אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
שיק או שוק ההון

שיק או שוק ההון

יש להם כסף. יש להם יועצים. הם יכולים לעשות שופינג בחו"ל בכל רגע נתון. אז למה הקאדר של בכירי המשק הישראלי עוד לא הצליח להנפיק אף אייקון אופנתי? הצצה מבהילה למלתחות הצמרת ומגדיר שלם לטיפוסי האופנה של המשק

14.10.2010, 13:44 | הדס שואף

אופנה היא ארכיטקטורה", אמרה פעם קוקו שאנל, "הכל עניין של פרופורציות". וכמו בארכיטקטורה - גם באופנה אפשר לעשות הכל עם כסף. חוץ מלקנות סטייל. חוץ מלדעת לשמור על פרופורציות.

הסתכלו על עשרת האנשים בעמודים הבאים, אנשי עסקים מהבולטים בישראל: יש להם מספיק כסף לקנות חייט פרטי, סטייליסט אישי ומכבסת ניקוי יבש צמודה. יש להם פמליה שאמורה לשמור עליהם מפני כל איום, כולל אסונות אופנתיים. הם מבלים חלק גדול מזמנם בחו"ל, חשופים לטייקונים בינלאומיים אחרים, מבקרים תכופות בבירות הסטייל של העולם. לכל אחד מהם יש נתוני פתיחה שעמם יכלו בקלות להיהפך לאייקון אופנה מעורר הערכה.

זה לא קרה. חלק מהעניין קשור להיעדר מסורת אופנה ישראלית עמוקה ומודלים ותיקים ומעוררי השראה של אופנת עסקים, כמו בארצות הברית ובאירופה. אבל חלק אחר קשור לאנשים עצמם. בכירי הטייקונים הישראלים, ראו נוחי דנקנר ותשובה, דבקים במסורת ההסתדרותית המקומית, בחולצות הכפתורים הכחולות, במראה הסולידי עד שיעמום. גם מי שמעדיפים חליפות, כמו לב לבייב, הולכים בדרך כלל עם אותן חליפות בדיוק, אירוע אחרי אירוע, תמונה אחרי תמונה. מי שבחשו בעסקים אקזוטיים כאלו ואחרים ברחבי העולם, למשל חיים סבן ובני שטיינמץ, מעזים יותר, ובדרך כלל זה פועל לטובתם. הוותיקים סמי עופר וברונו לנדסברג מצליחים לשמר איזה סטייל אירופי מכובד ומרשים. בקרב הנשים בולטת עופרה שטראוס, במראה קלאסי עם נגיעות חתרניות קלות. וישנם, כמובן, שרי אריסון ורני רהב. אפשר להגיד הרבה דברים על איך שהם מתלבשים, אבל אי אפשר שלא להעריך את העובדה שהם הולכים עם האמת הפנימית שלהם עד הסוף. ואולי זה הדבר העיקרי שהכסף מאפשר - את החופש לעשות מה שאתה רוצה.

סמי עופר: היפסטר

בית גידול: ספינות; אזורי מחיה: לונדון, ישראל; שייך לזן: העולם הישן; פריט עיקרי: משקפיים; מוטו: הון, שלטון וצווארון

סמי עופר לא באמת שייך לכאן. ים המלח, בתי הזיקוק, מזרחי טפחות? הוא בכלל מאירופה. וכמו חוש הריח העסקי החד שלו, שמזהה איך הופכים נכס מופרט למכרה פוספט, גם חוש הטעם שלו חד, ומתחבר לטרנדים חמים, לרבות משקפיים של בונו ולוק וינטג' פינת מחויט חדיש. המלתחה כוללת גוונים לא שגרתיים, שילובי צבעים מעניינים והקפדה על פרטים קטנים וזוהרים (ז'קט עם כפתורי זהב, מטפחת משי מבצבצת מהכיס ונעלי זמש). קשה להודות בזה, אבל לא נוכל גם להכחיש: אם יש בישראל טייקון שבאמת מעורר השראה אופנתית, סמי העופר הוא האיש.

סמי עופר, צילומים: אלירן אביטל, סיון פרג סמי עופר | צילומים: אלירן אביטל, סיון פרג' סמי עופר, צילומים: אלירן אביטל, סיון פרג

עוד מאותו הסוג: אלתתחכמוס

גם עידן עופר רוצה סטייל משלו, כמו לאבא. הוא מעודכן, עוקב אחרי הטרנדים ורוצה להישאר צעיר. אלא שחייבים לומר לו שהמלתחה איננה המקום למרוד. כשהוא דבק בקלאסיקה של חליפה מחויטת ועניבה אלגנטית, זה עובד. כשבקז'ואל הוא הולך על נקי, זה שורד. כשהוא מתעקש לייצר סגנון משלו, זה אובד. רק בשבוע שעבר, ביום ההולדת שלו, הוא חיבר טי שירט סגולה, וסט שחור וכובע מצחייה ילדותי לשקשוקה בלתי אפשרית.

עידן עופר, צילום: אוראל כהן עידן עופר | צילום: אוראל כהן עידן עופר, צילום: אוראל כהן

חיים סבן: אוריינטליטוס נודד

בית גידול: הווי ובידור; אזורי מחיה: לוס אנג'לס, מרכז פרס; שייך לזן: הפיוז'ן; פריט עיקרי: מותגים; מוטו: לוחץ לי

חיים סבן יודע להתלבש. אבל יותר משהוא יודע להתלבש, הוא יודע ללבוש בגדים שמספרים את הסיפור שהוא אוהב שמסופר עליו. כשסבן לובש חליפה, למשל, היא איכותית, וכל הפרטים מתאימים להפליא. אבל הוא נראה חנוט, מת לחזור למועדונים של רמלה. גם בקז'ואל אמריקאי -ג'ינס, מוקסינים ללא גרביים - הוא נראה כמו מיליארדר מצרי בחופשה. לא משנה כמה מוקפד האאוטפיט, הוא יצביע לכיוון הפנים שלו, עם החיוך והשיער המשוח לאחור. ושם, מתוך המראה המלוקק, מגיח חספוס שיוצר חמימות ים־תיכונית. סבן תמיד נראה סחבק, לא משנה איזו עסקת מיליארדים בדיוק תפר. רואים אותי, פה מתחת? נשארתי בן אדם. זה אני, חיים הנער מרמלה, המהגר שעלה לגדולה. יש לי לב טוב, אני, לא תקנו ממני חברת תקשורת משומשת במצב מצוין? מתברר שזה עובד.

חיים סבן, צילומים: שני בראל, סיון פרג חיים סבן | צילומים: שני בראל, סיון פרג', בלומברג חיים סבן, צילומים: שני בראל, סיון פרג

עוד מאותו הסוג: אירופאוס קלאסוס

ברונו לנדסברג הוא ברון אירופי שהוקפא לפני מלחמת העולם השנייה ושוגר לישראל של שנות האלפיים. מקפיד על כל ניואנס, מתבל לוק קלאסי צבעוני בנגיעות מזרחיות. קז'ואל או מחויט לייט, חולצה מכופתרת ללא עניבה ובלייזר פתוח, ובאירועים חגיגיים - הוד והדר! צריך להתלבש, כמו ביבשת הישנה: חליפות ערב, סיכות עניבה אנינות, חגורות תואמות, ומעל הכל חותמת הסטייל המרנינה של לנדסברג - צעיף משי תחוב בחולצה. כאילו רק הוא יצליח לשמור עליו מכל האקונומיקה המזרח־תיכונית הזו.

ברונו לנדסברג ברונו לנדסברג ברונו לנדסברג

נוחי דנקנר: מונוכרומטוס טייקוני

בית גידול: כור מחצבתו; אזורי מחיה: הרצליה פיתוח, וגאס; שייך לזן: התלבושת האחידה; פריט עיקרי: שרוולים ארוכים; מוטו: אני הכי יפה כשנוחי לי

אין צבע בעולם של נוחי דנקנר. אין קצוות, אין נגיעה באש. הוא לובש מדים של מינהל עסקים. מינימליסטי, נוח, איכותי. האיש טפלון, הלוק גם. גוונים שלעולם ינועו על הסקאלה של אפור־שחור־לבן. כשהוא מתפרע, זה בתכלת. החולצה המכופתרת שם תמיד, קיץ, חורף, סתיו ואביב. בעבודה הוא עם מכנסיים מחויטים ולפעמים גם ז'קט, מחוץ למשרד הוא עובר לג'ינס, החולצה יוצאת מהמכנסיים ואת נעלי העור מחליפים מוקסינים. באופן מפתיע זה מצליח לו, בעיקר משום שהמראה הסולידי הזה מתלבש על לוק טוב וכריזמטי. אפשר לפרגן ולומר שהוא נראה כמו פול ניומן, או מייקל דאגלס ב"הנשיא מאוהב". אפשר גם להתעלף משיעמום.

נוחי דנקנר, צילומים: תומריקו, אלירן אביטל, אביגיל עוזי נוחי דנקנר | צילומים: תומריקו, אלירן אביטל, אביגיל עוזי נוחי דנקנר, צילומים: תומריקו, אלירן אביטל, אביגיל עוזי

עוד מאותו הסוג: משעממן ארצישראלי

 

גם יצחק תשובה ולב לבייב לובשים מדים. תשובה את מדי העממי - הוא תמיד נראה צנוע, אפילו צנוע מדי. צנוע באופן מתאמץ. מכנסיים פשוטים מתחת לכרס, חולצה גדולה מדי. גם בחליפה הוא נראה כמו פקיד בנק במסיבה לרגל הקידום, או כמו ישראלי שהתלבש לאירוע בפלאזה. רק שבמקום להיראות כמו השכן ממול שעשה את המכה, הוא גולש לעתים ללוק של פקיד השומה שרוצה

לדפוק אותך. ולבייב? כמו שכל אשה חייבת שמלה שחורה קטנה, כך כל טייקון חרדי חייב חליפה שחורה מחויטת. ועוד אחת. ועוד אחת. מה שמשתנה הוא רק מספר הכפתורים והפסים. לבייב אולי רוצה לומר בינלאומיות, אבל יכול היה לעבור כשחקן הפוקר השקוף שמגלח בשקט את הקופות של כל השאר. או את האג"ח שלהם.

לב לבייב, צילומים: גלעד קוולרציק, אוראל כהן לב לבייב | צילומים: גלעד קוולרציק, אוראל כהן לב לבייב, צילומים: גלעד קוולרציק, אוראל כהן

עופרה שטראוס: פאוור פאף גירל

בית גידול: מחלבה; אזורי מחיה: נהריה, תל אביב; שייכת לזן: הנסיכות; פריט עיקרי: מכנסיים גבריים; מוטו: לוק זה כוח

יש איזה אי־שקט שרוגש בעופרה שטראוס. אלו קודם כל הניגודים - פנים עדינות ולוק גברי מחויט. חליפות מדויקות על המילימטר שמרוככות פתאום בסריג או בתכשיטים. גוף נערי ולוק שמשדר כוח. האאוטפיט שלה שאפתני, מלא ביטחון, נכון אופנתית, מתאפיין בקווים נקיים ובשחור או חום סולידיים. אחרי שעות העבודה היא מתפרעת עם ג'ינסים וטי שירטס, לפעמים אפילו בצבע! וכשמתבוננים היטב מגלים איפה באמת האי־שקט שלה זולג החוצה. תראו את הרגליים, את שולי המכנסיים הרחבים מדי וארוכים מדי, שמסתירים את הנעליים. לפעמים שטראוס פשוט דורכת על המכנסיים. כאילו היא עסוקה מכדי להגיע לחייט, כאילו היא לובשת את המכנסיים של אבא, או כאילו מתחת לנסיכה בראש האימפריה העסקית מסתתרת היפית שרק רוצה לבעוט, שלא לומר הר געש שמת להתפרץ.

עופרה שטראוס, צילומים: דנה קופל, אלירן אביטל עופרה שטראוס | צילומים: דנה קופל, אלירן אביטל עופרה שטראוס, צילומים: דנה קופל, אלירן אביטל

עוד מאותו הסוג: טָפֶּטוּס נקוּד

 

שרי אריסון אוהבת לצאת, להתלבש, להצטלם. שרי אריסון בעיקר אוהבת לגוון, לבלבל, לסנוור. שום קו אחיד לא מצטייר במלתחה שלה לאורך השנים, למעט בלגן. הבגדים מקושקשים, צבעוניים מדי, לעתים קרובות קטנים במידה או גדולים במידה, מחקים אאוטפיט של מישהו אחר, מתכנסים לשילוב תמוה למדי של פריטים. גם אם אצלנו זה מעורר מבוכה, אריסון לא נבוכה. הביטחון מתחיל בתוכה. כך שהמסר כאן הוא לא אופנתי, אלא מהותי - אז מה אם בעיניכם זה לא חינני. ככה אני. זורמת.

שרי אריסון, צילומים: ערן יופי כהן, סיון פרג שרי אריסון | צילומים: ערן יופי כהן, סיון פרג' שרי אריסון, צילומים: ערן יופי כהן, סיון פרג

בני שטיינמץ: ג'יימס בונדוס

בית גידול: מכרות; אזורי מחיה: ארסוף, מונטה קרלו; שייך לזן: הנרקיסוס; פריט עיקרי: שערות חזה; מוטו: העולם שייך לי

מצד אחד, לוק מתולתל של "הוא הלך בשדות" פינת גבי ניצן. מצד אחר, מלתחה של פלייבוי שרובץ על היאכטה שלו מול חופי אפריקה, עם הגב לכורים בעומק היבשת. האיש שהקיף את עצמו בבועת מסתורין ג'יימס־בונדית, תמיד בלתי נגיש, הצליח גם לארוז את עצמו בטעם טוב, עם מערכות לבוש לכל אירוע, מז'קט עור, דרך חולצות פשתן, ג'ינס כהה או מכנסיים לבנים ועד משקפי שמש עדכניים. וישנו, כמובן, הפפיון. בחברה שרגילה לטייקונים שנראים אותו הדבר, הגיוון של שטיינמץ הוא מוזר, שומר על הריחוק. אבל שטיינמץ מצליח להיראות טוב כמעט בכל לוק, לא משנה כמה כפתורים פתוחים בחולצה או כמה הדוק הטוקסידו. זה מרשים, וזה גם מפחיד. כבדרך אגב, בלי צרימות, כאילו הכל מדויק ומתאים. האיש הזה יכול לעשות הכל, ואנחנו אפילו לא נשים לב.

בני שטיינמץ, צילום: אוראל כהן בני שטיינמץ | צילום: אוראל כהן בני שטיינמץ, צילום: אוראל כהן

עוד מאותו הסוג: צומי מצויץ

אפשר היה לפטור את הלוק של רני רהב כמלתחה של תלמיד קולג' שיוצא ל"ספרינג ברייק" הראשון בהוואי, או אפילו לחזור לג'ון בלושי בדרך לעוד מסיבת אחווה ב"בית החיות". בפועל, ברור שמדובר בתרגיל הכי ישן בספר - העיקר שיכתבו עליך, לא משנה מה. העיקר שיראו אותך, לא משנה אם אתה מסנוור אותם. חולצות זרחניות וקצרות מדי, מכנסיים לבנים חצי שקופים, ג'ינס מלא קרעים. הכל הולך במלחמה על הצומי. וזה עובד. הנה הוא כאן.

רני רהב, צילומים: תומריקו, ציפי מנשה רני רהב | צילומים: תומריקו, ציפי מנשה רני רהב, צילומים: תומריקו, ציפי מנשה

תגיות

9 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

8.
סיכום
שרי אריסון לבבית וצוחקת על אמת.והיא אכן אמריקאית ללא טעם .עם טעם קיטש. נוחי דנקנר יפיופ וחתיך ומיתלבש יפה מאוד ממש מתאים לו. עזבו הכל זה משהו פנימי שצריך להיתחבר לך לנשמה .(מזכיר לי נשים שמוכנות להרוג כדי להשאיל שמלה מגיסה מאחות וכו.אבל עליהם יראה זוועה ).. תראו אחיות עם מדים דיילים דיילות קברניטים .או אנשי מישטרה תלבושת אחידה ובינהם יש כאלה חתיכים.שיקים.:-). כלומר הבגדים שלי מתאימים רק לי. מה לא ברור???
הילדה  |  16.10.10
6.
טוב אז תרשו לי להגיב, וגם אתם יכולים למייל שלי
א. איפה אהוד ברק עם החליפות המגעילות שהוא לובש תמיד. ב. חברים לרובכם מידה אחת או שתיים יותר גדולות רק תעשה טוב, ג. רני רהב, ראיתי אותך לפני שבוע בטלויזיה מגיב על משהו, היית עם זיפים ניראית כמו אלימלך זורקין מחסמבה, ואין לעזאזל אתה קונה את החולצות שאתה שם עליך. ד. בני שטיינמנץ, אין לי מה להגיד מלבד חתיך, ובמכללה הבין תחומית בה למדתי קיבלתי מילגה נדיבה ממל מבלי שנכיר, אז תודה. ה. משפחת עופר, כמו שמתנהגים, ככה ניראים. ו. שרי, חייכנית נחמדה בתמונות לפחות, אבל הביגוד, השם ישמור. ושתהיה לכולנו שבת שלום
עמוס , רמת אביב  |  16.10.10
לכל התגובות