כך רוצים להביא תיירים לישראל: שלטי הכוונה חד לשוניים וריכוזי אשפה באתרי תיירות

כולם רוצים שיגיעו תיירים לתחומם, אך בכל הקשור לפיתוח ולתחזוקת אתרי התיירות, כבר מדובר בסיפור אחר לגמרי. בדו"ח מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי לשנת 2009 שפורסם היום (ד') ואשר בדק את יחסי הגומלין בין משרד התיירות ובין שש רשויות מקומיות שבהן אתרי תיירות היסטוריים, לאומיים, דתיים ותרבותיים רבים - נמצאו ליקויים כמו היעדר תחזוקה של אתרי תיירות, אתרי אינטרנט מיושנים ולא מעודכנים ושילוט מטעה, מכער וחד לשוני. הסיבות: פיצול אחריות וחוסר שיתוף פעולה בין גופים.

משרד המבקר בדק את הרשויות: ירושלים, טבריה, נצרת, עכו, צפת ורמלה, ואת הפעילות של משרד התיירות מולן. על משרד התיירות נכתב בדו"ח כי עד מועד סיום הביקורת בדצמבר 2009 הוא כלל לא הגדיר מהו "אתר תיירות", דבר המקשה על קביעת תקנים לתחזוקה ולפיתוח האתרים. המבקר ממליץ למשרד ליצור הגדרות ברורות בנושא זה.

בנוסף לכך, באזורי תיירות רבים בירושלים - "עיר שחשיבותה הדתית, ההיסטורית והתרבותית לבני שלוש הדתות המונותיאיסטיות הופכים אותה לאבן שואבת לתיירים", דבר הדו"ח - נמצאו ליקויים רבים, מפגעים בכבישים, במדרכות וברחובות, שטחי גינון מוזנחים ובהם ריכוזי אשפה, ארונות חשמל חשופים ושלטי הכוונה חד לשוניים.

הזנחה ולכלוך באתרי טיולים | צילום: עמית מגל

בטבריה תחזוקת האתרים השתפרה אך מצב אתרים מסוימים, בהם חופים וקברי צדיקים, "חייב טיפול יסודי של העירייה". על עכו נכתב כי, "רמת התחזוקה והניקיון בעיר העתיקה הייתה ירודה. אחת הסיבות לכך היא הפיצול הארגוני שבניהול האתרים הללו". בצפת נמצאו ליקויי תחזוקה דומים, למשל בטיילת המלונות בהר כנען, והעירייה לא פעלה לסילוק אשפה וגרפיטי מאתרי הנצחה. עיריית רמלה מצדה לא דאגה לסילוק אשפה מסביב לאנדרטת האצ"ל בעיר. על כך ממליץ המבקר להגביר את הביקורת של משרד התיירות בנוגע לתחזוקת האתרים ולרכז את ניהול, שיווק ותחזוקת האתרים הללו בידי גורם אחד.

עוד עולה כי משרד התיירות לא קבע מהו המידע החיוני שראוי להיכלל באתרי האינטרנט התיירותיים של הרשויות המקומיות, ולא וידא שהמידע בהם עדכני ומדויק. כך, באתר האינטרנט של ירושלים, נצרת וצפת הוצג מידע לא עדכני ובאתר האינטרנט של צפת ניתן לקבל מידע בעברית בלבד. המבקר ממליץ למשרד התיירות לקבוע תכנים ברורים וחיוניים לאתרי אינטרנט תיירותיים.

בחלק מהרשויות המקומיות שנבדקו לא היה מידע מבוסס על מספר התיירים שפקדו אותן, ובכולן לא בוצעו סקרי שביעות רצון. על תופעת הרוכלות הלא מורשית נכתב בדו"ח כי עיריית נצרת לא פעלה לסילוקה. מנגד, הפעולה שנקטה טבריה בנושא זה "יכולה להוות דוגמה לשאר הרשויות".

ממשרד התיירות נמסר בתגובה: "המשרד אינו אחראי על האתרים, הם אינם בבעלותו או מצויים בניהולו ולכן גם אינו מוסמך לקבוע תקנים אחידים אשר יגדירו מהו אתר תיירות. הכנסת כל האתרים תחת הגדרה אחת תחייב השקעה בהם, שלא בהכרח נדרשת. משרד התיירות בוחן את הצרכים של האתרים ומשקיע בהם בהתאם לצורך ולסדרי עדיפויות. מחלקת הביקורת במשרד פועלת ליישום הערות המבקר וכבר פעלה לשיפור התיעוד והמעקב אחר תיקון הליקויים. עם זאת, יש להדגיש כי למשרד אין סמכויות אכיפה בעניין זה, ולכן זולת פנייה לרשות המקומית, ידיו של המשרד כבולות. המשרד פועל לבצע ביקורת בכל אתר בישראל לפחות פעם בשנה ובמרכזי הערים התיירותיות כשש פעמים בשנה, בהתאם ליכולות יחידת הביקורת של המשרד המונה בסך הכל ארבעה אנשים. לגבי אתרי האינטרנט של הרשויות המקומיות: אין זה מתפקידו ומסמכותו של המשרד לפקח על אתרי האינטרנט הללו".

מעיריית צפת נמסר: "העיר סבלה משנים רבות של הזנחה וחוסר טיפול יסודי בכל הקשור לאתריה ההיסטוריים והתיירותיים. בשנתיים האחרונות טיפלה העירייה באופן יסודי במרבית הליקויים שהוצגו. למשל, גן המצודה נמצא בתהליך של עבודות שיקום ושיפוץ אינטנסיבי האמור להסתיים בעוד שנה; גן העיר נמצא בשיקום מחדש; נושא התיירות בעיר העתיקה נכנס לתוכנית עבודה מסודרת ויסודית עם משרד התיירות. לעיר העתיקה מונה מנהל רובע האמור לטפל בכל הליקויים שהוזכרו, ובחודש הקרוב תשיק העירייה את אתר האינטרנט החדש שלה; טיילת המלונות חוברה לחשמל ומתבצע פיקוח יומי בנושא הניקיון; בחודשים האחרונים הוסרו עשרות שלטים שהותקנו באופן לא חוקי והוסרו קופות צדקה שפוזרו במרכז העיר".

מעיריית עכו נמסר: "ממצאי המבקר לא מפתיעים כלל מאחר שמרביתם נובעים מהעובדה שהחברה לפיתוח עכו העתיקה (חל"פ) אינה משתפת פעולה עם העירייה, כפי שמצביע על כך דו"ח המבקר. ראש העיר, שמעון לנקרי, המשמש כחבר בדירקטוריון החל"פ הציע בעבר למשרד התיירות לרכז את שיווק וניהול אתרי התיירות בידי העירייה בלבד, כך שניתן יהיה לאפשר תפעול יעיל וטוב יותר תחת קורת גג אחד. למרות זאת, בימים אלה מבצעת עיריית עכו, בשיתוף משרד התיירות, תכנית רחבה ובהיקף של יותר מעשרה מיליון שקל הכוללת החלפת שילוט ברחבי העיר, קירוי השוק העירוני ושדרוג שטחים ציבוריים".

מעיריית רמלה נמסר: "בדיקת המבקר נעשתה במקביל לאישור תוכנית פעולה רחבה של העירייה לשדרוג אתרי התיירות בהשקעה כוללת של מיליוני שקלים, אשר החלה ללא כל קשר עוד קודם לביקורת. במסגרת תוכנית זו שודרג מתחם המגדל הלבן, חודשו המדרכות והכבישים והוקמה כיכר העיר שתהפוך במסגרת התוכנית למוקד אירועים תרבותיים ועירוניים. בנוסף, החלה העירייה בביצוע התוכנית לשדרוג השוק העירוני בעלות של כ-20 מיליון שקל. העירייה פועלת לקידום התיירות בעיר, תוך תיקון הליקויים הרלוונטיים".

מעיריית טבריה נמסר: "מבקר המדינה אמר את דברו כשלא כלל את טבריה ברשימת העיריות אשר צריכות לשדרג את אתר האינטרנט שלהן. לעניין הרוכלות: העירייה יצרה חוזה אישי מול בעלי הדוכנים והעמידה לרשות הסוחרים דוכן מעוצב ואחיד והם משלמים את השכירות בעבורו. לגבי מרכז המידע לתייר, העירייה רואה בקידום התיירות כאחד מיעדיה המרכזיים של העיר. יצוין כי טבריה הינה העיר היחידה, מבין הערים המבוקרות בדוח 2009, אליה לא התייחס המבקר בפסקת הסיכום וההמלצות בו הוא דרש מיתר הרשויות לבצע שינויים מהותיים בגישתן לתיירות, דבר המצביע על היותה עיר הנמצאת בתנופה תיירותית".