אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
האוצר בדרך לצמצם את כוחו של בג"ץ צילום: משרד התמ"ת

האוצר בדרך לצמצם את כוחו של בג"ץ

הצעת חוק חדשה שתגביל את מידת מעורבותו של בג"ץ בעניינים תקציביים זוכה לתמיכתו של שר האוצר. יוזמי ההצעה: "ראוי שבית המשפט יימנע מפסיקות מבלי למצוא מקורות מימון". שופט העליון בדימוס אליהו מצא: "ההצעה תשים אזיקים על ידי בית המשפט"

28.10.2010, 07:04 | תומר אביטל ומשה גורלי

אחרי שורה של פסיקות בעלות השלכות כלכליות על המדינה, החליטו בכנסת לקדם הצעת חוק שתצר את צעדיהם של בתי המשפט בכל הקשור לפסיקה תקציבית. ל"כלכליסט" נודע כי חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד) וגדעון עזרא (קדימה) ניסחו הצעת חוק שמטילה הגבלות על מערכת בתי המשפט בפסיקות שלהן השלכות כלכליות. בימים אלה הפיצו לוין ועזרא את הצעת החוק לחברי הכנסת כדי לגייס תומכים לפני תחילת החקיקה. יו"ר ועדת הכספים משה גפני הודיע כי יתמוך בהצעת החוק.

עוד נודע ל"כלכליסט" כי במשרד האוצר תומכים בהצעת החוק, מה שצפוי לסייע בקידומה בהליך החקיקה. מלשכתו של שר האוצר יובל שטייניץ נמסר כי "השר יבחן בחיוב תמיכה בהצעת החוק לפני שתגיע לוועדת השרים לענייני חקיקה". באוצר הוסיפו כי "גורמים מקצועיים במשרד תומכים בהצעת החוק".

"קביעת מסגרת התקציב ואופן חלוקת המשאבים היא עניין של מדיניות המבטאת השקפת עולם ולא עניין שיפוטי", אמר אתמול לוין. "ההצעה נועדה להגביל את מידת התערבותו של בית המשפט בענייני תקציב למקרים חריגים במיוחד", כתבו חברי הכנסת בדברי ההסבר להצעת החוק. לדבריהם, "לאחרונה התרבו המקרים של התערבות ופסיקות תקציביות, תוך שבית המשפט פסק כי יש להקצות סכומי כסף גבוהים ביותר, וזאת מבלי להתייחס לסוגיית סדר העדיפויות ולמקור התקציבי שממנו ישולמו כספים אלה". הפסיקות הבולטות שאליהן מתייחסים מנסחי הצעת החוק הן ביטולו של בית הסוהר הפרטי, חיוב המדינה לפצות את תושבי היישובים הסמוכים לנתב"ג עקב הרעש הנובע מהרחבתו, והכרה בהוצאות השגחה על ילדים כהוצאה מוכרת לצורכי מס. "פסיקות ניתנו מבלי לנתח את הצרכים ואת סדרי העדיפויות שעומדים בפני מקבלי ההחלטות ביחס לתקציבים אלה", כתבו לוין ועזרא.

האוצר יעריך את העלויות

הסעיף המרכזי בהצעת החוק ממדר, למעשה, את מערכת בתי המשפט מעיסוק במדיניות כלכלית. הסעיף קובע כי על בית המשפט העליון ייאסר לפסוק פסיקה שמחייבת "שינוי בסדרי העדיפויות במסגרת התקציב", אלא אם התקיימו "ליקויים של ממש... שאינם תוצאה של עניין שבמדיניות".

לפי הצעת החוק החדשה, בתי המשפט יחויבו להתחשב בהשלכות הכלכליות של פסיקתם על המדינה. הח"כים מציעים להגדיר "פסיקה תקציבית" ככזו שביצועה כרוך בעלות של 5.5 מיליון שקל או יותר לאחת מרשויות המדינה. את הערכת העלות יספק שר האוצר בצירוף נתונים ואומדנים. במקרים חריגים יוכל בית המשפט לדרוש הערכה כלכלית מגורם אחר.

בבואו של בית המשפט לדון ב"פסיקה תקציבית", הוא יחויב בהרכב מורחב של חמישה שופטים לפחות. הצעת החוק מצרה גם את צעדיהם של העותרים נגד מדיניות משרד האוצר. בהצעה נקבע כי תיאסר הגשת עתירות בעניין תקציב המדינה וחוק ההסדרים אם חלפו יותר מחודש וחצי (45 יום) מיום אישור החוק. עוד נקבע כי בית המשפט העליון יחויב לפסוק בעניין עתירות אלה בתוך חצי שנה, כדי למנוע "חוסר ודאות ביחס לתקציב ולהוצאות", דברי הח"כים.

"זכויות אדם עולות כסף"

תמיכתו של משרד האוצר והנטייה של שטייניץ לתמוך בהצעת החוק תואמים את התבטאויות העבר של השר בנוגע לפסיקות בג"ץ. ההתבטאות המפורסמת של שטייניץ בנושא נעשתה במסגרת נאום בסוף השנה שעברה. "בתי המשפט היקרים שלנו פוסקים פעם אחר פעם פסיקות בעלות השלכות תקציביות של עשרות מיליוני שקלים, מאות מיליוני שקלים ואפילו מיליארדי שקלים. דומה שמבחינת השופטים בבית המשפט העליון זה לא משנה אם מדובר ב־30 מיליון שקל או ב־30 מיליארד. אומרים 'ייקוב הדין את ההר', אז מבחינתם ייקוב הדין את התקציב, ואת התכנון הכלכלי", אמר אז שטייניץ - דברים שעוררו סערה ציבורית.

אליהו מצא. "בג"ץ לא צריך את ח"כ יריב לוין", צילום: אלכס קולומויסקי אליהו מצא. "בג"ץ לא צריך את ח"כ יריב לוין" | צילום: אלכס קולומויסקי אליהו מצא. "בג"ץ לא צריך את ח"כ יריב לוין", צילום: אלכס קולומויסקי

"מטרת ההצעה היא לשים אזיקים על ידיו של בית המשפט ולכרסם בסמכויותיו ההכרחיות", אמר אתמול ל"כלכליסט" המשנה לנשיא בית המשפט העליון בדימוס אליהו מצא, בתגובה ליוזמתם של לוין ועזרא. לדבריו, "בג"ץ אינו צריך את ח"כ יריב לוין כדי להיזהר מהתערבות בסדרי העדיפות התקציביים. עם זאת, בית המשפט לא יכול להתחשב רק בשיקולי תקציב כשמדובר בפגיעה בערכים כמו שוויון. נשים לא היו מתקבלות לקורס טיס אילו היינו מקבלים את טענת הצבא שלא משתלם להכשיר נשים כטייסות. זכויות אדם שוות לפעמים השקעה כספית", הוסיף מצא.

פרופ' סוזי נבות מהמסלול האקדמי המכללה למינהל הוסיפה כי "מי שמכיר את פסיקת בג"ץ לאורך שנים יודע כי בית המשפט זהיר מאוד בפסיקות תקציביות. בית המשפט אינו עוסק במדיניות. השופטים פותרים סכסוך, הם לא בוחנים ולא אמורים לבחון את מכלול הנושאים הכלכליים שעל סדר היום, וגם לא את ההשלכות התקציביות של פסקי הדין".

שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות



13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
הצעה נהדרת. בית משפט הזוי שלא שוקל את החלטותיו. צריך להרחיב לענייני ביטחון
ניקח החלטת בג"ץ שאינה תקציבית כמו שאסור להרוג חתולי רחוב. בג"ץ לא הציע ולא מעניין אותו החלופות. חוסר אחריות. נוהל שכן - אין חלופות, דורנר רצתה הקצבות סעד ותמיכה לפי "כבוד האדם".. מאיפה הכסף??? כשבג"ץ נוהג בחוסר אחריות והחלטותיו לעיתים הזויות לגמרי ומנותקות מהמציאות חובה להגביל אותו.
הדמוקרט  |  30.10.10
12.
הצעה ממש לא חכמה...עושה בדיוק את ההפך מפקיע עוד סמכויות מהממשלה ונותנת אותם לבג"ץ!!
עכשיו אחרי כל פסק דין הן בהקצאות של תקציב ביהמ"ש גם יצביע מאיפה לקחת את הכסף. במקום שהסמכות מהיכן להביא את הכסף תהיה בידי האוצר היא תהיה בידי ביהמ"ש. מה יקרה אם בג"ץ יורה על מקור תקציבי שהאוצר אינו מסכים לו? האם האוצר יהיה מחויב להסיט כספים אלה מהמקור אל הנושא הדרוש תקצוב על פי פסק הדין? חכם יריב לוין - הוא לא.
מומי מ.  |  29.10.10
9.
הצעה - נכונה חלקית בלבד
א. צריך לחזור למקום של בג"צ בראשתו , כלומר הגנה על היחד בפני עריצות השלטון ואז בגלל נושא זכות העמידה רוב העתירות הפוליטיות נדחו על הסף , ואז מקרה בודד נפתא באמצעים כספים אין לו השלכת רוחב ץ ב. לקבוע שבג"צ אינו יכול לקבוע הלכות אלא שיהיה ערכאת ערעור בלבד , ואז כל פסיקה תקבע את המקרה הספיציפי ולא יהיה לה השלכות רוחב מסוכנות . בג"צ בגלל הנושא של פסיקה מחייבת את כל הערכאות למעשה מחוקק ( חקיקה שיפוטית ) שאינה דמוקרטית אלא אנטי דמוקרטית . התגובה של השופט מצא מראה שאין כבוד לשופט כלפי נבחר ציבור ( שמייצג לפחות 45000 איש ) למותר לציין שמר מצא נחבר על ידי 9 אנשים חלקם היכרו אותו הכרות אישית מקצועית או אחרת . קביעה כי הפיסקה מחייבת רק את הצדדים היא נכונה גם מהטעם שהחומר הבה פני השופטים הוא חלקי ביותר ואין להם האפשרות לקבוע מסמרות לגבי מקרים דומים ואו אחרים במיוחד הדבר נכון בבג"צ שלא משומע עדים ( אלא תצהירים שלא נחקרים עליהם) ואח"כ "מעין מחוקק " בהחלטותיו
דמוקרט  |  28.10.10
לכל התגובות