בג"ץ: לא לסלול חלקו המערבי של כביש 9, כיוון שלא נבדקו חלופות
הכביש, שחלקו המערבי מתוכנן לעבור ב"פארק השרון", נועד לחבר בין כביש החוף, כביש ת"א-חיפה הישן וכביש 6. ביהמ"ש קיבל עתירת אט"ד
הרכב שופטות בג"ץ בראשות הנשיאה דורית ביניש קיבל את עתירת אדם טבע ודין שלא לסלול את חלקו המערבי של כביש 9 (בין כביש 2 לכביש 4), שאמור לעבור בתחום הגן הלאומי פארק השרון.
אדם טבע ודין עתרה נגד אישור מתווה הכביש החדש בוועדה לתשתיות לאומיות בשנת 2005. כביש 9 תוכנן להיות כביש רוחב שנועד לחבר את כביש 2 (כביש החוף), כביש 4 (כביש תל-אביב-חיפה הישן) וכביש 6 (כביש חוצה ישראל). בעמותה חששו מפני ההשלכות הסביבתיות השליליות של סלילת הכביש.
הטיעון המרכזי בעתירה היה כי ההחלטה לאשר את התוכנית לא התבססה על תשתית עובדתית מלאה, שכן לטענת העמותה, תסקיר ההשפעה על הסביבה היה פגום כיוון שלא כלל בדיקה של חלופות ביצוע תחבורתיות לסלילת הכביש בתוואי עליו החליטה הות"ל.
כמו כן נטען, כי התסקיר לא בחן כלל את השאלה האם סלילת הכביש בתוואי עליו הוחלט לבסוף היא הפתרון המתאים לצורך התחבורתי עליו בא הכביש לענות ולטענת אדם טבע ודין, ניתן היה להשיג את המטרה התחבורתית שאותה אמור כביש 9 להגשים בדרכים אחרות, כגון שיפור והרחבת כבישי הרוחב הקיימים מצפון ומדרום לתוואי המתוכנן של כביש 9 (כביש מס' 65 וכביש מס' 57).
בתשובה לכך טענה המדינה כי החלופה של שדרוג כביש מס' 57 וכביש מס' 65, וכן החלופה לפיה כלל אין צורך בכביש נבחנו בעבר, אולם לא נבחנו במסגרת תסקיר ההשפעה על הסביבה. עוד טענה המדינה, כי בשנת 1994 הוקמה על ידי שר הבינוי והשיכון והשר לאיכות הסביבה ועדה מקצועית מיוחדת לשם בדיקת נחיצותו של כביש 9 ומשמעויותיו הכלכליות והתכנוניות. מסקנת הוועדה הייתה כי החלופות אינן חלופה הולמת לכביש.
במסגרת הבג"ץ, חשפה אדם טבע ודין כי לא בוצעה השוואה כלכלית מפורטת של החלופות. יתרה מכך, הערכת עלות הפרויקט עלתה מסכום של 620 מיליון שקל בשנת 2002, לסך של 1.43 מיליארד שקל בשנת 2005.שופטות בג"ץ קבעו כי אכן נפל פגם בהליכי אישור התוכנית לסלילת הכביש, כיוון שתסקיר ההשפעה על הסביבה לא בחן חלופות אפשרויות לתוואי הכביש. בין השאר הסתמכו בפסק הדין על העתירה שהגישה העמותה גם בעניין כביש 461, בעניינו נקבע כי יש לדרוש מעורך תסקיר השפעה על הסביבה לבצע גם תסקיר חלופות. "בחינה של חלופות תכנוניות עקרוניות צריכה להיעשות, בין היתר, כאשר מדובר בתוכניות להקמת פרויקטים בעלי השפעה סביבתית ניכרת וארוכת טווח; שכן ביחס לפרויקטים מעין אלה מן הראוי לבחון בקפידה ובאופן מעמיק כל אפשרות סבירה לצמצום הנזק הסביבתי שעלול להיגרם על ידי התוכנית המוצעת", נכתב בפסק הדין. יתרה מכך צוין, כי ההחלטה שלא לבחון במסגרת התסקיר חלופות אפשריות לתוואי המוצע של כביש 9, כגון שדרוג כבישי רוחב קיימים, הייתה בלתי סבירה בעליל נוכח מידת הרגישות הסביבתית של האזור בו אמור להיסלל הכביש.
"השלכות רחבות היקף"
יחד עם זאת, בפסק הדין עשו שופטי בג"ץ הבחנה בין חלקו המזרחי של הכביש לבין חלקו המערבי, ואישרו למדינה לסלול את חלקו המזרחי של הכביש בשל שיקולי הפיתוח של העיר חדרה ויתר יישובי האזור.עו"ד אסף רוזנבלום מאדם טבע ודין ציין בתשובה להישג המשפטי, כי "מדובר בפסק דין בעל השלכות רחבות היקף, שקובע כי לא ניתן לפסול חלופות סביבתיות סבירות על הסף: "מדובר בפסק דין עקרוני אשר מבסס את מעמדו המשפטי של תסקיר ההשפעה על הסביבה בישראל וקובע מסגרת לשיקול הדעת של מוסדות התכנון. המשמעות היא שמעתה, מוסדות התכנון לא יוכלו לפסול חלופות סביבתיות מבלי שנעשתה בדיקה אובייקטיבית בתסקיר".
5 תגובות לכתיבת תגובה