פוגעים בזכויות הציבור? גושן מרפד את הדרך ליציאה מהבורסה בת"א

רשות ניירות ערך ומשרד המשפטים יזמו תיקון לחוק החברות, אשר עשוי להקל על מחיקתן של חברות ציבוריות מהמסחר בבורסה בת"א. על פי ההצעה, אישורה של הצעת רכש מלאה, הכוללת מכירה כפויה של מניותיהם של מי שהתנגדו להצעת הרכש, תדרוש את תמיכתם של 50% מקרב בעלי המניות שאינם המציע - זאת בניגוד לדרישה כיום, ולפיה לצורך אישור הצעת רכש מלאה על המציע לזכות בהיענות הציבור שתגדיל את אחזקתו לשיעור של לפחות 95% מהון המניות של החברה.

השתלטות ללא הצעת רכש

ביום ראשון הגישה רשות ני"ע לבית המשפט את עמדתה בנוגע לניסיונה של חברת הנדל"ן אספן גרופלהשתלט על קרן הריט סלע קפיטל. חברת הניהול של קרן הריט טענה כי ניסיון ההשתלטות אינו חוקי וכי על אספן להגיש הצעת רכש מלאה, אולם הרשות כתבה לבית המשפט כי בשנים האחרונות אושרו על ידי מערכת המשפט לא פעם הסדרים העוקפים את חובת פרסום הצעת רכש, ומסתמכים על סעיף 350 לחוק החברות, שעוסק בהסדרים בין חברה לנושיה.

לדברי הרשות, ייתכן שהעובדה שבתי המשפט איפשרו השתלטות על חברות ללא פרסום הצעות רכש נובעת מהקשיים שמערים ההסדר המגולם בסעיף החוק העוסק בהצעות רכש. הרשות מציינת כי "קשיים אלו לא נעלמו מעינינו, ולכן יזמנו הצעה לשיפור המנגנון שנקבע בחוק".

על פי השינוי המוצע בחוק, תידרש באופן קבוע תמיכתם של מחצית מבעלי המניות הלא נגועים בלבד, כאשר קולותיהם של מחזיקי מניות שהם בעלי עניין אישי בקבלת ההצעה (למשל, קרובי משפחה של המציע) לא יבואו במניין הקולות.

על פי המצב החוקי כיום, זקוק בעל שליטה המחזיק, למשל, ב־50% מהמניות לתמיכתם של בעלי מניות המחזיקים ביותר מ־45% נוספים (בפועל - 90% מבעלי מניות המיעוט לפי דוגמא זו), כדי לממש את הצעת הרכש. לאחר התיקון לחוק, יזדקק אותו בעל שליטה לתמיכתם של 50% בלבד מבעלי מניות המיעוט, או במלים אחרות - לבעלי מניות המחזיקים ב־25% בלבד מהונה המונפק של החברה.

לצורך דוגמה לאופן שבו עשוי השינוי בחוק להשפיע, נחזור להצעת הרכש שהגישה כלל ביטוחלחברה־הבת כלל פיננסים. הצעת רכש זו נדחתה לאחרונה משום שזכתה לתמיכתם של 12% בעלי מניות מקרב הציבור, בעוד כלל ביטוח נדרשה להיענות של 13.5% כדי להגיע לאחזקה של 95% בחברה־הבת.

מניות רדומות

לו היו השינויים המתוכננים בחוק כבר בתוקף, הצעת הרכש של כלל ביטוח היתה זוכה לאישור על פי אותם דפוסי הצבעה, משום שבעלי המניות מקרב הציבור שתמכו בהצעה (12%), מהווים כשני שלישים מכלל בעלי המניות מהציבור (18.5%).

הצעת החוק המקלה על אישור הצעות הרכש כבר מעוררת קולות התנגדות. עו"ד מישל אוחיון אמר ל"כלכליסט" כי "ההצעה אינה מאפיינת את דיני החברות המוכרים בעולם, ואישורה יפגע בזכויותיהם של בעלי מניות המיעוט". לדעתו של עו"ד אוחיון, הצעת החוק צריכה לעבור בחינה נוספת.

עם זאת, מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה שמרבית הצעות הרכש שנדחו בשנתיים האחרונות על ידי בעלי מניות מקרב הציבור לא היה מתקבלות גם עם השינויים המוצעים בחוק. זאת עקב העובדה ששיעור התמיכה מקרב בעלי מניות המיעוט לא עלה ברוב המקרים (ולרוב גם לא התקרב) על 50% משיעור המניות שאינן בידי המציע.

בנוסף, תיקון אחר שמציע משרד המשפטים לחוק עשוי לפעול דווקא לטובתם של בעלי מניות המיעוט בחברות. מדובר בתיקון שנועד למנוע מצב שבו בעל שליטה מבקש לעקוף את ההוראה המחייבת הגשת הצעת רכש מלאה על מנת לעלות לשליטה של מעל 90%.

במקרים אלו, החברה עצמה מבצעת רכישה של מניות מהציבור, והופכת אותן למניות רדומות שאינן מקנות זכויות הצבעה. כך, בעל השליטה אינו רוכש מניות בעצמו, אך בפועל שיעור המניות שבידיו מכלל מניות החברה עולה. לפי השינוי המוצע לחוק, רכישה עצמית של מניות על ידי חברה לא תתאפשר במקרים שבהם רכישה זו תביא למצב שבעל השליטה יקבל יותר מ־90% מזכויות ההצבעה בחברה. במקרים אלו יהיה על בעל השליטה להגיש הצעת רכש מלאה.

מהו התיקון לחוק: אישורה של הצעת רכש מלאה, הכוללת מכירה כפויה של מניותיהם של מי שהתנגדו להצעת הרכש, תדרוש את תמיכתם של 50% מקרב בעלי המניות שאינם המציע - זאת בניגוד לדרישה כיום, ולפיה לצורך אישור הצעת רכש מלאה על המציע לזכות בהיענות הציבור שתגדיל את אחזקתו לשיעור של לפחות 95% מהון המניות של החברה.

התיקון לחוק קובע: אישורה של הצעת רכש מלאה, הכוללת מכירה כפויה של מניות המתנגדים להצעה, תדרוש את תמיכתם של 50% מבעלי המניות האחרים בחברה (שאינם המציע). כיום אישור הצעת רכש מלאה מצריך את אישורם של 95% מכלל בעלי המניות.