זה לא אותו המדד

יחד עם זאת, לפני שנפתח בחגיגות השמחה על השיא החדש ונתהלך בגאווה על כך שישראל הינה אחד השווקים הבודדים ב-OECD שחזרו לרמות טרום המשבר, יש לבחון את השיא בעיניים ביקורתיות.

תחילה נבחן את השיא בראי ההיסטוריה. אם נבדוק את הרכב מדד ת"א 25 מלפני שלוש שנים נגלה כי היה זה מדד שונה לחלוטין מהמדד של שנת 2010. ראשית, כ-28% מהרכב המדד שונה תוך שלוש שנים בלבד. אולם, השוני לא מתבטא רק בחברות כי אם גם במשקלי הענפים המרכיבים את המדד.

השינוי הבולט ביותר בין השנים 2007 ו-2010 הינו בצמצום החשיפה במגזר הנדל"ן מכ-11% במדד ת"א 25 בשנת 2007 לכ-2.65% בשנת 2010 כאשר 1.65% מהחשיפה, מקורה בקבוצת עזריאלי. שינוי מהותי נוסף, הינו תוספת ענף חדש למעו"ף - ענף האנרגיה אשר משקלו מהווה כ-6% נכון לאוקטובר 2010. כמו כן, ניתן להבחין בשינויי משקולות הענפים השונים. לדוגמה, צומצם בחצי משקלן של חברות האחזקה מכ-17% בסוף 2007 לכ-8.5% בשנת 2010 ומנגד, עלה משקלן של חברות התקשורת מ-8.8% בשנת 2007 לכ-17.1% ב-2010. התמונה חוזרת ונשנית במדד ת"א 100 ובוודאי שבמדדי היתר.

משמעות הנתונים הללו, הינה שמדד המעו"ף של סוף שנת 2007, עת נקבע שיאו, שונה לחלוטין מזה של שנת 2010.

מבחינת משקיעי הקצה, העיוותים הללו יוצרים בלבול. התחושה הרווחת היא כי המשבר של 2008 מאחורי הבורסה בת"א מטעה, שכן חלק ניכר מהחברות שהיו במדד בשנת 2007 לא חזרו לרמות הללו בשנת 2010. האפקט של "החזק השורד" במדדי הבורסה בת"א אחראי לאשליה זו.

הסלקטיביות מנצחת

נקודה שנייה שמחייבת חשיבה מחוץ לקופסא נוגעת דווקא לביצועי המניות המרכיבות את מדד המעו"ף. השונות בין ביצועי המניות בשנת 2010 עד כה, גבוהה לאורך המדד כפי שניתן לראות בטבלה המצורפת. אמנם, למניות הגז ישנה השפעה גדולה על המדדים אך גם בלעדיהן ניתן בקלות להבחין בשונות הגדולה בין המניות השונות. במדד ת"א 100 ההבדלים מהותיים אף יותר.

משמעות שתי הנקודות הללו היא שבחירה סלקטיבית היא הדרך הנכונה לבצע השקעות בשוק ההון הישראלי בשנת 2010 וכפי שהדברים נראים כיום, כך גם בשנת 2011. הסלקטיביות צריכה להיות נר לרגלנו לא רק בהשקעה באפיק המנייתי כי אם גם בהשקעה במדדי אגרות החוב.

סיבות נוספות לצינון השמחה למראה מדד ת"א 25 הנוסק לעבר שיא חדש, הן התחזקות השקל שמשמעותו פגיעה ביצואנים ומחירי הנדל"ן. חלק ניכר ממשקל מניות המעו"ף הינו של חברות מוטות ייצוא כגון טבע וכיל. משקלן המצרפי של חברות אלן במעוף הינו כ-36%. מדד המעוף אמור לשקף ראי לכלכלה הישראלית וכן את מצבם הכלכלי של אזרחי המדינה. אמנם המעוף שבר את שיאו שנקבע ב-2007 אך מצבם של זוג הרוצה לרכוש דירה הורע באופן יחסי.

הכותב הוא מנכ"ל הלמן אלדובי קרנות נאמנות. אין לראות באמור ייעוץ השקעות