגג יושק "סלון שלוש", שיהווה חלל אירוח לפעילויות תרבותיות אינטימיות ממגוון תחומים.
מהפך במוזיאון חיפה. תמי כץ פריימן עזבה לאחר חמש שנות אוצרות, ורותי דירקטור נכנסת במקומה. כץ פריימן ערכה במקום תערוכות נושא רבות משתתפים ורחבות היקף, והביאה למקום, נוסף על הקהל התל־אביבי, ניחוח בינלאומי עכשווי. דירקטור מתכננת שינוי גדול שיכלול תערוכות יחיד ותערוכות "עם מבט יותר היסטורי ומקיף", לדבריה. יהיה מעניין לראות כיצד תנווט בין נטייתה לייצר תערוכות מופנמות ומהורהרות, עם מבט רפלקסיבי ודגש על המקום, לבין התביעה התמידית של ממוניה להביא כמה שיותר קהל.
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה