משיחת יתר: תערוכה בקליק

מעטים האתרים שמאפשרים הצצה למגוון עבודות של אמנים ישראלים. בעבר היה ניסיון של "אמנות לעם" ליצור אינדקס של אמנים ישראלים, אך הוא התמוסס עם עזיבתו של מיכאל קסוס גדליוביץ', אז ראש המדור לאמנות פלסטית. פורטל האמנות "ארטיספו" מספק אינפורמציה רבה אך תמציתית מאוד על תערוכות שהתקיימו, תאריכים ומקומות תצוגה, והתצוגה הוויזואלית המעטה בו מאכזבת.

לאחרונה עלה לרשת האתר VAS (ר"ת Virtual Art Space), שמאפשר לאמנים ישראלים להציג תערוכות בגלריה תלת־ממדית. בתקופה קצרה יחסית, המוגדרת כתקופת הרצה, כבר מוצגות באתר יותר מ־350 תערוכות ונרשמו בו יותר מ־150 אמנים, רובם מוכרים, מה שמעיד על הצורך הרב שיש להם בחשיפה שכזו. ממוצע המבקרים ביום עומד על 300. עם האמנים שמציגים נמנים ערן שקין, עידו מרקוס, טל פרנק, אפרת קדם, ראובן קופרמן, בן בן רון, אורן אליאב, עמנואל פייצ'ביץ, רפי פרץ ומריק לכנר. בקרוב יעלו לאתר תערוכות של חנה סהר, יובל שאול וטל שוחט. רשימת האמנים כוללת גם אמנים מוכרים פחות ואף סטודנטים צעירים, מה שהופך אותו לאטרקטיבי גם עבור אלו שמחפשים כישרונות צעירים.

חלל תלת־ממדי

ההתמצאות באתר פשוטה יחסית. הוא מחולק לקטגוריות ובכל אחת מהן אפשר לחפש אמן לפי רשימת אלפביתית. ליד כל אחד מהאמנים מופיעים פרטיו, כך שאפשר לפנות אליו ישירות ללא צורך במתווכים.

מאחורי המיזם עומדים שלושה בוגרי בצלאל: שלום עמירה, גלעד בכר ולימור יצחק. השלושה העלו את האתר כפרויקט גמר ב־2007, ובשנה האחרונה הקימו סטודיו בשם טיסקופ שבאמצעותו הם מממנים את הפרויקט. “המחשבה היתה שאין אף אתר ברשת שאפשר להציג בו תערוכה", אומר עמירה.

העבודות מוצגות בחלל תלת־ממדי. על כל תערוכה מופיעה אינפורמציה תמציתית, ואפשר לעבור מעבודה לעבודה. לחיצה על עבודה מעלה את שמה, גודלה והטכניקה שבה נוצרה. גם התצוגה עצמה איכותית יחסית. התלת־ממדיות לא מצליחה לייצר חוויית מציאות, אך אין ספק שיש פה ערך מוסף על פני צפייה מונוטונית בעבודות בגודל אחיד, בזו אחר זו.

תערוכה של אורן אליאב באתר VAS

למבקר באתר יש אפשרות לדעת כמה צופים ביקרו בכל תערוכה וכמה מבקרים בה בזמן אמת. אם יש כמה צופים באותו חלל, אפשר לראות אותם בצורת דמויות תלת־ממדיות שקופות (כדי שלא יסתירו את העבודות), ואפשר גם לראות באיזו עבודה הם צופים ולנהל איתם צ'אט. את אופציית הצ'אט לא הזדמן לי לבדוק, מכיוון שבתערוכות שביקרתי בהן הייתי הצופה היחידה.

אין סלקציה

המדיניות של האתר היא שכל אחד יכול להציג ואין סלקציה. "השאלה ששאלנו את עצמנו היתה איך אנחנו בוררים את האמנים המעניינים יותר ומקדמים אותם, בלי לפסול אף אחד”, אומר עמירה. “אז יצרנו איזשהו נרטיב בתהליך העריכה. מכל תערוכה יש אפשרות לחזור אחורה או להתקדם לתערוכה הבאה (Next gallery). כאן היתה לנו אפשרות לקבוע את סדר הצפייה, ובסופו של דבר להוביל את הצופה דרך כל התערוכות של האמנים שחשוב לנו לקדם. יש אמנים שלא תפגשי בגלריה הבאה. זה בסדר שהם מציגים, אבל אנחנו בוחרים לא לקדם אותם".

בדף של כל אמן מופיעים האמנים החברים שלו מהאתר וכן רשימת התערוכות המומלצות שלו. כך מוצעת לצופה האפשרות, שאינה קיימת במציאות, לעבור מתערוכה לתערוכה, מסגנון לסגנון ומאמן מוכר לאמן בתחילת הדרך, וכך נרקמת פה מעין רשת חברתית של אמנים, גלריה וירטואלית אחת גדולה - גדולה יותר מכל גלריה שקיימת במציאות.