השקל והאיום האיראני

בתקופה האחרונה, במקביל לחיים הנורמליים בישראל, מתקיימת סדרה של הכנות למצב חירום על ידי פיקוד העורף. במסגרת זו מבוצעים תרגילי הכנה למצבי חירום שונים בכל המשק, מגני הילדים ועד לתירגול של הממשלה כולה, מתבצעת חלוקה של מסכות, תשדירי מידע לציבור, תרגול של יחידות חילוץ באיזורים מוכי אסון ועוד.

מעל לכל אלה, ניסוי הצופרים היומי. קשה להתעלם מחדשות הבוקר בתקופה האחרונה - כמעט כל יום אנחנו שומעים על ניסוי צופרים באזור זה או אחר. אנו מנהלים בישראל חיים באופן שמדהים את עמי העולם, כולל כלכלה, חיים ותרבות, פעלתנות בכל המישורים. מדדי הפעילות מתפתחים בעקביות עם פעילות צרכנית ערה, צמיחה בשיעור כפול מהממוצע במדינות ה- OECD ושיפור בפרמטרים הפיננסיים של המשק.

נורמליות זו מדהימה ומעוררת הערצה, במיוחד כאשר מדינה מתגרענת השואפת לחזור למעמד מרכזי בעולם, מאיימת להשמיד את ישראל. הפעם האחרונה, למי שפיספס, היתה לפני שבוע כשהופיע כאן נשיא איראן וקרא, הפעם מגדר הגבול שלנו, להשמדת מדינת ישראל.

הכיצד? חיים לצד לוע הר געש

בתוך כך, החוסך הישראלי מרכז את נכסיו בישראל ושיעור האחזקות בחו"ל הוא מהנמוכים בעולם, 5% בלבד. במקביל, תנועות ההון להשקעות ריאליות הן גבוהות וגם תנועות ההון הספקולטיביות, המעדיפות תשואה שקלית של 2.5% על השקעה בדולר וביורו, בריביות הנמוכות מ-1%. כיצד המשקיעים, הישראלים והזרים, מתעלמים מההכנות למצב החירום בישראל ונצמדים בחוזקה אל השקל? כיצד אין כל פרמית סיכון במטבע הישראלי?

ראשית, יש מקומות רבים החיים לצד לוע הר געש, בין אם הר אמיתי ובין אם הר רעיוני. באיסלנד יש הר אמיתי שהתפרץ והשפיע על הכלכלה. בתאילנד התפרץ הר פוליטי לא מכבר וברוסיה היה גל חום שפגע במדינה. בכל המקרים הללו המטבע הושפע ונחלש, גם אם באופן מוגבל וזמני.

שנית, לפנינו דוגמא עצומה של סיפור הזאב. לאחר שנים בהם המטבע הישראלי היה מאויים אך ההיפך קרה. בכל פעם בה הציבור ברח אל הדולר, הוא שילם מחיר יקר. האכזבות החוזרות מהדולר הביאו להתפכחות של הציבור, הרואה בכל פעם מחדש כי מחיר הבטחון שבדולר הוא יקר מדי, בדיעבד.

שלישית, המשק הישראלי עובר שינוי צורה משמעותי, רפורמציה, המצדיקה את עצמתו של השקל. ישראל הופכת ממשק קטן, תלותי ומוגבל ביכולת הצמיחה שלו, למשק פתוח, עם תשתיות המאפשרות צמיחה, ידע, תהליכי ניהול, יוזמה ויזמות וכן הלאה. גם פוטנציאל תגליות הגז תורם ומשפר בצורה משמעותית את עצמאותנו הכלכלית ואת הביטחון הלאומי.

הנגיד פישר – המבוגר האחראי

אחת הדוגמאות לעצמאות כלכלית זו היא יתרות המט"ח של בנק ישראל. הנגיד סטנלי פישר מנהל אינטרס נוסף בשמירה על יתרות המט"ח. זהו האינטרס הביטחוני, לצד האינטרס הכלכלי של שמירה על מחיר תחרותי ליצואן הישראלי.

עלינו להודות כי הסיכון הבטחוני של ישראל הוא אדיר ובהתממשותו, יתרות מט"ח בהיקף שכזה הם מרכיב חשוב ביותר בבטחון ישראל. הם יתנו לנו יכולת לרכוש אמצעים, מזון וצרכי רפואה, מרחב ואוויר לנשימה בהיקף גדול יותר ויפחית תלות בגורמים חיצוניים, גם גורמים היכולים לכפות עלינו התנהגות וגם כאלה שיקבעו את אופי ההצטיידות שלנו.

בתחזיותינו על הדולר לא ניתן להעריך את המרכיב הביטחוני ולהשליך אותו על מחיר הדולר, אולם עלינו לשים במקום מסויים בזכרון, את האפשרות כי התפרצות והתממשותו של איום, לא עלינו, תגרור שחיקה של השקל ושחיקה של השקעות מקומיות.

הנגיד פישר יודע את זה והוא מבין את המשמעויות. האם, בדיוק כפי שפיקוד העורף מתכונן, גם רכישות המט"ח השוטפות הן חלק מההכנות? רכישות אלה אינן מחוייבות המציאות ויש דרכים נוספות כדי להחליש את השקל, אבל בנק ישראל רואה סימנים נוספים המובילים לרכישות.

מבחינתו, לא ניתן להתעלם מהסימנים ומהכתובות הרבות על הקיר. הנגיד פישר מתכונן ליום סגריר, בדיוק כפי שעליו לעשות, למרות הביקורות הרבות המופנות כלפיו בעניין יתרות המט"ח הגבוהות של הבנק המרכזי.

אם חלילה יתממש אחד האיומים אליהם מתכונן פיקוד העורף, גם מבקריו של בנק ישראל, כמו המדינה כולה, תודה לנגיד פישר בפעם השניה, על הצלת המשק.

ד"ר גדעון בן נון הוא מנכ"ל שקל אג'יו מקבוצת שקל, המתמחה בניהול סיכונים ובניהול עושר משפחתי