איבד את הפוקס

זמן קצר לאחר התפרקות ברית המועצות וקבלת עצמאותה, ב־1991, הבינה גיאורגיה הצעירה כי השקעות זרות הן דרכה היחידה לפיתוח תשתיות האנרגיה הלאומיות ולהבטחת שוק יצוא חדש למצבורי הנפט העשירים שלה. במיוחד חיפשה גיאורגיה אפשרות לפתח מסדרון בשטחה להעברת נפט וגז מאזרבייג'ן לים השחור. "נוצר ואקום במערכת הדלק והאנרגיה של גיאורגיה", הסביר לאחרונה במהלך עדות משפטית המיליארדר הישראלי־גיאורגי אברהם נניקשווילי, המוכר בארץ כשותפו של ג'קי בן זקן במנופים. "עד אותו רגע הכל היה מרוכז על ידי השלטון המרכזי בברית המועצות, ולפתע לא היה מרכז והיית לבד. נוצר ואקום כלכלי. לא היו הלוואות מהבנקים, לא היו חוזים עם הבנקים, ולכן הגיאורגים נזקקו נואשות להשקעות זרות".

בין הראשונים להיכנס לוואקום הכלכלי הזה היה איש העסקים הישראלי רוני פוקס, שנעצר בסוף השבוע שעבר בגיאורגיה בחשד למתן שוחד לסגן שר האוצר, ואז היה צעיר כבן 40 שהתגורר כבר יותר מעשור בארצות הברית. פוקס, יליד חיפה, החליט להמר על השקעה במדינה החדשה - הימור שבמשך כ־15 שנה גם נראה היה שהצליח. הכסף שהרוויח שם סייע במימון השקעות בינלאומיות נוספות שלו וחיים נוחים מאוד בווילה מפוארת בשכונת צהלה בתל אביב, שאליה חזר פוקס עם משפחתו בשנות התשעים כדי ששלושת ילדיו יגדלו בארץ.

רוני פוקס. האם קשריו הטובים יחלצו אותו עכשיו מהכלא הגיאורגי?

אלא שהמעצר בשבוע שעבר בטביליסי וכתב הבוררות של המרכז הבינלאומי ליישוב מחלוקות בהשקעות זרות (ICSID), שניתן מוקדם יותר השנה ונחשף לאחר המעצר, מגוללים גם סיפור אחר - סיפורו של איש עסקים מערבי שביקש להיכנס למדינה צעירה שהשתחררה מכבלי המשטר הסובייטי אך עדיין כבולה בקורי השחיתות של ברית המועצות של פעם. וזהו גם סיפורו של איש עסקים שבמשך השנים טווה קשרים עם בכירים בממשל הישראלי והגיאורגי וידע לנצלם היטב, אבל בסופו של דבר נדחק הצדה על ידי קונצרן ענק, נבגד ונפל במה שמקורביו מגדירים "תרגיל עוקץ של הממשל הגיאורגי".

פרוטקציה? קשרים!

רוני פוקס (61) הגיע לארצות הברית בסוף שנות השבעים, לאחר שירות צבאי ולימודי כלכלה באוניברסיטת חיפה, והחל לעסוק בתחום האנרגיה והתשתיות, שהכיר לו דודו שהתגורר בניו יורק. תחילה התמחה בקנייה ומכירה של נפט, ומאוחר יותר התמקצע בתחום ייחודי שהחל להתפתח באותה התקופה - הקמת מתקנים ושינוע של נפט וגז - וחיכה להזדמנות לעשות את המכה הגדולה שלו. התפרקות ברית המועצות סיפקה לו בדיוק את ההזדמנות הזאת.

"הוא מקצוען במובן הזה שהוא לא משקיע גם בנדל"ן, גם בהייטק וגם קונה 3% בעיתון ורשת מינימרקטים", מעיד עליו חברו הקרוב אלון פנקס, לשעבר הקונסול הכללי בניו יורק. "הוא לא עוסק בדברים האלה, אלא אך ורק בתחום האנרגיה שבו התמקצע". "בתחום תשתיות האנרגיה הוא עבד בכל העולם", מספר מכר אחר שלו, "יש לו מוניטין וידע מקצועי נרחבים של עשרות שנים, והוא מכיר כל מגזר בתחום מדרום אמריקה ועד מזרח אסיה".

עם חבריו הקרובים האחרים של פוקס נמנים גם מנכ"ל רשת לשעבר יוחנן צנגן - שגדל עמו בחיפה ומתאר אותו כ"איש צנוע ועממי, שלא מנופף בהצלחותיו בראש חוצות ולכן לא הרבה מכירים אותו" - ואודי אנג'ל, בעל השליטה ברשת. במערכת הפוליטית נחשב פוקס מקורב לשמעון פרס, שאף התקשר השבוע לנשיא גיאורגיה כדי להבטיח שפוקס ושותפו זאב פרנקל, שנעצר עמו, יזכו ליחס טוב. בקהילה העסקית מספרים גם על קשרים הדוקים למדי וחברות קרובה של פוקס עם ח"כ דליה איציק, שאותה הכיר כששימשה שרת המסחר והתעשייה.

מקורביו של פוקס מספרים כי הרעיון להשקיע בתחילת שנות התשעים דווקא בגיאורגיה היה שלו, והוא זה שעניין בכך את שותפו היווני איוניס קארדספולפוס, שעמו הקים עוד בשנות השמונים את חברת ההשקעות הבינלאומית טרמקס (Tramex International). בכתב הבוררות הבינלאומית מתוארים השניים כ"חלוצים בתחום ההשקעות בגיאורגיה".כמי שניחן תמיד בכישרון ובחושים טובים לקשירת הקשרים הנכונים, מיהר פוקס ליצור את ההיכרויות הנחוצות לקידום ענייניו. בספטמבר 1991 כבר הוצג בפני נציגי הממשל הגיאורגיים על ידי חבר הכנסת לשעבר אפרים גור (ליכוד), יליד גיאורגיה ששימש נספח בסגל הדיפלומטי של גיאורגיה בישראל, ונניקשווילי, שהיה כבר אז איש עסקים אמיד ופעיל מאוד בתחום הנפט. בתיווכם הגיעו פוקס ושותפו כבר בתחילת הדרך לפגישה עם ראש הממשלה דאז, זוויד גמסחורדיה, עם כמה מחברי ממשלתו ועם הדירקטור הכללי של חברת הנפט הלאומית, ד"ר רווז טבזדס.

הפגישה עם סגן שר האוצר הגיאורגי כפי שצולמה במצלמה נסתרת

לא עוזבים את גיאורגיה

הקשרים עשו את שלהם, ובדצמבר 1991 הוקם GTI - תאגיד משותף לטרמקס ולחברת הנפט הלאומית של גיאורגיה. פוקס האמין כל כך בהשקעתו במדינה, עד שגם לאחר המהפכה השלטונית שבה הודח הנשיא גמסחורדיה בסוף 1991, כאשר רוב המשקיעים המערביים עזבו - הוא נשאר. "אמרנו שאנחנו לא עוזבים את המדינה", העיד פוקס בשימוע שנערך במסגרת הבוררות שנפתחה בינו לבין ממשלת גיאורגיה לאחר שירח הדבש כבר הסתיים. "הם ראו שאנחנו רציניים, שלא ברחנו כמו האחרים, וכך זה התפתח".

יוחנן צנגן. חבר ילדות מחיפה | צילום: צביקה טישלר

ואמנם, בשנה שלאחר מכן כבר זכה תאגיד GTI המשותף בזיכיון שהעניק לו שליטה בלעדית בצינורות הנפט בגיאורגיה ובנכסי חברת שינוע הנפט הממשלתית. פוקס ושותפו, שעיקר השקעתם הוקדשה לפיתוח "הצינור למערב" להעברת נפט מהים הכספי למדינות המערב, היו מרוצים. נראה היה שהשמים הם הגבול.

כדי לקדם את פרויקט השינוע שעליו הופקדה, החלה טרמקס לחפש שותפים שיספקו מימון או ידע מקצועי, וב־1995 פתחה במשא ומתן עם חברת הנפט הבריטית B&R ועם AIOC, תאגיד של 13 חברות נפט רב־לאומיות שהוקם שנה קודם לכן, לאחר גילוי כמויות אדירות של נפט בים הכספי. במכתב ששלח פוקס באותה שנה לדירקטוריון GTI דיווח כי המגעים עם B&R הגיעו ל"שלב רציני", וציין כי החברה מביאה "כיסוי ביטוחי, מומחיות הנדסית וקשרים שעשויים לא רק להשלים את הפרויקט אלא גם לשלב אותו ברשת שינוע רחבה יותר לנפט גולמי ומוצרים נוספים, וכן להביא מימון נוסף". עוד כתב פוקס כי גם המגעים עם קונצרן AIOC מתקדמים היטב, וביקש רשות מהדירקטוריון לחשוף בפני הקונצרן מסמכים סודיים לגבי מצבה של GTI.

בחרו בסוס המהיר יותר

אלא שמה שפוקס לא ידע הוא שבאותה העת ממש, במקביל לניהול המגעים עמו, פעל תאגיד AIOC עם הממשל הגיאורגי מאחורי גבו. מהפרוטוקולים של הליך הבוררות עולה כי יומיים לאחר שפוקס שלח את מכתבו האופטימי לדירקטוריון GTI, שלח סגן נשיא AIOC מכתב לנשיא גיאורגיה אדוארד שוורדנאצה, שבו ביקש להיכנס לתחום ההובלה של נפט אזרבייג'ני דרך גיאורגיה, והוסיף כי "בביקור בשבוע שעבר הואלת בטובך להורות לפקידיך לבדוק את הצווים שהוצאו בעניין זה. הם דיווחו לנו שאף שהוצאו כמה צווים שמכירים במבנה הנוכחי של המיזם המשותף GTI, איש לא הכריז על הענקת זכויות בלעדיות או חכירה לטווח ארוך של כל המתקנים שנזכרים בפרוטוקול. עם זאת, אנו יודעים כי נחתם הסכם מיזם משותף, שמקנה זכויות בלעדיות ל־GTI בהסכם חכירה ארוך במיוחד, ולפני שנוכל להתקדם במשא ומתן לגבי שינוע נפט מאזרבייג'ן דרך גיאורגיה חשוב לנו להבין את היקף תוקפן של הזכויות שמוענקות למיזם המשותף GTI". אם לא די ברמיזות העבות האלה, הציעה AIOC לנשיא שוורדנאצה גם סיוע משפטי בכל הנוגע לשינוי הפרוטוקול שנוגע לזכויות המיזם המשותף.

ואכן, מאמציה של AIOC נשאו פרי, ולא עבר זמן רב עד שממשלת גיאורגיה חתמה עמה על הסכם סודי להעברת נפט דרך שטחה, תוך הפרת ההסכם הממשלתי עם GTI. זמן קצר אחר כך שלח משרד המשפטים הגיאורגי מכתב ל־GTI שהודיע לה כי היא אינה רשומה בגיאורגיה כחוק וכי הזיכיון והבלעדיות שניתנו לה אינם תקפים - והבגידה הגיאורגית בפוקס הושלמה. השמועות על החתימה עם חברת AIOC גונבו לאוזניהם של פוקס ואנשיו, והללו לא ידעו את נפשם מרוב זעם. אל מול פיתויי תאגיד הענק, גילו עתה, גם קשריהם כבר לא יכלו לסייע.

דליה איציק. יחסים קרובים | צילום: אלכס קולומויסקי

בעדות שמסר ח"כ לשעבר גור בהליך הבוררות סיפר כי הופתע לשמוע בזמנו על הבעיות שצצו. "הייתי מופתע", אמר, "היו שמועות שהממשלה הגיאורגית עומדת להציע לקונצרן הנפט AIOC זכויות על צינור שהיה באמצע בנייה של GTI. מר פוקס שאל אותי אם אני יכול לנסות לברר אם יש אמת בשמועות ולבדוק אם יש סיכוי שממשלת גיאורגיה תבגוד בהסכמי המיזם המשותף. מובן שהייתי מאוד מודאג לשמוע על זה, אבל לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות, אחרי כל האישורים הממשלתיים וההבטחות שקיבלנו קודם לכן. מר סיגואה כבר לא היה ראש ממשלה בזמן הזה, אבל עשיתי כמיטב יכולתי לברר מה קורה על ידי פנייה למשרדים השונים. אף אחד בממשל לא היה בטוח וקיבלתי דיווחים סותרים. היה די ברור שאדם חדש בסביבתו של שוורדנאצה, גרגורי צ'נטורה, השפיע עליו מאוד, ולא הצלחתי לארגן פגישה אישית איתו. קודם לכן, בכל פעם שהייתי צריך גישה למישהו בממשל זה סודר מיד. לכן זה היה חריג".

בהמשך סיפר גור כי הצליח לשוחח עם שוורדנאצה בנובמבר 1995, כשהלה הגיע לישראל ללוויית ראש הממשלה יצחק רבין. "היתה לנו הזדמנות טובה לדבר כשמטוסו עוכב לכמה שעות בשדה התעופה. הוא הזמין אותי למטוסו, ישבנו ודנו בכמה נושאים וגם בהשקעה הזאת. הבעתי את דאגתי לגבי השמועות שנרקמה עסקה עם AIOC. הוא אמר שהוא לא קיבל עדיין החלטה, אבל שאנחנו לא צריכים לדאוג, והבטיח לי באופן אישי כי המשקיעים שייצגתי מוגנים לחלוטין. הוא הוסיף כי דלתו תהיה פתוחה תמיד. נרגעתי מדבריו והעברתי אותם לפוקס ולנניקשווילי".

אלא שהדברים התבררו כשקריים, וההסכם עם AIOC יצא כאמור לפועל. בשלב ראשון הגיבה טרמקס במכתב זועם לממשלת גיאורגיה, שנשלח ביולי 1995. "הטענות במכתבכם אינן נכונות", כתבה, "והן עומדות בניגוד ברור לעקרונות מקובלים של המשפט הבינלאומי, שלפיהם נחתמו ההסכמים עם GTI. אנו מצפים מממשלת גיאורגיה, המהווה חלק מקהילת האומות המתורבתות, לדבוק בעקרונות אלה". רק לאחר שדרישותיה אלה נענו בהתעלמות, ומשהבינה כי סר חינם של אנשי הקשר שלה בממשל הגיאורגי, הרימה טרמקס ידיים והתקפלה מול תאגיד הענק. עתה רק דרשה מממשלת גיאורגיה פיצוי הולם. לאחר שגם דרישה זאת נדחתה, בנובמבר 2004, פנתה טרמקס לנשק האחרון שנותר בידיה והגישה תביעה למרכז הבינלאומי ליישוב מחלוקות בלונדון. ואמנם, במרץ השנה פסקה הבוררות הבינלאומית נגד ממשלת גיאורגיה וקבעה כי הפרה את אמנת האנרגיה הבינלאומית ואת ההסכם שלה עם טרמקס, וחייבה אותה לשלם לבעלי החברה סכום של 50–100 מיליון דולר.

"בית הדין מסכים עם התובעים", נכתב בפסק הבוררות, המשתרע על 218 עמודים. "ברור כי השמועות ששמעו לא היו שמועות סרק, אלא השתקפות של תהליך שנרקם בממשל הגיאורגי לרכוב על גבו של סוס מהיר, גדול וחזק יותר - AIOC — על חשבונם של התובעים (...) התהליך שבו לקחו הנתבעים את הזכויות של GTI ובכך הפקיעו את ההשקעה של קארדספולפוס (השותף היווני) לא יכולים להיחשב על פי הגדרה כלשהי להליך תקין והוגן".

שוחד או עוקץ?

לכאורה אפשר היה להניח כי בכך תסתיים הפרשה, ופוקס ייצא מההרפתקה בגיאורגיה אולי מובס, אך לפחות עם רווח נאה בידיו. אלא שגם פסיקות של גוף משפטי בינלאומי אינן בהכרח סוף פסוק, לפחות בחלק זה של העולם.

הסתבכותו האחרונה של פוקס, שהסתיימה כאמור במעצרו, באה לאחר שלפני כחודש טס למפגש חשאי עם סגן שר האוצר הגיאורגי באיסטנבול בניסיון להניא את ממשלת גיאורגיה מכוונתה לערער על פסק הבוררות, ולקבל סוף סוף את כספי הפיצויים. בנקודה זאת מתחילה מה שגיאורגיה מתארת עתה כ"פרשיית השוחד הגדולה בתולדות המדינה" ואילו אנשיו של פוקס מתארים כ"עוקץ של ממשלת גיאורגיה".

בפגישה באיסטנבול, שתועדה במצלמה נסתרת שצילומים ממנה שודרו השבוע בטלוויזיה הגיאורגית, נשמע פוקס אומר לסגן השר: "אני רוצה 80. שמונה אפס. כל מה שתשיג מעל זה - שלך". בהמשך גם ירד לסכום של 75 מיליון דולר. "טוב, הצעה אחרונה. אני רוצה לקחת 75 ויש לי אישור מיאני (השותף היווני)", נשמע פוקס אומר באנגלית. "כמה אתה רוצה מעל 75, כדי לתת לנו 75?". קשה לקבוע עד כמה נערכו הצילומים טרם שידורם.

נניקשווילי. סידר פגישה עם ראש ממשלת גאורגיה

מאיסטנבול חזר פוקס לארץ והמתין לשמוע על תוצאות פגישתו, עד שבשבוע שעבר הוזמן לגיאורגיה כדי לסגור סופית את פרטי העסקה. הפעם נפגש עם נציגו בגיאורגיה, זאב פרנקל, במסעדה מקומית עם סגן שר האוצר, בפגישה שתועדה אף היא במצלמות נסתרות. "אנחנו נלך עם עורך הדין שלי לבנק והוא פשוט יביא את המסמכים", נשמע אחד הישראלים אומר לבכיר הגיאורגי. "אני בטוח שמנהל הבנק ישאל אותי מאיפה המיליונים", השיב סגן שר האוצר, וברגע זה נכנס אל החדר נציג התביעה הכללית בגיאורגיה, ולדימיר גינטדזה, ועצר את השניים בחשד למתן שוחד, כשהמתורגמן שנלווה אליו אומר להם בעברית: "יש לכם זכות להזמין עורך דין".

הנסיעה הזאת של פוקס לגיאורגיה הפתיעה את חבריו, שמספרים כי פוקס לא נהג כמעט לנסוע לשם בשנים האחרונות, אלא השאיר את פרנקל כנציגו במקום. "לא ידעתי שהוא בכלל נוסע לגיאורגיה", מספר פנקס, "ידעתי שהוא נוסע ליוון וגם אני הייתי בחו"ל. כשחזרתי צלצלתי אליו ואמרתי לו שקבענו להיפגש ביום שני, ואז הוא אמר שהוא נשאר כנראה בחו"ל. רק ביום חמישי התקשר הבן שלו ואמר לי שעצרו את אבא שלו.

"זה דבר מדהים. אני מגיע מהעולם הדיפלומטי ואף פעם לא ראיתי התנהגות כזאת של מדינה שמפסידה בבוררות בינלאומית. זאת לא בוררות של העולם התחתון ברמלה, זאת בוררות שקשורה לבנק העולמי".

"בלשון הכי פשוטה עשו עוקץ ללקוח שלי", אומר פרקליטו הישראלי של פוקס, שהסכים לדבר עם "מוסף כלכליסט" רק בתנאי שלא נפרסם את שמו. "יצרו מצג שווא שהוא יכול להגיע לגיאורגיה לסגור את ענייני הפשרה, ואז עצרו אותו". עכשיו מתרכזים המאמצים בניסיון לפתור את התסבוכת בדרך שקטה, ובימים הקרובים יתברר אם קשריו הטובים של פוקס יחלצו אותו גם מהבור הנוכחי, או שמודל הסיכונים שלו והרדיפה אחרי רווחים אסטרונומיים לא הביאו בחשבון חודשים ארוכים בכלא הגיאורגי.