אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דרך קטקטים צילום: עמית שעל

דרך קטקטים

המון כסף, המון הופעות מתישות, המון מלחמות. בסוף אולי נולד כוכב. על המאבק המלוכלך של כוכבי הילדים

21.10.2010, 11:21 | דיאנה בחור ניר
תעשיית כוכבי הילדים היא שדה קרב אימתני ובוצי. הדי.וי.די מחולקים חינם, מה־VOD לא רואים שקל, ובשביל כסף עושים 200 הופעות בשנה. כל פוסטר בכניסה לגן ילדים עלול להיות קורבן, המתחרים ממציאים מחלות מדומות, והפסטיבל בחנוכה הוא מלחמת העולמות. ועדיין, כל ליצן יום הולדת רוצה להגיע לטופ, ומי שהצליחו לעשות זאת נאחזים בפסגה בציפורניים, ויודעים שיום אחד גם הקריירה שלהם תחליק על בננה

בסוף הדרך מחכה קהל יעד של מאות אלפים, בענף שמגלגל לפחות 100 מיליון שקל בשנה. קהל מסור, נלהב, עקשן. אבל השוק בוער, התחרות אכזרית, והדרך ארוכה. בכל מקרה, היא כנראה חייבת לעבור דרך מוטי רז. "מאז שפתחתי פייסבוק מספר הליצנים והקוסמים שרוצים להיות חברים שלי מטורף", מספר רז. "יש אליי עלייה לרגל של כל ליצן אפשרי, כל קוסם. יכולתי לבחור בדרך הקלה ולומר - 'תן לי 100 אלף דולר ואפיק לך די.וי.די', אבל אין לי לב, כי אין סיכוי שזה יצליח. צריך לחרוש את הארץ. לא לכולם יש את ה'בייגלה' של המלאך מעל הראש".

כוכבי הצגות הילדים. להיות כוכב ילדים זו מלחמה, צילום: עמית שעל כוכבי הצגות הילדים. להיות כוכב ילדים זו מלחמה | צילום: עמית שעל כוכבי הצגות הילדים. להיות כוכב ילדים זו מלחמה, צילום: עמית שעל

רז (39) היה פעם קוסם. שותפו עמית שקד (38) היה פעם האיש שמאחורי הקוסם, זה שאחראי על הלוגיסטיקה וההגברה. לפני שמונה שנים הם עברו לשבת מצדו השני של השולחן. היום השולחן ניצב בקומה ה־18 בבניין כלל בתל אביב, שם הם מנהלים את "חברים הפקות", שמייצגת הופעות של כוכבי ילדים. רשימת האמנים שהם מנהלים אישית כוללת אמנם רק את יובל המבולבל, דוֹד חיים ורותי נבון, אבל השניים גם משווקים הופעות של רינת גבאי, סבא טוביה, אודי ואביעד, גרי המבורגרי, טולי בלבולי, משה דץ, עודד פז מהפיג'מות וציפי שביט. במילים אחרות, מדובר בגורם החזק בענף.

והגורם הזה מושך, כאמור, כל ליצן עם חלום. החלום הוא אחד - להגיע לטופ של הענף, ולכסף הגדול שבצדו. זה לא כסף ענק, אבל זה המקסימום שליצן יכול להגיע אליו בישראל. "ההצלחה היא כשהאמן יכול לחיות ברווחה", אומר רז. "אי אפשר להתעשר. יובל שם טוב (יובל המבולבל) קנה בית בנווה ירק עם משכנתה. רינת גבאי קנתה בית בכפר טרומן, עם משכנתה. מי שמצליח יכול לחיות ברמת חיים גבוהה, אבל היינו כבר בסרטים של אמנים שהיו גדולים וגילו שלא לעולם חוסן, כמו אדם או כוכבי הטלנובלות שהיו פעם כוכבי הילדים". שקד מזכיר שכמו אצל כל מי שעומד על במה, לא מדובר רק בכסף: "אין אורגזמה גדולה יותר מלהגיד את המילה הראשונה של השיר ואז להעביר את המיקרופון לקהל ולשמוע אותו שואג את כל השיר, ואתה יודע איך זה נולד, איך הרעיון פותח, איך המילים נכתבו".

בדרך לאורגזמה, הקוסם ועוזרו לשעבר יודעים שאין קסמים. אם בעבר הרחוק כוכבי ילדים נבנו על תוכניות טלוויזיה, ובעבר הקרוב על מכירת קלטות וידיאו ודי.וי.די, היום מדובר בכיתות רגליים ארוך ומתיש, ובאחת העבודות הקשות בתעשיית הבידור. זה לא מרתיע את מי שרוצה לפרוץ - מדי שנה עשרות אמנים מנסים לעשות את זה, משקיעים את כל כספם ומרצם רק כדי לשחזר את המסע של יובל שם טוב, ליצן ימי הולדת שנהפך למגה־מותג. וככה נראית הדרך.

1. נקודת האפס: עובד בקטן, יעבוד בגדול?

 

"נקודת האפס זה החיידק", טוען רז. "אתה לא יכול להגיד 'אני רוצה להיות אמן ילדים' כמו שרוצים להיות מהנדס. זה תופס אותך. חוג דרמה בבית הספר, חוג קוסמים, אתה אוסף את כל הילדים בשכונה ועושה להם הצגה, עושה ימי הולדת". הרגע שבו החיידק נהפך לביזנס אמיתי הוא הרגע שבו מתחילה המתמטיקה של ימי ההולדת: "בירושלים הייתי הליצן של העיר, ואמרתי - אם כל כך אוהבים אותי בירושלים, אם 8 מתוך 10 ילדים שאני לא מכיר אוהבים אותי, זה אומר ש־80 מתוך 100 יאהבו אותי, ש־800 אלף מתוך מיליון יאהבו אותי. ראיתי 18 מתוך 20 ילדים נקרעים מצחוק והבנתי שזה יכול להיות אותו יחס, רק במספרים גדולים".

2. הון עצמי: 200 אלף דולר - ולדרך

 

"הסכום שצריך כדי להחדיר אמן לשוק עומד על 200 אלף דולר לשנה הראשונה, לפני שמתחילים להכניס שקל", אומר דורון מור, הסוכן האישי של רינת גבאי וגם בן זוגה. גבאי (36), שלא באה מעולם ימי ההולדת אלא היתה ילדת פלא באופרה ושיחקה במחזות זמר, היא המותג המוביל לפעוטות וילדות צעירות, ונמצאת לצד יובל המבולבל בצמרת ההורדות ב־VOD ומכירות הדי.וי.די.

מוטי רז. "אתה חייב להיות פורץ דרך ולא ללכת בשביל של אחרים", צילום: עמית שעל מוטי רז. "אתה חייב להיות פורץ דרך ולא ללכת בשביל של אחרים" | צילום: עמית שעל מוטי רז. "אתה חייב להיות פורץ דרך ולא ללכת בשביל של אחרים", צילום: עמית שעל

כך, מספר ההורדות של התוכניות של רינת ב־VOD מסתכם בכ־2 מיליון בשנה, והדי.וי.די שלה נמכרים בכ־100 אלף עותקים מכל דיסק. 200 אלף הדולרים המושקעים בכל דיסק מתחלקים כך, על פי מור: "כ־300-250 אלף שקל (80-60 אלף דולר) מוקצים להפקת די.וי.די, ועוד 40 אלף שקל ליחסי הציבור שלו. אחר כך צריך עוד 100 אלף שקל כדי לייצר ולחלק 20 אלף עותקים שלו, כדי לפרוץ. תוסיפי עוד 300-250 אלף שקל לבנות מופע או הצגה, ו־50 אלף להרים מופע בידור (חלטורה)".

3. בניית הדמות: סטיילינג ואמת

 

כמו כל דבר, גם כוכבי ילדים עוברים אבולוציה, עד שהם מתאפסים על ה־דמות, בתקווה שזה לא יקרה מאוחר מדי. וכמו בכל דבר, גם אלוהי הטף נמצאים בפרטים הקטנים. "התחלתי עם 'קוקינת', עם תסרוקת של קוקיות בלוף משני צדי הראש", מספר רינת גבאי על הדמות שלה, שנקראת פשוט רינת ומזוהה כילדה. "אבל עברתי לצמות, כי שמנו לב שזה מדבר לגיל יותר מבוגר, שבו הביקוש לקוקיות יורד. זה חיבר אותנו לחתך אוכלוסייה רחב יותר, בלי לאבד את הקטנטנים שאוהבים את התכנים". באותה רוח, הפיג'מה הוורודה של רינת הפעוטה הוחלפה במכנסיים וחולצה של רינת הילדה, "כדי שהמותג יגדל עם הילדות".

חיפשת נוסחה שתעבוד?

"עקרון הדגל היחיד שלי הוא שכל דבר שהוא אמיתי ישרוד. אני מנסה להביא חמימות ואהבה, דמות שחווה את הדברים מהמקום הילדותי, לא איזו אחות גדולה. שום מלמלות, סרטים ותסרוקות לא יעשו את העבודה אם אין שם דמות שהילד אוהב. ושום דבר לא מובטח. מי שינסו לעבוד לפי נוסחה ירגישו שעשו הכל אבל העוגה לא תפחה. צריך טיימינג וכישרון, ותמיד יש משהו נסתר, הדבר שלא יודעים איך הוא קורה".

יובל המבולבל התחיל עם חולצה של עננים כהים, אבל מנהליו חשבו מראש על המרצ'נדייז, "משהו שאפשר לחקות בתחפושת פורים", ועברו לצבעי היסוד ולחולצה עם כוכב. כשהתחילו לנהל את חיים אוסדון (39), הלכו על בידול אחר: "פנינו למעצב בובות וביקשנו דמות חייזרית. הוא יצר את בובו, החייזר שמלווה את חיים". שקד מתאר תהליך שלרגעים נשמע כמו בניית דמות ביצירת אמנות. "ניסינו להבין מה האמת של דוד חיים", הוא אומר, "ישבנו ופיצחנו את הדמות. הוא אחראי, מסודר ונקי, הבית שלו נראה כמו מוזיאון, בית מרקחת מהלך. יש לו לב רחב, מתאים לדמות של הדוד האהוב עם החליפה".

דנה דבורין. "מפיצים הם הפונקציה הכי חשובה בלהרים מותג" דנה דבורין. "מפיצים הם הפונקציה הכי חשובה בלהרים מותג" דנה דבורין. "מפיצים הם הפונקציה הכי חשובה בלהרים מותג"

בניית הדמות כוללת גם את יצירת הקסם הייחודי לה. ינאי רטפן, המנהל הטרי של יניב אנג'ל (יניב המגניב), קורא לזה קואוצ'ינג. "לפעמים אתה מכריח את האמן להחליט במה הוא טוב ובמה להתרכז - לא גם מצחיקן, זמר וקוסם. צריך בידול כדי לסחור בו, ואחרי שפורצים אפשר להתחיל להביא דברים נוספים".

ומוטי רז מדגים: "אתה חייב להיות אמן יוצר. יובל, חיים, דץ, רינת ודנה דבורין כותבים לעצמם חלק מהחומרים. אין נוסחה, אתה חייב להיות פורץ דרך ולא ללכת בשביל של אחרים. הפיג'מות ואודי ואביעד הם פורצי דרך בעניין ההומור, עם סטנד־אפ לילדים, שפת הומור חדשה ומטבעות לשון. יובל עושה סלפסטיק והוא מצחיק בקול ובמימיקה. לפניו לא היה מי שיצחיק את הילדים, הוא המציא שפת צחוק חדשה ויצר סטנד־אפ לקטנטנים. עכשיו כל מי שמנסה ללכת באותה דרך, ובא עם חרוז בשם כמו יניב המגניב, תמיד יהיה חשוד. זה ניהול לא נכון".

לפעמים הדמות נוצרת על הדרך, בלי שאיש הימר שהיא תתפוס. גרי המבורגרי (יניב פולישוק) היה דמות אורחת ב"הפיג'מות", סדרה לילדים בגיל היסודי, ותפס חזק כל כך שזכה לסדרה משלו, "גרי מנדלבאום בלש פרטי". "הוא מביא משהו מחוספס, לא מתוק, דמות מהחיים. יש לו אשה שאף אחד לא פגש, שיחות הטלפון שלהם הן פארודיה על שיחות של מבוגרים. כולנו פוגשים אנשים ממורמרים, זה נורא ישראלי, וזה תפס", מספר רז. "בערוץ הילדים ובטדי הפקות גילו שזאת דמות עם חיים משלה, ונתנו לה סדרה".

גם הכבשה שושנה נולדה במקרה. "בהופעות של 'טיף וטף' ראיתי שכאשר היא עולה לבמה היא כוכבת", מספר משה דץ, שרץ עם הכבשה כבר חמש שנים ועובד כעת על הדי.וי.די השמיני איתה. "ראיתי שהילדים מתחברים לקלמזיות של שושנה, לכן חיזקנו את זה - משקפיים ענקיים, אוזניים לא ישרות. ילדים יכולים להזדהות איתה. עכשיו גם יש לה בובה עם לחצנים, היא היסטריה בטויס אר אס".

4. הקו הדק: איך מצחיקים בלי גסויות

 

אודי גוטשלק ואביעד בנטוב החלו את דרכם במופעי סטנד־אפ למבוגרים, שם גם נולדו הדמויות של החנונים גור ואוח - שהתגלגלו לסיטקום בפוקס קידס, ובהדרגה בנו את עצמם בשוק הילדים. מאחוריהם כבר שני פסטיגלים, די.וי.די ופינה קבועה בערוץ הילדים. הדגש, כל הזמן, הוא על הומור מדויק. "היום מה שמצחיק ילדים הם תכנים מתוחכמים, יותר חצופים מבעבר", מסביר המנהל של הצמד, יובל אש. "אנחנו רצים בין הטיפות — לא לרדת נמוך, כדי שהורים לא ינדו אותנו מזמן המסך שהם מקציבים לילדים, אבל להביא את המגניבות. המתכון הוא בין השאר להמציא שפה חדשה, לא דרך השפה היומיומית שהיא בוטה. הם יצרו והחדירו מטבעות לשון שמספקים את הילדים ואת ההורים, כגון 'תזרום' או 'מה אתה מצ'קלף עליי?'".

הדוד חיים. הדי.וי.די חולק בימי הולדת ובכניסה לכל גני הילדים בערים שבהן הופיע, צילום: עמית שעל הדוד חיים. הדי.וי.די חולק בימי הולדת ובכניסה לכל גני הילדים בערים שבהן הופיע | צילום: עמית שעל הדוד חיים. הדי.וי.די חולק בימי הולדת ובכניסה לכל גני הילדים בערים שבהן הופיע, צילום: עמית שעל

 

5. הדי.וי.די: והעיקר - לחלק בחינם

 

פעם שוק הילדים העיקרי היה זה של קלטות הווידיאו, הדיסקים והדי.וי.די. היום הם רק כרטיסי ביקור. "השוק נמחק כתוצאה מהזיופים, ההורדות וה־VOD. הדי.וי.די הוא רק מסלול המראה, כדי לעשות הצגה או שהפסטיגל ייקח אותך", מסביר דורון מור, ומוטי רז מוסיף: "לא תרוויח מזה כסף. זו רק הדרך להגיע לילדים. את הפרנסה קוצרים מההצגות".

"די.וי.די של הדצים עלה 70 שקל, הם יכלו להתפרנס רק מזה. רינת כבר מכרה ב־60 ויובל שבר את השוק כשמכר ב־30", אומר יניב אנג'ל (29). "יש כאלה שמחלקים חינם, אני לא מוכן לזה". ואמנם, החלוקה היא כלי השיווק החם כרגע. לפני חודשים אחדים, עם העלאת המופע של הדוד חיים, הדי.וי.די שלו חולק בימי הולדת ובכניסה לכל גני הילדים בערים שבהן הופיע. ההיגיון פשוט, מסביר ינאי רטפן: "להגיע לצרכן ישירות. אני רק צריך לדאוג שהדי.וי.די ייכנס הביתה. אם כל הילדים ישירו את השירים והבן שלך יישאר מחוץ ללופ, אני יכול להשפיע עליך לקנות דיסק גם בניגוד לדעתך".

6. המנוע: חברת הפקה גדולה

 

אמן ילדים שמנסה לפרוץ מגלה מהר מאוד שהוא צריך גב חזק. חברת הפקה מרכזית תוכל "להלביש" אותו על אמנים מוכרים בהופעות שהיא תופרת לקניונים, ועדי עובדים, פארקי נופש וכן הלאה. "לגודל שלנו יש יתרון - אנחנו יכולים לתת ללקוחות מענה כולל", מסביר רז. "חברת קניונים שרוצה לעשות 'קיץ של כוכבים' יכולה לקבל ממני עשרה כוכבים ומחירים בהתאם, במקום לקחת אמן מפה ואמן משם. מופע שלנו עם כוכבי הופ ילדות ישראלית יעלה רק 11 אלף שקל, בעוד שרק הנחיה של שחקן כמו גיא פרידמן תעלה לעירייה 7,000 שקל".

למעלה מימין: חיים אוסרון (הדוד חיים), עודד פז (הפיג למעלה מימין: חיים אוסרון (הדוד חיים), עודד פז (הפיג'מות), משה דץ; למטה מימין: טוביה צפיר, יובל שם-טוב, אודי גוטשלק, אביעד בנטוב ויניב פולישוק | צילום: עמית שעל למעלה מימין: חיים אוסרון (הדוד חיים), עודד פז (הפיג

מבחינת המשרד, כאמור, זו דרך למנף טאלנטים צעירים: כך, הדוד חיים קיבל תפקיד אורח בדי.וי.די של יובל המבולבל, וצ'פצ'ולה, דמות חדשה של חברים הפקות, הנחתה מופע לוועדי עובדים בפארק המים שפיים שבו השתתפו כוכבים מוכרים, וכך זכתה לחשיפה משמעותית בפני קהל היעד.

7. עבודת השטח - המטרה: 200 הצגות בשנה

 

אחרי הדי.וי.די, צעד ראשון של חדירה לשוק, הכדור אמור להתחיל להתגלגל, אל הטלוויזיה ובעיקר אל הבמה. לפעמים זה לוקח שנים. "המשחק הוא בהופעות", אומר מור, "אמן ילדים מצליח עושה 200 הופעות בשנה, לשם כולם דוהרים". ההופעות כוללות חלטורות קצרות, מופעי חנוכה גדולים והצגות מלאות שנכתבו במיוחד לכוכב, ושבהן הוא פותח קופות.

"הבמה חזקה יותר מהמסך", אומר מיקי פלד, מפיק "הפסטיגל" ו"מותק של פסטיבל". "הטלוויזיה מייצרת גיבורים בן לילה, אבל היו לי כוכבים שהופיעו שנים בטלוויזיה וקיבלו תעודת בגרות ולגיטימציה רק על במת הפסטיגל. מותק של פסטיבל זאת הפקה משותפת עם ערוץ הופ - הם מייצרים את גיבורי המסך לקטנטנים ואנחנו מספקים להם את הבמה".

השלב המתקדם ביותר הוא זה שבו כוכב הילדים מקבל הצגה משלו - לא אוסף קטעים אלא מחזה עם עלילה הבנויה סביבו. וככל שהכוכב גדול יותר ומתחזק, כך עולה עלות ההפקה. "עכשיו הפקנו ליובל הצגה מטורפת בהשקעה של כ־500 אלף שקל", אומר רז, "הרמה הולכת ועולה, ואתה כל הזמן צריך להשקיע".

8. דילמת הניהול: שכירות או שותפות?

 

"אמן שכיר מקבל משכורת קבועה על 20 הופעות בסיס", מספר רז, "ואם הוא שותף הוא יקבל 40%-50% מההכנסות. כשאמן מצליח ונכנסים סכומים גבוהים הוא יהיה מתוסכל להישאר שכיר, ואז הלכה האמנות שלו. לכן בשלב הזה עדיף לעבור לשותפות".

דורון מור, הסוכן של רינת גבאי ובן זוגה. "הסכום שצריך כדי להחדיר אמן לשוק עומד על 200 אלף דולר לשנה הראשונה", צילום: עמית שעל דורון מור, הסוכן של רינת גבאי ובן זוגה. "הסכום שצריך כדי להחדיר אמן לשוק עומד על 200 אלף דולר לשנה הראשונה" | צילום: עמית שעל דורון מור, הסוכן של רינת גבאי ובן זוגה. "הסכום שצריך כדי להחדיר אמן לשוק עומד על 200 אלף דולר לשנה הראשונה", צילום: עמית שעל

 

9. הפרופיל: להיות בכל מקום

 

"כשכבר יש די.וי.די", אומר רמי ירון, סמנכ"ל השיווק באן.אם.סי, "נותנים ל־VOD, גוזרים קטעים ונותנים לחברות הסלולר אפשרות להורדה, פונים לכל ערוצי הטלוויזיה ונותנים להם קטעים שאפשר לשדר, מורידים קטעים לאינטרנט. לאחר מכן מתחילים לחפש שיתופי פעולה מהפצה באמצעות רשתות כגון הפארמים, סופרים, רשתות צעצועים ומחשבים ועד הטבעת הדמות על מוצר צריכה (פיצות וכו') באופן שצריך להיות אמצעי להפצת תוכן". יובל המבולבל, למשל, מעטר מוצרי מזון לילדים של נטו. רינת, לעומת זאת, דחתה הצעה להלביש את דמותה על חטיף בוטנים.

10. החלטורות: בלי להתפנק, בלי לזלזל

 

סבא טוביה הוא אחד המותגים הוותיקים והמוערכים בשוק. יעל צפיר, המפיקה של טוביה ואשתו, מתעקשת לשמור על סטנדרט מסוים. "אני לא מוכרת קלטות בהצגות, אין לי דוכנים של חולצות ותחפושות, אנחנו שומרים על מחיר וגם על איכות - את מכירה עוד גורם שהיה עושה קלטת על סיפורה של מדינה? משרד החינוך לא היה עושה את זה - גם במחיר של למכור קצת פחות. ואנחנו דווקא כן מרוויחים ממכירות די.וי.די. גם בהופעות אנחנו משקיעים. ביום כיף לבנק, למשל, נתנו הופעה מקוצרת של סבא טוביה, 45 דקות במקום 70 דקות. אנחנו באים עם תלבושות, תפאורה, עם צוות. לא מתייחסים לזה כאל חלטורה, אלא ברצינות רבה, כאילו זו הצגה קטנה".

טוביה צפיר. בלי דוכנים של חולצות ותחפושות, צילום: יוסי צבקר טוביה צפיר. בלי דוכנים של חולצות ותחפושות | צילום: יוסי צבקר טוביה צפיר. בלי דוכנים של חולצות ותחפושות, צילום: יוסי צבקר

עודד פז מהפיג'מות כיכב בקיץ האחרון בעשרות הופעות בפארק נחשונית, ומודה שמדובר בחלק המיוזע והקשה ביותר בעבודה. "כשעולים על הבמה בתנאים לא אופטימליים, תנאי שדה, בחום, קשה מאוד לאסוף את הקהל, ואני באמת עושה הכל בשביל לנסות לאסוף. אני אמן שמופיע בשטח, זה חלק מהמקצוע שלי. אני לא מפונק, עברתי טירונות בתיאטרון צה"ל, הופעתי במוצבים מול 15 חיילים שרק רוצים ללכת לישון, ופתאום נשמעת אזעקה ומצאנו את עצמנו עומדים מול חדר ריק. אז אני מוכן להכל".

11. הטלוויזיה: השיא - רצועת שידור

 

ליובל המבולבל יש תוכנית יומית בהופ כבר ארבע עונות, לרינת היו עד כה ארבע תוכניות. הפקה של ערוץ הילדים המרכזי מספקת לא רק מטרייה איכותית - עם ליווי של יועצי תכנים, פסיכולוגים וכו' - אלא גם מסמנת בעבור לא מעט הורים את הקונצנזוס. "לפעמים אנחנו מייצרים מותג מאפס", מספר רני מגר, סמנכ"ל התוכן של הופ, "במקרים אחרים לוקחים מותגים קיימים. אנחנו מחפשים חיבור חזק לילדים גם מחוץ למסך. הרי היום ב־100 אלף דולר אפשר להפיק די.וי.די, אז זה לא המדד העיקרי. הדי.וי.די הראשון של יובל לא היה כל כך מושקע, אבל השירים שלו שודרו אצלנו ותפסו, אז התחלנו להיות קשובים לקהל. אני רואה המון טאלנטים, ואנחנו רוצים את מי שהכי טוב".

גם יובל למד מאז הדי.וי.די הראשון ההוא. חמש שנים אחרי, על הסט של צילומי העונה החדשה של תוכנית הטלוויזיה, המיומנות מרשימה. בשלושה ימים בלבד, מהבוקר עד הלילה, מצלמים 26 פרקים. הבמאי והסאונדמן מתפוצצים מצחוץ בחלק מהפאנצ'ים, ויובל עצמו שומר על אנרגיה גבוהה ועל כל מניירה גם אל תוך הלילה. כשהוא ניגש אליי ומכריז "שלום, אני יובל", הוא עדיין נשמע כאילו המצלמה עובדת. המאמץ לרצות את כולם, לספק יובל לכל דורש, ניכר היטב.

12. ה־VOD: אין מה לצפות לכסף

לפני שמונה שנים קיבלה טמירה ירדני רצועת שידור בערוץ הילדים, וחיפשה תוכן. היא שלפה את עודד פז, אילן רוזנפלד וקובי פרג' מתיאטרון צה"ל, והפגישה אותם עם יואב צפיר. כך נולד "הפיג'מות", סיטקום לכל המשפחה על להקה צעירה וכושלת, שנהפך להיסטריה המונית, עם עשרות הופעות בקיץ ובחגים ונוכחות קבועה בצמרת הורדות ה־VOD לילדים. "בין העונה הרביעית לחמישית היו כמה מיליוני צפיות", מספר פז. "זה גרם להזמנה של עונות נוספות כל הזמן. העונה השישית עלתה ממש עכשיו".

ממיליוני ההורדות האלו פז וחבריו עוד לא ראו שקל. היוצרים, מתברר, לא מקבלים תמלוגים על צפיות ב־VOD. אשכולות, החברה לזכויות מבצעים, מנהלת מגעים בעניין עם HOT, אבל הפתרון עדיין לא נראה באופק. "אם הייתי מקבל אגורה על כל צפייה יכול להיות שכבר היה לי בית עם בריכה", מודה פז, "אבל זאת פלטפורמה מעולה, אני האחרון שאגיד לא לשים אותנו ב־VOD. זה מה שקידם אותנו ומשאיר אותנו בתמונה, נותן לנו עוד עבודה ועוד עונות - שנתיים לא היינו עם עונה חדשה באוויר ועדיין הצלחנו לאסוף הרבה קהל חדש. זה הצינור שלנו לקהל, אז אני מוכן לוותר על תמלוגים כדי להמשיך לרוץ".

צילום: אילן בשור
מימין: אביעד בנטוב, אודי גוטשלק ויובל שם טוב צילום: אילן בשור

13. האגו: הכוכב מוגן, הענף בוער

 

המפיקים משתדלים להשאיר את האמנים שלהם מחוץ למאבקים הגדולים, ולנהל אותם בעצמם. דורון מור, למשל, יוצא לבדו למלחמה על המותג הנקרא "רינת גבאי", ונזהר מלהכתים את הכוכבת. זירת הקרב הראשית היא כמובן מופעי חנוכה. בשנה שעברה הציע "מותק של פסטיבל", על במה אחת, גם את רינת וגם את יובל המבולבל. מור היה מרוצה: "קיבלנו כל מה שרצינו, רינת היתה הכוכבת". השנה יתכנסו על במת הפסטיבל יובל המבולבל, טוביה צפיר ואחרים, אבל גבאי לא תהיה שם. "היתה מלחמה גדולה על המעמד, הפרסום והכסף (מהשאלה מי יקבל את ה'נאמבר' המרכזי יותר במופע ועד המיקום בפוסטר), אז החלטתי שרינת ויובל לא יהיו יחד ופרשנו. רינת סובלת מאוד מכוחניות וממלחמות. כמו שהיא על הבמה, עדינה ושברירית, כך היא באמת. אז העדפתי שהיא לא תצטרך לחוות מרפקנות בין אמנים". וגבאי עצמה מוסיפה: "אני באה ממקום של לשמח ואני מגלה שאני מתסכלת אמנים אחרים, אז סבלתי מזה. ובכל זאת, יכלו לפתות אותי להישאר ב'מותק של פסטיבל' בסכום בומבסטי מטורף או במשהו אמנותי אטרקטיבי יותר".

אחרי הפרישה מ"מותק של פסטיבל" גבאי לא יכלה להרשות לעצמה להפקיר את חנוכה - חגם הלאומי של הצגות הילדים - למתחרים, והחליטה על הפקה מתחרה. עם המפיק יריב יפת, גבאי ומור קנו מדיסני את הזכויות על ההצגה "בת הים הקטנה", ומתכננים להעלות אותה בהשקעה של 6 מיליון שקל. בהפקה הזו יהיה ברור מי הכוכבת. מור מסביר שגם כשגבאי משתפת פעולה עם אחרים, כדי לחזק את המותג, "אנחנו מחפשים אמנים שמשלימים אותה". רוצה לומר - שלא מתחרים בה. כך אירחה את חנה לסלאו בהפקה של "אצלנו בחצר" משירי נעמי שמר, ואת ספי ריבלין בדי.וי.די "גינת הפלאים של רינת".

גם יובל שם טוב נזהר מלזרוק את יובל המבולבל לזירת האגרוף של הענף. "חברת ההפקות נותנת לי שקט, אני יכול לשחרר", הוא אומר. "אני חושב שאמן לא צריך להתעסק בוויכוחים על כסף, על המודעה. אני רוצה להתעסק באמנות. יש הרבה נאחס מאחורי הקלעים. היו תקופות שהייתי מעורב יותר, וזה פגע בתוכן. לא יכולתי להגיד לא, וזה לקח אותי למקומות שלא רציתי להגיע אליהם. פתאום עושים לך משהו, אז אתה רוצה להחזיר. כמו בשיר שלי, 'ילד של החיים', אני אומר: 'כמה טוב להיות תמים'".

דנה דבורין, לעומת זאת, מנהלת את עצמה והפיקה לבד את הדי.וי.די וההצגות של "טולי בלבולי" בכיכובה. הבחירה הזו גררה אותה לאזור המלוכלך ביותר של הענף — קרבות ההפצה. "מפיצים הם הפונקציה הכי חשובה בלהרים מותג", אומרת דבורין. "הם מוכרים את הכרטיסים, תולים את הפוסטרים ליד גני הילדים, ולכן הם אחראים שיבואו להצגה. הם יודעים עם אילו גנים להיות בקשר, מה האזורים החזקים". והם גם יודעים מי המתחרים ומה לעשות איתם: יש מפיצים שתולשים פוסטרים של הצגות מתחרות או מודיעים בגנים שהצגה מתחרה "מבוטלת". דבורין נדרשה לתגובה עיקשת. "כשתלשו לי פוסטרים הלכתי בעצמי, עברתי גן־גן ותליתי לבד, כעיקרון", היא מספרת. "הגננות אמרו לי: 'דנה דבורין? זאת את תולה פה?'. עשיתי הכל כדי שלא יפגעו באמנות שלי. זה לא בהכרח מעיד על תחרות בין אמנים; יש אמנים שאני בקשר מצוין איתם, אבל בתחום ההפצות נדמה שזאת ממש מאפיה".

"זאת מלחמת עולם", מחמירה יעל צפיר. "אנחנו חווים את זה כל הזמן - תולשים מודעות, מודיעים שטוביה חולה ואין הצגה, מצלצלים לקופה כדי שהטלפון יהיה תפוס כל הזמן, מזמינים 20 כרטיסים על מספר שגוי של כרטיס אשראי. אני לא מרשה למפיצים שלנו להילחם בזה, אני מבקשת מהם לתלות עוד פעם, גם אם זה עולה לי יותר כסף. זה קורה עוד מראש, בקביעת ההצגות - אם יודעים שיש הצגה בתאריך מסוים, הם קובעים הצגה חזקה באותו אולם יומיים קודם, העיקר להפריע. באמנים חלשים זה פוגע מאוד".

14. המחיר: של מי אתה, אבא?

 

לפני כחודשיים ילדה רינת גבאי את בתה השלישית. את כל ההיריון העבירה על הבמה, עם 50 הופעות של "אצלנו בחצר". היה לא קל. "היו הקאות, יריקות, היה לי סופג זיעה של טניסאים על היד ליריקות", סיפרה לי גבאי, עם שמלה ורודה וצמות, מאחורי הקלעים של אחת ההצגות האחרונות לפני הלידה. "היא היתה כמו אלפקה, כל הזמן יורקת", הוסיפה שותפתה להצגה חנה לסלאו, בדמותה של קלרה המיתולוגית.

רינת גבאי בפעולה. "עברתי לצמות, כי שמנו לב שזה מדבר לגיל יותר מבוגר, שבו הביקוש לקוקיות יורד", צילום: עמית שעל רינת גבאי בפעולה. "עברתי לצמות, כי שמנו לב שזה מדבר לגיל יותר מבוגר, שבו הביקוש לקוקיות יורד" | צילום: עמית שעל רינת גבאי בפעולה. "עברתי לצמות, כי שמנו לב שזה מדבר לגיל יותר מבוגר, שבו הביקוש לקוקיות יורד", צילום: עמית שעל

ברגעים האלה, דורון מור הוא קודם כל המנהל של גבאי, לא בן זוגה. "היא סוג של תעשייה, היא האמן שמוביל את החברה שלנו, קשה לבוא לקראתה ולתת יותר חופש", הוא אומר. "בפורים היא היתה בהיריון, והעלתה 9-8 הופעות ביום". וגם גבאי, בסופו של דבר, מרוצה מזה. "אי אפשר להשוות את החיבוקים שאני מקבלת מילדים ללשבת בבית עם בחילות וצרבות", אמרה רגע לפני העלייה לבמה, בעודה מנשקת ילדה שאמה הצליחה להגניב אותה אל מאחורי הקלעים.

גם יניב אנג'ל מכיר כבר היטב את השילוב בין המשפחה לעבודה: "יום אחרי החתונה שלי עשיתי ארבע הצגות. ללידה של בני הבכור, נעם, לפני כחמישה חודשים, הגעתי מהופעה. היינו שלושה ימים בחדר לידה, ושעתיים אחרי שהוא נולד כבר נסעתי להופעה חשובה לפני נציגי ועדי עובדים. גם את מסיבת הברית דחיתי, כי כבר התחייבתי לימי הולדת באותם תאריכים".

וישנו גם מחיר החשיפה. יובל שם טוב, למשל, התמודד לפני שנתיים עם כתבה בערוץ 2 שביקשה להציג את "הצד האחר של יובל המבולבל" ודיווחה על תאונה שבה היה מעורב ועל עבירות תנועה שצבר. "בחיים שלי לא בכיתי כל כך הרבה כמו אחרי הכתבה על התאונה", הוא אומר. "בכיתי יום שלם, פחדתי לבוא למחרת להצגה ולמצוא כיסאות ריקים. יש מחיר להצלחה - אין לי פרטיות. כשאני הולך עם ארבעת הילדים שלי לבריכה, כולם באים אליי. כשרוצים לצאת לשחק אנחנו משתדלים ללכת לגנים נידחים. הילדים שלי כל הזמן שואלים: 'אתה אבא רק שלנו?'".

15. העתיד: מה תהיה הקריירה הבאה?

 

יניב אנג'ל לא חושב שלכוכבי ילדים יש תאריך תפוגה. "תראי את סבא טוביה. גם יובל בן 38, והוא פרץ רק בגיל 33", הוא אומר. ובכל זאת גם הוא מתכונן לרגע שאחרי. "אני אסיים תואר בחינוך לגיל הרך, אולי אפתח גן 'בחצר של יניב המגניב'".

דנה דבורין לא פותחת גן. את הקריירה הבאה שלה היא רוצה לעשות בבימוי. ההצגה שביימה, "אגדת השמש הנעלמת", הועלתה בפסח בפסטיבל הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה ונכנסה לסל התרבות של משרד החינוך. "עייפתי מהמלחמה בתחום", מודה דבורין. "לא בטוחה שאוציא עוד די.וי.די. לוקח שנים להחזיר את ה־80 אלף דולר שמשקיעים בזה. עכשיו אני נהנית מפירות ההשקעה שכבר עשיתי, ועושה דברים אחרים כבמאית ויוצרת. פעם חשבתי שאני חייבת להיות על הבמה, היום אני מבינה שיש עוד אפשרויות".

לרינת גבאי עוד אין תוכניות להמשך, והיא מודעת היטב לכך שהשוק הפכפך. "אני לא יודעת כמה זמן ההצלחה תימשך, אבל אני נהנית מהרגע ומקווה שמים רבים לא ישטפוה. אחת לכמה שנים יש תזוזה טבעית — אני פרצתי כשהשוק התפנה, והיה לי מקום לבלוט, וגם אני אהיה בולטת רק כמה שנים ואז יגיע משהו חדש וחדשני ואצטרך לפנות את המקום".

ואז מה?

"אגדל את ילדיי ואמשיך להיות בטוב לבב. יום אחד זה נגמר, אבל החיים לא נגמרים. יהיו דברים אחרים. אני לא אסתכל אחורה ואיאנח".

כמו גבאי, גם יובל שם טוב לא מרגיש עדיין קרוב לסוף. המרצ'נדייזינג שלו, אבל "אני עדיין מרגיש שיש לי המון מה לעשות, והשאיפה שלי היא גם ליצור בקנה מידה בינלאומי, משהו סטייל 'מיסטר בין', סרט מצחיק לילדים בלי מילים, עם סיפור ועלילה. יש משהו מאוד אוניברסלי בדמות הזאת".

ומה תעשה כשכל זה ייגמר, כשתודח מהבכורה בפסטיבל או מהענף בכלל?

"כשמישהו מקבל נאמבר יותר טוב בפסטיבל אני אומר לעצמי: 'לפני חמש שנים עשית ימי הולדת, תגיד תודה שאתה פה בכלל'. אני קם בכל בוקר ומניח תפילין. אני יורד מהבמה ומקבל את אהבת הקהל, וקשה לתאר את הסיפוק שאתה מקבל ממחיאות כפיים בסוף הופעה.אבל אני יודע שלא לעולם חוסן. לא משנה לי אם אהיה מספר 3 או 7, כל עוד אני מפרנס את המשפחה".

תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
שכחתם את איציק הליצן אחד התותחים של הענף
אמנם אין לו תכנית יומית בהופ אבל ילדים משתגעים עליו. יש לו תכנית ברדיו וטורים בעיתונות, מוכר די.וי.די בכמויות מטורפות ועדיין לא מתבייש להמשיך ולשמח ילדים בימי הולדת. רואים עליו שהוא עדיין אוהב את מה שהוא עושה ההצלחה לו עלתה לו לראש.
א.  |  28.10.10
לכל התגובות