אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"בשוויץ יש את קרדיט סוויס ורולקס. איזה מותג יש לישראל?" צילום: יובל חן

"בשוויץ יש את קרדיט סוויס ורולקס. איזה מותג יש לישראל?"

23 סטודנטים מכל העולם לומדים מהי יזמות ישראלית, ויש להם גם כמה דברים להגיד לנו: הנציג משוויץ רוצה לשמוע יותר על מותגים כחול-לבן, חברתו מפינלנד לא מבינה למה אנחנו רצים לאקזיט

18.10.2010, 16:44 | אסף גלעד

השם שבחר לעצמו שה גאנג'יינג בביקורו בישראל הוא אלמוג. בשלוש השנים האחרונות הוא לומד עברית בבייג'ינג וקורא אינספור ספרים על ישראל, ומדי פעם רואה צופה בסרט ישראלי. לפני שבועיים נחת לראשונה אלמוג, 22, בישראל, כשהוא מרגיש כאילו הוא מכיר אותה כבר זמן רב.

למרות זאת, הוא ציפה להיתקל במציאות מעט אחרת. "הסרטים שלכם מבטאים את הצד הפחות טוב של ישראל, את הצד החשוך" הוא מספר בגילוי לב, "אבל כשהגעתי לכאן מצאתי חיים שונים לגמרי. יש לכם חיים שקטים יותר ממה שנדמה, ואתם יודעים ליהנות מהחיים. הפתיע אותי כשראיתי יהודים וערבים אוכלים ביחד במסעדות ערביות ביפו, רק חמש דקות מתל אביב".

אלמוג, כמו 22 סטודנטים נבחרים נוספים מכל העולם, הגיע לישראל בתחילת החודש כחלק ממשלחת שארגנה אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב והמרכז ליזמות (StarTAU), שנועדה לחשוף אותם לתרבות היזמות הישראלית. המשלחת, הראשונה מסוגה בישראל, הורכבה מסטודנטים לתואר ראשון ושני במנהל עסקים. בביקורם הם סיירו ראשונה בין מוקדי יזמות ישראלית, כמו משרד הפטנטים ריינהולד-כהן וחממת ברוקס-קרת המספקת ליזמים שירותים פיננסיים. הם הגיעו גם לחברת בטר פלייס, המזוהה עם שי אגסי והמכוניות החשמליות, שם שוחחו עם בתיה עופר ונחשפו לחומרים שמרכיבים את היזמות המקומית.

"אתם מתים למכור"

 

בשיחה בבר תל אביבי, רחוק מאוזני המשטר הסיני, מרשה לעצמו אלמוג לומר שבפני ארצו יש עוד דרך ארוכה עד לשגשוג. "לסינים יש הרבה מה ללמוד מישראל, מדינה שממוקדת בהייטק ושמעניקה ערך רב לקניין רוחני", הוא אומר בשיחה עם "כלכליסט", "אנחנו מתבססים בעיקר על עבודה זולה ועל חברות שעושות אלינו מיקור חוץ, וזה לא יכול להימשך זמן רב".

"יש בסין אנשים רבים עם כשרון שרוצים לפתח את הקריירה שלהם, שרוצים להיות יזמים, אבל התפתחות הכלכלה איטית מדי, והרגולציה אינה מספיקה", הוא מוסיף, "בוגרי האוניבסיטאות הולכים לעבוד עבור חברות הענק, כמו יבמ או מיקרוסופט. רק מעטים בוחרים בדרך משלהם. חוץ מזה, אין לנו מוסדות כמו שיש אצלכם, שמסייעים בהקמת סטארטאפים. סין צריכה לאמץ דרך חדשה, ולשים דגש על חדשנות ועל קניין רוחני".

"התפתחות הכלכלה איטית מדי". שנחאי, סין, צילום: בלומברג "התפתחות הכלכלה איטית מדי". שנחאי, סין | צילום: בלומברג "התפתחות הכלכלה איטית מדי". שנחאי, סין, צילום: בלומברג

יאנינה מרנהימו, סטודנטית מפינלנד, ביקשה להצטרף למשלחת לאחר שקראה את הספר Startup Nation (אומת הסטארטאפ), רב-מכר עולמי המתאר את עלייתה של תעשיית ההייטק בישראל. "יש דיון מעמיק בפינלנד בנושא היזמות לאחרונה", מספרת מרהנימו, 23, ל"כלכליסט". "טוענים במדינה שאנחנו, הצעירים, לא רוצים לעבוד כיזמים עצמאיים אלא בחברה גדולה. פינים רבים רוצים לעבוד באותן חברות ספורות שמייצרות את התל"ג שלנו: נוקיה, תאגיד Kone וחברות בתחום היערנות. המצב אצלכם הפוך לחלוטין, וזו הסיבה האמיתית שהחלטתי לבוא לכאן ולראות".

בכל זאת, מרנהימו שעשתה את כל הדרך ממדינת נוקיה, לא חפה מביקורת על התרבות היזמית הישראלית. "אתם מפספסים הצלחות גדולות", היא אומרת. "אתם מפסידים הזדמנות ליצור כאן נוקיה כפי שאנו יצרנו בפינלנד. אני מודעת למצבה של נוקיה, אבל מי שנלחמת בה היא חברה גדולה אחרת, במקרה זה אפל, לא איזה סטארטאפ. יש לכם רעיונות ומוצרים, אבל קשה לכם להגיע איתם עד הסוף, אתם מתים למכור אותם".

משלחת הסטודנטים בהרכב מלא. "נבחרו בקפידה", צילום: יובל חן משלחת הסטודנטים בהרכב מלא. "נבחרו בקפידה" | צילום: יובל חן משלחת הסטודנטים בהרכב מלא. "נבחרו בקפידה", צילום: יובל חן

"מבחינה מאקרו-כלכלית הצלחתם, אבל אני לא מכיר מותגים"

 

אנדי ג'וצינלי, בן 21 משוויץ, נחשב לאחד המייסדים של פורום הסטודנטים הבינלאומי, המארגן משלחות של סטודנטים למנהל עסקים להכרת כלכלות זרות. "אנחנו מוציאים את המשלחות לכל מקום בעולם כדי להילחם בסטריאוטיפים. הופתענו לגלות כמה יש לכולנו במשותף", הוא מספר.

כמו מרנהימו, גם ג'וצינלי מותח ביקורת על יזמי ישראל. "מנקודת המבט המאקרו-כלכלית הצלחתם, אבל אני, לצערי, לא ממש מכיר מותגים ישראלים. אצלנו בשוויץ, שגם היא מדינה קטנה, תוכל למצוא את נסטלה, את קרדיט סוויס, את רולקס. בהולנד, מדינה קטנה גם היא, תוכל למצוא חברות ענק כמו פיליפס ויוניליבר. הייתי אומר שחסרים לכם מותגים"

"בשוויץ בונים חברות בנות-קיימא, בונים אותן לאט ומוודאים היטב שהצעד הבא לא יהיה כשלון" אומר ג'וצינלי. "אז קשה לומר שהשוויצרים לוקחים סיכון כמו הישראלים. אני חושב שכדאי לכם ללמוד שיעור: בנייה מבוקרת של חברה, עקב בצד אגודל, אמנם לא תעשה אותך מיליונר במהירות, אבל תפחית את הסיכויים לכשלון".

גם מרנהימו מציינת כי הפינים נוטים לקחת פחות סיכונים מישראלים, אבל בעיניה ההבדל הזה דווקא משחק לטובת האחרונים. "היזמים הישראלים יודעים שחוק מרפי הוא חלק בלתי נפרד מכל מיזם. כל מה שצריך להיכשל - ייכשל", היא מסבירה, "לנו בפינלנד יש מנטליות שונה לחלוטין לגבי לקיחת סיכונים".

"שמנו את הדגש על חשיפת הסטודנטים ליכולת שמצויה כאן לפתח קניין רוחני חדש מהיסוד", אומר ל"כלכליסט" אורן סימניאן, מנהל ומייסד מרכז היזמות באוניברסיטת תל אביב, שיזם את המשלחת בשיתוף אגודת הסטודנטים.

"אלה סטודנטים שנבחרו בקפידה מתוך כמות משולשת", מציין סימניאן, "הם פעילים מאוד באוניברסיטאות שלהם, והכוונה היא שהם ישמשו לאחר מכן כמעין שגרירים שלנו שם. רצינו שהם יבינו שישראל היא גם 'אומת הסטארטאפ', ולא רק מקום של פוליטיקה, וליצור אצלם את התשתית שתאפשר להם לשתף פעולה עם יזמים ישראלים בעתיד".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות

27 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

27.
הסיבה למה צמחו חברות ענק באירופה
אירופה הגנה בקנאות על החברות המקומיות והפתיחות שלהם היא די חדשה. כך למשל היה תקן לבננות, בננות מקופפות מדי לא נכנסו, למה? כדי להגן תוצרת ספרד וכו'. כנ"ל לגבי תקינת רכבים, יש תקינה שונה לרכבים אירופאים. ישראלים לעומת זאת לא תקעו את הראש בישבן ורצו לעשות שותפות עם אמריקאים בבורסה שלהם ורק הרוויחו. היום הענקים האירופאים סובלים: 1. נוקיה קורסת מול אפל. 2 פיליפס: מייצרת כל פיפס בסין. 3. יצרני רכבים אירופאים מזיעים מול יפנים וקוריאנים ומייצרים בטורקיה. השאלה מה ישאר עם המגזר היצרני באירופה כאשר הייצור הולך למקומות זולים כמו סין,טורקיה וכו'? הרי חברות ענק אירופאיות הן מעסיקות ענקיות באירופה וכאשר הן קורסות, הן משאירות בורות עמוקים. לגבי חברות ענק ישראליות, חלקן מסוות את עצמן, כך לדוגמה סאנדיסק עברה לאמריקה. דבר שני קל יותר להציג חברה כאמריקאית מעמק סיליקון מאשר ישראליות מפתח תקווה.
מישקפופר , אשדוד  |  21.10.10
26.
אין לנו מותג אמיתי שכולם יקירו
למרות שיש לנו את טבע וצ׳ק פוינט הם עדיין לא מותג שכל אחד מכיר ולכן הסטודנטים צודקים. ההתמקדות שלנו היתה בעיקר ליצור ערך לתעשייה ולא לבנות מותג שיהיה ידוע לכל אדם בעולם גם חוסר ההתמקדות על מוצרי צריכה עושה את שלו כי אנו בעיקר ספקים לתעשיות. טבע היתה יכולה להיות אחרת אך טבע היכולות שלה לא מונעות בכיתור מותג אלא ביכולות יצור ואינטגרציה אנכית וזאת תוך כדי לוגיסטיקה מדהימה. זהו השוק הגנרי ברוב המדינות חוץ מגרמניה ויפאן שכולנו יודעים שטבע חלשה בהן. נראה מה קורה כאחר רכישת רציו פארם, אולי זה ישתנה במקצת.
הייטקיסט  |  20.10.10
לכל התגובות