דו"ח טכנולוגי: מהמשרד לספה

מותק, מקום העבודה השתנה

מקום העבודה המודרני נולד בסוף המאה ה-19, כשאיזה נודניק שלימים יהיה אחד מיוצרי "תורת הניהול" האיץ בעובדי רכבת להתחרות כדי לראות באיזו מהירות הם יכולים לפרוק מטען. כשהסתבר להם שאת השיא החדש הוא מתכוון לקבוע בתור התקן הקבוע, הם שקלו להרוג אותו במקום, ואולי העולם היה מקום טוב יותר אילו עשו זאת. מקום העבודה תמיד שאף לוודא שהעובדים ממלאים מכסה מסוימת. "המלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר מרובה, ובעל הבית דוחק", קבעו כותבי התלמוד, ושיקרו כמקובל בנושא השכר.

בעל הבית תמיד חשד שהעובדים מבזבזים את זמנם. בדרך כלל הוא מינה נוגש, או בשמו המרוכך יותר "מפקח" או "מנהל", כדי לוודא שזה לא יקרה. היום אנחנו חווים מהפכה קלה: לפחות בתחום העבודה המשרדית, שמעסיקה בימינו חלק ניכר מן העובדים במשק, אין עוד סיבה לדחוס את העובדים למקום סגור ולשלם עליו שכר דירה.

שלושה מתוך חמישה עובדים ברחבי העולם (או בניסוח תאגידי יותר, 60% מכלל המועסקים) ציינו בסקר שנערך לאחרונה כי הם לא מאמינים שיש צורך בהגעתם למשרד, ושהם יכולים לעבוד היטב גם מהבית. השיעור היה גבוה יותר באסיה: 93%(!) מהעובדים בהודו אמרו זאת, כמו גם 81% מהנשאלים בסין ו-76% מהנשאלים בברזיל.

יש לכך יתרון בולט מבחינת העובדים: גמישות רבה יותר בניהול הזמן שלהם. יש לכך גם מחיר: כמחצית מהשכירים שכבר החליפו את העבודה מהמשרד בעבודה מהמטבח אמרו שהם עובדים שעתיים עד שלוש יותר ביום. ובכל זאת, הרצון בגמישות גדול עד כדי כך, ש-66% מהנשאלים אמרו שהם יסכימו לעבוד מהבית גם אם המשמעות תהיה ירידה ברמת השכר שלהם.

הבעיה העיקרית בדרך לחזון הזה, מעבר להנהלה שמרנית, היא המחלקה הטכנית: כדי לעבוד מהבית, העובדים צריכים שתהיה להם אפשרות לחבר כמעט כל גרוטאה למערכת המאובטחת של העסק. לשאלה איך לעשות את זה ולשמור על המערכת מוגנת אין עדיין תשובה משביעת רצון, לפחות לא מבחינת אנשי האבטחה.

שלגיה, גרסת המחשבים

אפל הציגה אתמול (ד') את המחשבים החדשים שלה: אלו בשורות חיוביות, אני מניח, למי שאוהב לשלם פי שניים תמורת גימור, לוגו של תפוח, ומבטי קנאה מהסובבים אותו. הבשורות החיוביות פחות הן שפילוסופיית הגן הסגור של האייפון והאייפד מגיעה גם למק.

כן, מעתה תהיה גם חנות אפליקציות למק. ולפחות עד ההכרזה הבאה, אפשר יהיה לקנות גם מוצרים שלא קיבלו את חותם הכשרות של סטיב ג'ובס. בכל זאת, זה אמור להיות מחשב ולא צעצוע, ואפל לא רוצה לגרום למשבר אמונה בקרב חברי הכת שלה, אבל זה יהיה קשה יותר. אפליקציות שכותביהן יעבירו את מס 30 האחוזים לאפל, יוכלו ליהנות משני פיצ'רים: Launchpad, כלי לפתיחה מהירה של אפליקציות; ויכולת להתחבר למאגר מידע מרכזי של יישומים, שיעדכן אותם מעת לעת מבלי להטריח את המשתמש יותר מדי.

כלומר, תוך זמן לא רב ייווצר לחץ על כותבי תוכנות למק לעמוד בדרישות של אפל ולהתאים את עצמם אל האפסטור. ומהן הדרישות? ובכן, "אפליקציות שאינן שימושיות במיוחד או חסרות ערך בידורי מתמשך" יייפסלו על פי שיקול דעתה של אפל. הסעיף הרחב מאוד הזה יאפשר לה לפסול פחות או יותר כל דבר, ואת מדיניות הצנזורה שלה אנחנו מכירים. אם אתם רוצים לקרוא ספרים קלאסיים, אולי כדאי שלא תעשו את זה על המק, כי יש סיכוי סביר מאוד שהן ייפסלו: הן אינן מתאימות לדיסנילנד.

רגע, יש עוד. אפל שומרת לעצמה את הזכות לפסול משחקים שבהם "האויב הוא באופן בלעדי גזע או תרבות מסוימת, ממשלה או תאגיד אמיתי, או כל ישות אמיתית אחרת". טראח. אני חושב שאם מישהו רצה לפתח משחקי מלחמה למק, כדאי שיעבור לז'אנר הפנטזיה. מסיבות לגמרי לא ברורות (אני אפילו לא בטוח שאני רוצה לדעת למה), אפל אסרה, בסעיף נפרד, על משחקי רולטה רוסית. היא גם אסרה על משחקי הימורים. וכמובן, היא הודיעה שאלה לא כל ההגבלות ושהיא שומרת לעצמה את הזכות להוסיף הגבלות חדשות ככל העולה על רוחה. במסגרת יחסי הסאדו-מאזו שלה עם מפתחיה, יש סיכוי לא רע שהמפתחים יבזבזו זמן ומאמץ על פיתוח משהו שהיה מותר עד לפני 0.37 שניות.

ואם כל זה לא מספיק, בכיר במוזילה שם לב בדאגה לכך שאפל מנתקת בעקביות את המשתמשים שלה מהרשת, ושהאפסטור אינה תואמת לפיירפוקס. הוא תהה מתי היא תפסיק לשווק בכלל את הדפדפן שלה, ספארי, כדי למנוע מהמשתמשים גישה עצמאית לרשת.

לעת בלותו היתה לו עדנה

 

המדור נוטה להתעמר קשות במהדורות העץ המת, קרי ספרים או עיתונים מנייר, והנטייה הזו התגברה אחרי ששמתי את טלפיי על קינדל (במהדורה השניה של המכשיר). פתאום ספריה נראית כמו דבר מיושן וכבד כל כך. אפשר לצאת למסע כשכל הספרים שלך שוקלים יחדיו פחות מחצי קילו.

אבל הסטודנטים, מסתבר, מסרבים להניח לגרסה המיושנת של הפצת ידע לעבור מן העולם. בסקר שנערך לאחרונה, אמרו 75% מהסטודנטים בארצות הברית כי הם מעדיפים להמשיך ולקרוא ספרי לימוד בדפוס, אף על פי שהם  כבדים ויקרים יותר באופן משמעותי.

כרגע, החדירה של ספרים דיגיטליים לתחום ספרי הלימוד היא זניחה יחסית: שלושה אחוזים בלבד. עם זאת, יש הערכות שבתוך שנתיים, עם מציאת פתרונות הולמים, שיעור הספרים הדיגיטליים מקרב ספרי הלימוד יעלה ל-10%-15%. אמזון ובארנז אנד נובלס, יצרניות ספרים אלקטרוניים מובילות, עושות מאמצים כבדים לשכנע את הסטודנטים לשנות את נאמנותם. המשך יבוא.

המודיעין הבריטי מוסר ד"ש לאורוול

כבר המון זמן לא דיווחנו כאן על הממלכה המנוטרת, הידועה גם כבריטניה, בעיקר משום שהממשלה החדשה שם עסקה במרץ בפירוק כמה מהפרויקטים היותר דוחים של ממשלת הלייבור. עם זאת, שירות המודיעין השקט והנחבא אל הכלים המכונה GCHQ, שפיתח את השדרים המוצלחים בהיסטוריה, עומד לקבל פחות או יותר את כל מה שהוא רצה.

כפי שדיווחנו כבר לפני יותר משנתיים, השושואיסטים הבריטים מקדמים תוכנית שנקראת Interception Modernization Program, או IMP (מילה אנגלית שמשמעותה שדון קטן), שבמסגרתה ישתו השושואיסטים בקשית את כל תעבורת המידע בבריטניה: SMS, מיילים, הודעות פייסבוק, טוויטר, הכל. הם יעשו את זה על ידי התחברות ישירה לספקיות הרשת.

הממשלה הקודמת הקפיאה את התוכנית אחרי זעקות ציבוריות עולות ויורדות, אבל הממשלה הנוכחית מחזירה אותה לחיים ומתקצבת אותה – בה בשעה שהיא מקצצת בבשר החי של כמעט כל תוכנית ממשלתית אחרת. IMP יתבסס, יש להניח, על Deep Packet Inspection, קרי קריאה של חבילות ה-TCP/IP אחרי שהן יוצאות מהמחשב שלכם ולפני שהן מגיעות אל הנמען. זה, לכל דבר ועניין, קריאת מידע ללא קבלת צו של בית משפט.

הנחמה היחידה פה היא שכמות המידע שתצטבר תהיה כל כך גדולה, עד שמציאת מידע ספציפי על אדם שלא נמצא מלכתחילה ברשימת מעקב תהיה קשה מאוד. מצד שני, עם מספיק מאמץ אפשר יהיה למצוא כל דבר על כל אחד. מישהו אמר מדינת משטרה?

קצרצרים

גוגל הודיעה הבוקר (ה') שהיא מתעלמת בבוז מהדאגה של ממשלת גרמניה מפרויקט סטריט וויו שלה, ושבכוונתה להשיק את הפרויקט ב-20 ערים גרמניות נוספות. באותן ערים, לדבריה, יש 8,458,084 בתי אב, ש-244,237 מהם ביקשו מגוגל לשלוח את רכבי הצילום שלהם רחוק ככל האפשר. גוגל טוענת שהיא אינה יכולה למלא אחר חלק מהבקשות האלה, כיוון שהכלי שהיא הציבה לשירות הציבור, שבמסגרתו אפשר היה לשלוח את הבקשות, "לא קרא חלק מהן נכון". בקיצור, המסקנה המתבקשת היא שממשלת גרמניה לא הפעילה מספיק לחץ על גוגל.

לזכותה של גוגל ייאמר שעובדיה מהקהילה הגאה הסריטו את עצמם, וסיפרו את סיפוריהם, כחלק מפרויקט It Gets Better. מטרת הפרוייקט היא לשכנע נערים ונערות שאינם סטרייטים, ששיעור ההתאבדות בקרבם גבוה במיוחד, בכך שהסבל שהם חווים כרגע יחלוף. לגוגל יש היסטוריה ארוכה של תמיכה בקהילה הגאה: בין היתר היא תרמה לקמפיין נגד שלילת זכותם של הומואים ולסביות להינשא בקליפורניה, לפני כשנתיים. 

בידיעה חיובית שניה ברצף על גוגל (זה לא יחזור על עצמו, אני מקווה), אחד ממהנדסי החברה ניצל את 20% הזמן שיש לו לפרויקטים פרטיים כדי לבנות כלי שימושי במיוחד, Facebook Disconnect. מה שהכלי הזה עושה הוא ניטרול של Facebook Connect, הכלי שמאפשר לאתרים להתממשק עם פייסבוק, וכבדרך אגב גם לספק למטחנת הפרטיות של מארק צוקרברג מידע על שיטוט המשתמשים ברשת. בינתיים זה רק תוסף לכרום, אבל יש לו פוטנציאל עצום. אני רוצה גרסת פיירפוקס.

אפל קיבלה מתנה יוצאת דופן לערב "חוזרים אל המק" שלה: חברת האנטי-וירוס פנדה הוציאה גרסה למשתמשי מק. כזכור, הטענה הרשמית של מעריצי אפל היא שבמוצרים המעולים שמספק ג'ובס אין וירוסים, אבל במציאות הסיבה היחידה שאין וירוסים למק היא שאין טעם לבזבז זמן ומאמץ על שוק נידח כל כך. ואף על פי כן, פנדה זיהתה 5,000 וירוסים וזוועות אחרות המיועדים למק. לפני כשנתיים, נזכיר, הודיעה אפל רשמית לסוגד... אה, סליחה, למשתמשיה, שרצוי להם להתקין אנטי-וירוס – אבל מיהרה להעלים את ההודעה כעבור יממה.

כמחווה לבסיס ההון שלה, המכונה גם "המשתמשים", הסירה פייסבוק מ"תמונות הזכרונות" שמופיעות בצד העמוד את תמונות האקסים של בעלי החשבון. הסיבה: יותר מדי משתמשים גילו לחרדתם שהאקס המיתולוגי שלהם ממשיך לחייך אליהם מעמוד הפייסבוק. דבר כזה יכול להרוס את יומו של המשתמש ולגרום לו לקנות פחות דברים. אז זה לא יטריד יותר. 

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
  
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
  
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"