לא די בהבטחות

מה הייתם עושים על מנת למנוע את מותם של שישה מיליון בני-אדם, בכל שנה? זהו מספרם של המתים מעוני ומרעב מדי שנה ברחבי העולם. מה הייתם עושים? לא מעט, ודאי. כך גם התחייבו מנהיגים מרחבי העולם שאימצו לפני עשר שנים את יעדי המילניום לצמצום העוני והרעב, התחלואה והמוות של אמהות וילודים, והבטיחו סביבה בת-קיימא וחינוך לכול. יעדים שאפתניים, ולצדם תוכנית פעולה. בין יעדיה הובטח צמצום מספרם של החיים בעוני עמוק - כלומר, אנשים שמתקיימים מפחות מדולר אחד ליום - והפחתת שיעורם בחצי עד לשנת 2015. הוסכם כי המדינות העשירות יזרימו תקציבי ענק, והמדינות העניות יעשו בהם שימוש מושכל. יחד, בשותפות גלובלית, ביקשו להבטיח תעסוקה לכול וביעור הרעב.

היום (יום א') מציינים את היום הבינלאומי למיגור העוני, ומנהיגי העולם שהתכנסו בבית האומות המאוחדות בניו יורק בחודש שעבר על מנת לבחון את מימושם של יעדי הפיתוח למילניום היו רחוקים מרחק רב מרוממות הרוח של תחילת העשור, רחוקים מרחק רב ממימוש ההבטחה לחלץ מיליונים מחיים של עוני מצמית. מעט נעשה: אומות העולם לא נענו לאתגרים שלפתחן.

עשר שנים חלפו, והעוני עדיין קוטל מיליונים ברחבי העולם. בכל תשעים שניות מתה יולדת - יותר מ-25,000 נשים בחודש האחרון בלבד. עד סוף השנה ימותו כ-300,000 נשים, מרביתן חיות בעוני או במדינות מתפתחות. עוני ואפליה מביאים למותן המיותר של נשים מסיבוכים של היריון ולידה, רובם היו יכולים להימנע לו זכו אותן נשים לטיפול הולם, זמין ובר-השגה. במקומות רבים, טיפול מיילדי אינו זמין או נגיש לנשים החיות בעוני ובאזורים נידחים. כשנשים החיות בעוני מתקשות לשלם בעבור טיפול רפואי חיוני, כשהן מתקשות לגייס את דמי הנסיעה באוטובוס למרפאה הקרובה, גורם העוני למוות מיותר של נשים וילודים. יותר ממיליון ילדים מתייתמים מדי שנה בעת לידתם, ועל הממשלות ברחבי העולם מוטלת החובה להעניק לנשים טיפול רפואי הולם ונגיש, להטות אוזן לקריאתן - הבטיחו את בריאותנו.

עשר שנים חלפו, ומאירופה ועד אפריקה ממשלות מפרות את זכות תושביהם לדיור נאות, לחיים חופשיים מפינויים בכוח בחשכת הלילה והריסת הבית הדל. כמיליארד בני אדם חיים היום במשכנות עוני, ללא מים זורמים, ביוב או חשמל, ללא חינוך או שירותי בריאות, ללא השירותים והתשתיות שימנעו התדרדרות לעוני מנוול. בבקתות ובפחונים מתגוררים שני מיליון נשים, גברים וילדים במשכנות עוני סביב ניירובי בירת קניה, תחת איום מתמיד של פינוי בכוח. 150 תושבים חולקים תא שירותים אחד בתשלום. לא שילמת - ופעמים רבות אין בכיסם של התושבים הפרוטה הדרושה - נותרה לך סמטה חשוכה ומזוהמת כמוצא אחרון. מחלות מידבקות המתפשטות בקלות, אלימות, הפחד מפני פינוי שרירותי, כולם נובעים מהעוני שבו הם חיים ומנציחים אותו. אדישותן של ממשלות לחיי העוני בפחונים המצחינים, האטימות הגמורה לשוועתם של התושבים, לדרישתם להישמע כאשר דנים בגורלם, כל אלו מבטיחים כי הם וילדיהם לא יוכלו להיחלץ מעוניים.

עשר שנים, וחרף ההבטחות לצמצם את העוני, מעט נעשה. שינוי של ממש מחייב התגייסות משמעותית, מעשים ולא הצהרות חלולות. בני אדם וזכויותיהם חייבים לעמוד במרכז המאמצים להכחדת העוני. בריאותן של נשים תובטח וחייהם של שוכני משכנות העוני ישתנו רק אם ממשלות יציבו יעדים מחייבים שלצידם מנגנוני פיקוח חזקים. העוני יצטמצם כאשר מדינות יכירו בזכויות תושביהן ובחובתן שלהן לפעול בנחישות ובשקיפות גמורה להבטחת זכויות אלו. עוני יצטמצם כאשר זכויות האדם תהיינה בלבם של יעדי הפיתוח. ראשית מיגור העוני בביעור האפליה וההדרה, בביעור האטימות של ממשלות לצרכי בני אדם. ראשית מיגור העוני בהבנה כי את הדין יש לתת בפני מיליוני העניים והרעבים. על ממשלות העולם, עשירות ועניות כאחת, לשמוע את קולם של אלו המבקשים להיחלץ מחיי דלות ומחסור.

האם בעוד חמש שנים יצומצמו העוני והרעב העולמיים כדי מחציתם? לא די בהבטחות, יש צורך במעשים. זו העת להעמיד את זכויות האדם במרכז.

הכותב הוא מנכ"ל אמנסטי אינטרנשיונל-ישראל