חיפושי הגז: האם עבר זמנן של הטבות המס?

ענף חיפושי הנפט והגז נהנה לאורך השנים מהטבות מס משמעותיות ורחבות בהיקפן, הטבות אשר תרמו לפיתוחו של משק גז ישראלי.

השאלה הרלוונטית שיש לשאול היום בעקבות גילויי הגז המשמעותיים שהתגלו ובעקבות השיח הציבורי בנושא הינה האם הסיבות שבגינן ניתנו הטבות המס חדלו מלהתקיים עד כדי כך שיש מקום לבטלן או לצמצמן? האם משק האנרגיה הישראלי התפתח דיו, מבוסס דיו, הגיע אל המנוחה ואל הנחלה עד כדי כך שאין צורך בתמרוץ ועידוד נוספים? האם הפכנו באמת להיות נסיכות של גז ונפט?

ידוע לכל כי ענף חיפושי הנפט והגז הוא ענף עתיר סיכונים והמדינה בחרה לאורך השנים שלא לממן או להעניק ערבויות בפיתוחו מתוך תקציב המדינה, אלא בחרה לעודד יזמים פרטיים באמצעות הטבות מס שונות.

כדאי להזכיר כי במשך עשרות שנים בוצעו בישראל למעלה מ-500 קידוחים כושלים שעלו מאות מליוני דולרים אשר ירדו לטמיון.

אם נבחן את אופיין של ההטבות הקיימות ניווכח שהן כוללות שלושה מנגנונים נפרדים, אשר נותנים מענה לשלבים השונים האופייניים לענף:

הטבת המס הראשונה נוגעת לשלב החיפוש של המשאבים ובה ניתנת הכרה בהוצאות החיפוש, כמו סקרים סייסמיים וקידוחי אקספלורציה, כהוצאה מוכרת לצרכי מס, וזאת למרות שמדובר בהוצאה הונית ולמרות שהיא נוגדת את הכלל של הקבלה בין הכנסות והוצאות, שכן היא מאפשרת קיזוז של הוצאות עוד בטרם הופקה הכנסה כלשהי.

כאן נשאלת השאלה האם עידוד שלב החיפושים, שלב האקספלורציה במדינת ישראל, מוצה? האם לא נכון להמשיך ולשדר ליזמים המקומיים ולזרים שאנו מעוניינים שיבואו ושימשיכו לחפש ולפתח את התעשייה הצעירה הזו?

בבואנו לבחון מדיניות פיסקאלית אסטרטגית חובה להסתכל לטווח הרחוק, מעבר לתגלית ספציפית קיימת, גדולה ככל שתהיה, ולהמשיך ולהטיב עם משקיעים ויזמים, בפרט בשלבים הראשונים של חיפוש הנפט והגז.

הטבת המס השנייה נוגעת לשלב הבעייתי ביותר בענף - שלב המימון, וזאת בדרך של הכרה בהשקעה ביחידות ההשתתפות כהוצאה מוכרת.

ידועות לכל העלויות הגבוהות של ביצוע קידוחי אקספלורציה, ואף ידוע שבנקים בעולם אינם ממהרים לתת מימון לחברות ועסקים בתחום מסוכן זה. מאחר שמדינת ישראל בחרה שלא להיות פעילה בתעשייה זו, היא בחרה בחקיקה מתקדמת שמטרתה לעודד את הציבור הרחב להיות שותף ולהשקיע בענף כדי להיות המממן הבלעדי. על כן אומרים לציבור: בוא תשקיע ביחידת השתתפות של שותפות שמחפשת נפט או גז ונכיר לך בסכום השקעתך כהוצאה (בכפוף לעיתוי השקעת הכספים בחיפושי נפט וגז ע"י השותפות). שוב יש כאן הכרה בהוצאה הונית שכל מטרתה לעודד גיוסי הון לענף הזקוק להון אדיר כדי לקיים את עצמו.

ושוב, גם כאן אנחנו שואלים את עצמנו האם הסיבה שבגינה ניתנה ההטבה הזו פגה? האם בעקבות התגליות האחרונות ניתן יהיה לגייס הון לסקרים סיסמיים ו/או לקידוחים מבנקים בצורה קלה יותר? האם המדינה שינתה עמדה בנושא מעורבותה בתעשייה ועוזרת או מממנת גורם כלשהו בענף?

התשובה ידועה לכל - כדי לממן בישראל פעילות מסוכנת נחוצים עדיין משקיעים פוטנציאליים, והדרך שבה מאפשרים לראות בהשקעה כהוצאה פירותית הוכיחה את עצמה ונראית טובה וזולה יחסית לפוטנציאל שגלום בה.

הטבת המס השלישית נוגעת לשלב הסופי של התהליך - שלב ההפקה והמכירה של הנפט או הגז. הטבה זו, המכונה ניכוי אזילה, הינה במהותה סוג של הוצאה רעיונית שניתנת ליזם שסקר, קדח, פיתח, הפיק ומכר אוצרות טבע. ההטבה אכן משמעותית ומקטינה את חבות המס. היא מיועדת למשוך את היזמים ששוקלים להכנס לתחום באמצעות הבטחה לפיה אם הפרויקט יצליח הם יקבלו הנחה משמעותית במס שישולם עבור הרווח שיופק.

וגם כאן נשאל, האם הסיבה שבגינה ניתנה ההטבה עברה מן העולם? האם מדינת ישראל נהנית ממרבצי נפט ומתעשייה משגשגת עד כדי כך שאין היא זקוקה לתגליות חדשות וליזמים מהארץ ומחו"ל שימשיכו להשקיע בענף מסוכן זה?

הכותב הינו שותף מנהל במשרד אלפיה את אלפיה רואי חשבון ומומחה בתחום חיפושי נפט וגז בישראל.