קצבת ההכנסה לאברכים הנשואים תותנה בביטוח חיים

הממשלה תחייב את האברכים בכוללים לרכוש פוליסת ביטוח חיים: ל"כלכליסט" נודע כי משרדי החינוך, האוצר והמשפטים מקדמים היום שינוי בתקנת האברכים בנושא ביטוח החיים, כך שזו תכפה על תלמידי הכוללים לבטח את חייהם. בכוונת המשרדים להתנות את העברת הקצבאות ברכישת הביטוח.

התיקון לחוק כבר זכה לאישור משרדי האוצר, המשפטים, החינוך ואגף שוק ההון במשרד האוצר.

יצחק כהן | צילום: גדי קבלו

היוזמה נולדה במשרדו של סגן שר האוצר יצחק כהן (ש"ס). "לא פעם, אנחנו נתקלים בעלונים שבהם מבקשים סיוע לאלמנות במגזר החרדי", אמר אתמול כהן ל"כלכליסט". "הבנו שהאלמנות נופלות בין הכיסאות, והחלטנו לעזור להן. אנו נחייב את ראשי הכוללים לעשות ביטוח לאברכים, כדי לספק לאלמנה משענת במקרה שראש המשפחה נפטר, חלילה”.

מבטחים את עתיד הילדים

כיום, האברכים מקבלים מהכולל קצבה שמורכבת מ־845 שקל שאותם מעביר משרד החינוך, ומסכום נוסף שמגיע מתרומות. בסך הכל מגיעה קצבת הכולל ל־400–600 דולר בממוצע. הסכום איננו מבוטח, כך שבמקרה שהאברך נפטר נותרת המשפחה - שהיא בדרך כלל משפחה מרובת ילדים - אפילו ללא ההכנסה הזעומה הזו.

כוונת הממשלה היא כי ביטוח החיים יבטיח לאלמנת האברך הכנסה מינימלית של 2,000–2,500 שקל לחודש במשך 15 שנים - כלומר, עד שהילדים יעזבו את הבית.

קבוצת היעד של המהלך הם חרדים נשואים, בכל קבוצות הגילאים, שלומדים בכוללים ואינם עובדים. מדובר בכ־70 אלף אברכים, והעלות המשוערת של הביטוח עבור כל אחד מהם עומדת על כ־300 שקל לשנה. לפיכך, העלות הכוללת של המהלך תהיה בסביבות ה־21 מיליון שקל.

היוזמה נולדה עוד ב־2001

משה גפני. מתנגד לחוק | צילום: שאול גולן

ראשיתה של היוזמה ב־2001, כאשר שר הדתות דאז אשר אוחנה (ש"ס) החליט לתת ביטוח חיים וביטוח בריאות לכל 200 אלף תלמידי הישיבות שהיו רשומים במשרד הדתות - רווקים כנשואים. כוונת אוחנה היתה לתת את הכיסויים הביטוחיים לאברכים חינם, על חשבון המדינה.

כאשר סגן השר כהן החיה את היוזמה במתכונת מצומצמת, הכוללת רק ביטוח חיים לאברכים נשואים, נמתחה ביקורת קשה על הכוונה לממן את הכיסוי מקופת המדינה.

מנגד, גם בחברה החרדית נתגלע ויכוח באשר למקור המימון של הביטוח: גורמים רבים הביעו את דעתם כי המדינה היא זו שצריכה לממן את הביטוח, בטענה כי אף שמדובר בעשרות שקלים בודדות - מדובר בנתח משמעותי שייגזר מהכנסתם הדלה של האברכים.

עם המתנגדים לחוק נמנה גם יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה). "אם יכפו את התהליך, העלות תתגלגל לבסוף אל האברכים עצמם”, הביע אתמול גפני את חששו. עם זאת, בממשלה החליטו, כאמור, לקדם את החוק ללא השתתפות המדינה במימון.

סמנכ"ל עמותת חדו"ש (חופש דת ושוויון) שחר אילן בירך על הרפורמה של ביטוח החיים לאברכים, ואמר שמדובר בתיקון חברתי חשוב. "עם זאת, קיימת אפשרות שהמפלגות החרדיות ינסו להגדיל את תקציב הישיבות, כדי להפיל את עלות הביטוח על קופת המדינה", הזהיר אילן.

המדינה מזרימה כיום סכומים חסרי תקדים לאוכלוסייה החרדית: כפי שנחשף ב"כלכליסט", המדינה תתקצב את הסיוע למוסדות התורניים בכמיליארד שקל בשנים 2011–2012. כיום התקציב עומד על כ־720 מיליון שקל. עם זאת, לאורך השנה מזרימה המדינה כספים נוספים, כך שלבסוף התקציב מגיע לסכום דומה. סכום נוסף זה אינו מעוגן בבסיס התקציב, וכפוף להחלטות פוליטיות, ובשנים הקודמות היה נמוך במאות מיליוני שקלים.

ממשרד החינוך נמסר: "המימון בעניין זה ייעשה על ידי המוסדות עצמם".