"הייתי חבר של ישראל, ולכן אני עצוב ומאוכזב מהסטירה שקיבלתי"

רוברט טאוב, בן 63, יהודי בלגי, משקיע ביוטק. מייסד אומריקס, חברה ישראלית שמכר לפני שנתיים לג'ונסון אנד ג'ונסון תמורת 438 מיליון דולר. מנהל מאבק משפטי מול מדינת ישראל שטוענת כי הזכויות על הדבק הביולוגי, מוצר הדגל של החברה, שייכות לה. חברת נוירודרם, שבה הוא משקיע, הציגה בחודש שעבר את תוצאות הניסוי הקליני בבני אדם למוצר המיועד לחולי פרקינסון

1. איך נולדה מכירת אומריקס לג'ונסון אנד ג'ונסון?

טאוב: "היו לנו קשרים איתם להפצת מוצרים. ב־2008, כשנתיים אחרי ההנפקה בנאסד"ק, השוק התחיל לרדת. החזקתי אז כ־16% ממניות אומריקס, הייתי המשקיע הפרטי הגדול בחברה. חשבתי לקנות את מניות הציבור ולמחוק את החברה מהמסחר, ותכננתי לעשות זאת עם מורי ארקין והאחים עופר. הודעתי לדירקטוריון שאני רוצה לרכוש את המניות ב־25 דולר למניה, כשמחיר השוק היה כ־18 דולר. היו"ר מינה את UBS לטפל בזה, והם דיברו עם ג'ונסון, שהביעו עניין.

"כשהבנתי שזה רציני אמרתי לארקין ולעופר שאני לא מתחרה בג'ונסון ושעדיף שנרד מזה. המטרה היתה למכור ב־33 דולר למניה, אבל ג'ונסון הציעו 29 דולר ודחינו את ההצעה. אחרי שליהמן ברדרס התמוטט חששנו, הרגשנו שגשם כבד מתחיל לרדת, ולכן החלטנו לקבל את ההצעה ומכרנו. מאז הם גייסו עוד עובדים, הם עומדים להשלים את בניית המפעל החדש בירושלים, יש מוצרים בפיתוח, והמוצר העיקרי, הדבק הביולוגי שמשמש בניתוחים, מצליח בשוק".

2. איפה תפסה אותך ההודעה שמדינת ישראל תובעת חצי מיליארד שקל בגין גזילת זכויותיה לכאורה בדבק הביולוגי, בטענה שהמוצר מבוסס על פיתוח של פרופסור משיבא ועובדי מדינה נוספים שהשתמשו בתשתיות בית החולים?

"הייתי במשרד שלי בבריסל וקיבלתי טלפון מאומריקס, שהם קיבלו מסמך וגם שמי מופיע עליו. אחרי כמה שעות זה כבר פורסם בתקשורת, ואני לא ידעתי כלום, אפילו לא קיבלתי את התביעה. ישראל מעולם לא הזהירה אותי, מבית החולים שיבא מעולם לא שלחו לי מכתב או הרימו טלפון. לכן הופתעתי מאוד להיות חלק מהתביעה. אני שמח שהקמתי את אומריקס בישראל, ואני מעריך שהיא תהיה כאן עוד שנים רבות.

"במשך שנים העברתי את כל האינטרסים העסקיים שלי לישראל, אפילו כשאומריקס הונפקה ב־2006 דחפתי, בניגוד לעמדת הבורד, להקים מפעל נוסף בירושלים ולא בחו"ל. הייתי חבר אמת של ישראל. לכן אני עצוב, נסער ומאוכזב מאוד מהסטירה בפנים שקיבלתי בתביעה הזו. זה ממש לא הוגן, התביעה חסרת בסיס ואני חושש שהוגשה משיקולים זרים. למדתי את הלקח שלי".

3. מה הלקח מהתביעה?

"אני ממשיך להיות מעורב בהשקעות קודמות שלי פה, אבל לא עושה השקעות חדשות. את החברה החדשה שלי, בתחום המכשור הרפואי, החלטתי לא להקים בישראל אלא בבלגיה, אף שהמוח מאחריה הוא יזם ישראלי. חבל, אני חושב שזו מדיניות גרועה של ישראל, ראייה קצרת טווח שגורמת לה נזק. זה כמו שאתה יושב על עץ וכורת לעצמך את הענפים. אני עדיין מאמין שלישראל יש הרבה מה להציע בביוטק, קלינטק ותעשיות מדעיות, רק שהממשל, השירות הציבורי ומנהלי בתי החולים צריכים לחשוב קצת יותר לפני שהם יורים ככה לכמה כיוונים".

רוברט טאוב. הקים חברה חדשה בבלגיה | צילום: עמית שעל

4. זה עלול להשפיע גם על חברות אחרות בתחום?

"אני בטוח שכאשר בחברות גדולות כמו מדטרוניק, ג'ונסון אנד ג'ונסון או פיליפס קוראים סיפור כזה, חושבים 'אנחנו לא צריכים דברים כאלה', וזה גורם להם לחשוב פעמיים אם ישראל היא המקום הנכון לבנות בו עסקים. הרי חברות בינלאומיות לא אוהבות פרסום כזה, זה מרתיע אותן. המוטיבציות שלי להשקיע בישראל היו ציונות, והעובדה שבישראל יש הרבה brain power, ידע. זו סביבה מצוינת לחדשנות ופיתוח, אבל חברות גדולות עלולות להגיד 'יש פה ידע רב? בואו ניקח אותו ונשתמש בו במקום אחר'. קשה להשקיע בתחום הזה בישראל היום, משום שהרופאים גרידיים והמעורבות של עורכי דין היא כבר כמו בארצות הברית, וזו בעיה. באירופה הרבה יותר קל".

5. באילו עוד עסקים אתה מושקע כאן כרגע?

"בהשקעות שעשיתי לפני התקרית: לסטארט־אפ שלי Recoly, שמפתח טיפול לחולי המופיליה, יש מעבדות בישראל. Glycominds מפתחת בדיקה המאפשרת לחזות התפתחות מחלות אוטו־אימוניות כמו טרשת נפוצה. Lifebonds מפתחת דבק לרקמות פגועות. Neuroderm מתמחה בפיתוח תרופות הניתנות דרך העור לטיפול במחלות של מערכת העצבים המרכזית. המוצר הראשון והמוביל שלה הוא המדבקה הראשונה בעולם להגברת הזמינות של תרופה לטיפול בחולי פרקינסון. במקרה הזה, ההשקעה יכולה לסייע גם לחבר הכי טוב שלי, שחלה בפרקינסון ובעצמו מושקע היום בחברה. אבל בדרך כלל אני בוחר השקעות לפי אנשי החברה, כי גם אם הטכנולוגיה לא מושלמת - מנכ"ל טוב תמיד יחפש וימצא פתרונות".

6. המנכ"ל שהביא אותך להשקיע בנוירודרם הוא עודד ליברמן, שהכרת באומריקס. נוירודרם תהיה האומריקס הבאה?

"העובדה שליברמן אסף בנוירודרם אנשים טובים ויצר מחקר ופיתוח טובים שכנעה אותי להשקיע בחברה. הם באו עם מחקר שהוא פריצת דרך דרמטית בטיפול בחולי פרקינסון, תחום שלא היו בו גילויים במשך כ־30 שנה. היום החולים בולעים גלולה; זמן החיים של התרופה קצר, כעשר שנים, והחולים סובלים מעליות וירידות. נוירודרם עשתה למולקולה התאמה שמאפשרת לחומר לחדור דרך העור, בשחרור מושהה ממדבקה, וכך מגבירה את יעילות התרופה ושולטת טוב יותר בהפרעות המוטוריות אצל החולים. בחודש שעבר, כשהצגנו את תוצאות הניסוי הקליני בבני אדם, קיבלנו מיליון דולר להמשך הפיתוח מקרן מייקל ג'יי פוקס. כך שכן, אני מאמין שיכולה לצמוח שם אומריקס נוספת".