מנכ"ל סיסקו בישראל מבטיח בראיון ל"כלכליסט": "נחזור לקנות חברות בארץ"

בועז מעוז, מנכ"ל סיסקו ישראל, יכול להביט בסיפוק על השנה האחרונה: לאחר שהמשבר הכלכלי של השנים 2008–2009 לא היטיב עם סיסקו ישראל, כמו גם עם כל תעשיית התקשורת העולמית, הצליח מעוז לייצב את הספינה ולהביא אותה להכנסות שיא.

ישראל נהפכה למדינה הצומחת ביותר באזור אירופה עבור ענקית התקשורת האמריקאית, ולפי ההערכות בענף צמחו הכנסותיה של סיסקו ישראל בשנה אחת בשיעור שנע בין 30% ל־40%, בכל התחומים: מניתוב ומיתוג, עסקי הליבה של סיסקו, ועד תחומים משלימים כגון מסדי נתונים ושרתים, שבהם מתחרה סיסקו גם בענקיות שאינן עוסקות רק בתקשורת, כגון HP ו-IBM.

סיסקו הצליחה לדחוק את HP במכרז שרתי הענן של נייס שמוערך ב־600 אלף דולר, ולנצח במכרז דומה גם באמדוקס בהיקף דומה. מעוז חתם גם מול התעשייה הביטחונית על הסכם המוערך ב־5 מיליון דולר לפרישת שרתים, וכן חתם עם HOT ובנק מזרחי־טפחות על הסכם לפריסת מסדי נתונים בעלות של 1.5 ו־2.5 מיליון דולר בהתאמה.

את השנה הפיסקאלית ל־2010, שמסתיימת בסוף יולי, סיימה סיסקו העולמית עם הכנסות של כ־40 מיליארד דולר, מתוכם רווח נקי של 7.7 מיליארד, והיא הצליחה להגדיל את מכירותיה במוצרים שאינם מוצרי ליבה. את המכירות בתחום השרתים הצליחה להגדיל פי 15. "סיסקו היא חברה שונה ממה שהיתה לפני שנה", אומר מעוז, שהחליף בתפקיד את בינה רזינובסקי, שפרשה מסיבות אישיות בשנת 2009. לדבריו, "לסיסקו תרבות ארגונית אחרת, כזו שתואמת יותר לחברה הבינלאומית ומותאמת לתרבות המקומית של ישראל".

ואכן, מעוז, בניגוד לקודמיו, הוא מינוי מבפנים. הוא הגיע לסיסקו לפני 11 שנה כמהנדס מערכת במחלקת המכירות, ומאוחר יותר קיבל לידיו את תחום השותפים העסקיים ואת האחריות על עסקים קטנים ובינוניים. "השקעתי לאחרונה בגיבוש של צוות ניהולי חדש, אנשים שצמחו בתוך החברה", הוא אומר.

"אם אין תשתית, אתקשה לסגור פערים חברתיים". מעוז | צילום: נימרוד גליקמן

"אנחנו מפגרים בתשתיות התקשורת בהשוואה לעולם"

אלא שגם לאחר שנה כזו מרגיש מעוז תסכול קל. תשתית התקשורת הישראלית, בדיוק כמו תשתית התחבורה בישראל, איטית מדי לטעמו לעומת הצרכים. השלב הבא מבחינתו של מעוז הוא קידום תשתית התקשורת, דבר שישפר את השירות לאזרח. הוא מתכונן למהפכה הזאת, והגדיל בשנה בכ־30% את מספר המועסקים בשירותים שהוא מפנה למגזר הציבורי.

"כשאתה מסתכל על מדינות בעולם, אתה רואה ממשלות שמשקיעות לא רק בתשתיות של דרכים או חינוך, אלא גם בתשתיות של תקשורת. וכשמסתכלים על תשתית התקשורת בישראל, אפשר להבין מדוע ירדנו 20 מקומות במדד התחרותיות של הפורום הכלכלי".

חוסר היכולת להעביר מידע בנפחים גבוהים ובמהירות ממקום למקום אינו משפיע רק על מי שמורידים בבית קבצים וזוללים רוחבי פס, אלא יש לו השלכות מרחיקות לכת גם על חינוך ועל שירותים ממשלתיים הניתנים לאזרח. "אם אני כספק טכנולוגיה לא יכול לאפשר דחיפה של וידיאו בקצבים מהירים הביתה, לא כי הטכנולוגיה לא קיימת אלא כי אין תשתית, אתקשה בקירוב הפריפריה למרכז. אתקשה בסגירת פערים בחברה הישראלית", מסביר מעוז. 

"הייתי רוצה, למשל, להקים קבוצת פיתוח בנצרת, אבל אין לי שם תשתית תקשורת ראויה. קח לדוגמה את האקדמיה לרפואה שיבנו בצפת. האם נראה מרצים שנוסעים כל יום לצפת לתת הרצאות? הרי ללא רשתות תקשורת אי אפשר יהיה לבצע הרצאות מרחוק. הייתי רוצה לאפשר למידע ושירותים רפואיים לעבור במהירות לפריפריה, אבל אי אפשר לעשות זאת. כל הדיבורים על קירוב המרכז לפריפריה לא ייעשו ללא השקעות בתחבורה, בחינוך ובתשתיות תקשורת, שם אנחנו מפגרים מאוד ביחס למדינות העולם".

"איבדנו את התחרותיות"

יש למעוז מגוון הצעות כיצד לשפר את השירות הניתן לאזרח, כמו רשת חברתית דמוית פייסבוק שתשלב בין הורים, מורים וילדים. "יש היום פער מאוד גדול בין הילדים שחיים בפייסבוק להורים שמנותקים מהם", הוא אומר. בסיסקו מקיימים בימים אלה פרויקט לשיפור דרכי ההוראה באמצעות מחשב, כפי שנעשה כיום עם 20 מאסטרנטים באזור חיפה, ויש גם את הפרויקט שהובילה סיסקו ושנוסה בהצלחה באירלנד וביוון, המכונה Your Country, Your Call: פלטפורמה מבוססת אינטרנט שבה האזרחים יכולים להציע הצעות לשיפור השלטון.

"נכון ש־80% מההערות יהיו ציניות, אבל יהיו כמה אחוזים בודדים שיהיו מאוד מועילים", מסביר מעוז, שמעוניין מאוד להביא לישראל את מה שמפותח בימים אלה בקוריאה, בפורטוגל ובספרד: עיר דיגיטלית מרושתת מהיסוד, שבה כל השירותים הממשלתיים ניתנים על גבי הרשת. הוא אף תולה תקווה בנצרת ובנצרת עילית כגרסה הישראלית של סונגדו הקוריאנית.

מעוז אינו מעוניין להתייחס לתוכניתו של שר התקשורת כחלון להכניס את חברת החשמל לשוק התקשורת. עם זאת הוא אומר: "אני בעד תחרות, כי את התחרותיות איבדנו, ועלינו לאמץ מודלים שעובדים יפה במדינות סקנדינביה. לשמחתי, שר התקשורת ומנכ"ל המשרד מבינים היטב לאן ללכת וכיצד לשפר את התחרותיות. הגיע הזמן שלא נצטרך לשלם 1,000 שקל כדי לקבל 100 מגה־ביט לשנייה, כאשר בשבדיה משלמים 100 שקל".