מחר בחירות אמצע הקדנציה: האמריקאי ממורמר, ברק אובמה ישלם

ישנם אמריקאים רבים שאינם ראויים לקנאה, אבל נשיא ארצות הברית המכהן, ברק אובמה, הוא לבטח אחד הבולטים שבהם. לאחר שרכב על צונאמי של אקסטזת שינוי ותקווה אל החדר הסגלגל, הוא גילה כי באמריקה כמו באמריקה רק הכסף מדבר. וכשהכסף אומר לאמריקאים שהם ניצבים בפני ביטול הקלות מס שנתיות, הגדלת החוב הלאומי והחלת רפורמת בריאות שנויה במחלוקת ומהפכה פיננסית מורכבת -  הם מתמרמרים.

הקרב על הבית - תמונת מצב עדכנית והשנוי הצפוי

מחר, כאשר ילכו לקלפיות בעלי זכות ההצבעה שאכפת להם מספיק כדי לנסות ולהביא לשינוי, עלול אובמה לגלות שהצונאמי שהכניס אותו לבית הלבן הותיר אותו בסך הכל רטוב ודי לבד. מוקף "מסיבות תה" הקוראות להדחתו ולשינוי מן היסוד של המדיניות שהוא מנסה לקדם - אובמה יכול עתה רק לייחל לקדנציה שנייה.

בחירות האמצע שייערכו ברחבי ארה"ב נחשבות באופן מסורתי למבחן האמון של הציבור האמריקאי בנשיא המכהן ובמפלגתו. מנהיג המיעוט הרפובליקני בקונגרס, ג'ון בונר, אף אמר בעצמו לפני כמה שבועות כי על הציבור האמריקאי לראות בבחירות אלה

הנשיא אובמה. הקרב על הבית | צילום: בלומברג

"משאל עם על שביעות הרצון מאובמה וממדיניותו מחסלת המשרות‭."‬ בחירות האמצע מתקיימות במחציתה של כל קדנציה ובמסגרתן מתחרים מועמדים משתי המפלגות על מושבים בשני הבתים המרכיבים את הקונגרס (הסנאט ובית הנציגים) וכן על משרות המושלים במדינות שבהן הגיעה קדנציית המושל בת חמש השנים לסיומה.

מצב שבו המפלגה היריבה זוכה ברוב בקונגרס וגם, או לחלופין, ברוב משרות המושל, עלול להקשות על הנשיא למלא את תפקידו בהתאם לאג'נדה שלו ומפחית את סיכוייו להיבחר בשנית. וככל שהרוב גדול יותר, כך מחמיר המצב.

גם המושלים חרדים

ואמנם, לפי סקרים שונים מתנדנדים קרוב ל‭110-‬ מושבים של הדמוקרטים בבחירות, ועל הרפובליקנים לזכות ב‭39-‬ מהם במטרה להשיג רוב בקונגרס. לפי התחזיות הם יזכו בהם בכל מקרה, כך שהשאלה הנותרת היא בכמה. במשרדי המושלים המצב לא יותר טוב עבור הדמוקרטים: מבדיקה שערך אתר האינטרנט RealClearPolitics עולה כי ב‭19-‬ מתוך 37 מערכות הבחירות למושלי המדינות יאבדו המועמדים הדמוקרטים את הבכורה לטובת המועמדים הרפובליקנים. מערכת הבחירות למושלים זוכה לסיקור תקשורתי מצומצם יותר מחוץ לארה"ב, אולם היא לא 

פחותה בחשיבותה, שכן המושלים

שייכנסו בשבועות הקרובים למשרדיהם יעצבו את החקיקה האמריקאית כמה שנים טובות אחרי שייבחר קונגרס חדש - ואולי אף נשיא חדש - בסיבוב הבחירות הבא.

אבל את האמריקאים זה לא באמת מעניין. לא כפי שמעניין אותם מצבה של הכלכלה שלהם. הוכחה לכך ניתן למצוא בתוצאות סקר שערך מכון ‭,PEW‬ שהשווה לאורך זמן בין מידת המעקב

של אמריקאים אחרי חדשות הנוגעות לכלכלת ארה"ב לבין חדשות הנוגעות לבחירות האמצע. התוצאות לא הותירו מקום לספק: מאז מרץ האחרון היה מספרם של העוקבים אחרי חדשות הקשורות לכלכלה גבוה בכמעט פי שניים ממספר העוקבים אחר ידיעות על אודות מערכת הבחירות. אפילו בשבוע שעבר, רגע לפני הבחירות, נותר הפער משמעותי: ‭41%‬ לטובת חדשות כלכליות לעומת ‭30%‬ לידיעות על אודות הבחירות. מצב זה משאיר כנראה את המאבק הפוליטי על דמותה של ארה"ב לפוליטיקאים ולבעלי העניין.

אולם את אובמה זה לא מרגיע, אם כבר אז להפך. מצבו של הנשיא האמריקאי בקרב הקהילה העסקית במדינה - אולי האליטה המשפיעה ביותר - הוא, אם להתנסח בוולגריות, "על הפנים‭."‬ "התפיסה שלפיה הנשיא נוקט פעולות אנטי-עסקיות מכוונות, או לכל הפחות לא קולט את האינטרסים של הקהילה העסקית, החלה לתת את אותותיה הנפשיים על האופן שבו חברות במדינה מבצעות השקעות‭,"‬ אמר ל"אקונומיסט" בכיר בקהילה הפיננסית שסירב להזדהות בשמו.

כרישי קמעונאות ופיננסים אחרים דווקא בחרו להביע את הביקורת שלהם כלפי אובמה בגלוי. איוון סיידנברג, מנכ"ל ענקית הטלקומוניקציה האמריקאית ורייזון, ניצל נאום שנשא לאחרונה בכנס שנערך בוושינגטון כדי להאשים את הנשיא האמריקאי ב"יצירה הולכת וגוברת של סביבה עסקית עוינת להשקעות ולעידוד התעסוקה‭."‬ לטענתו, החקיקה שהוביל ממשל אובמה הביאה לכך ש‭-"‬בכל סקטור של החיים הפיננסיים נהיה קשה יותר לגייס הון או ליצור הזדמנויות תעסוקה‭."‬

ג'ף אימלט, מנכ"ל ג'נרל אלקטריק, אמר בהזדמנות אחרת כי הממשל "אינו פועל בתיאום עם היזמים‭."‬ לשכת הסחר

האמריקאית אף הגדילה וטענה כי ממשל אובמה "הרעיל את האווירה הציבורית נגד התעשייה‭."‬ מעניין הוא שמובילי דעה עסקית מסוג זה אינם נדרשים, למשל, לממצאים כדוגמת אלה שפרסמה בשבוע שעבר מחלקת המחקר של סוכנות דירוג האשראי מודי'ס, שלפיהם ענקיות המשק בארה"ב יושבות על מצבור מזומנים בשווי טריליון דולר אך מסרבות להגדיל את פעילותן ואת היקף ההעסקה שלהן.

מסיבת התה של נבדה

לצערם של אובמה ומפלגתו, הם אינם יכולים להתנחם בכך שהציבור יראה מבעד לגישת ה"אל תבלבלו אותנו עם העובדות‭,"‬ המשמשת את הגופים המתנגחים בהם, כדי להשאיר את הרוב הדמוקרטי בקונגרס. בעיקר כשהמפלגה הרפובליקנית משקיעה עשרות מיליוני דולרים כדי למנף את הגישה הזו לכדי ניצחון אלקטורלי. זוהי אולי הסיבה שבחודשים האחרונים, ובעיקר במהלך אוקטובר, השקיעה המפלגה הדמוקרטית מאמצים עילאיים כדי לעקוף את הוצאות הקמפיין של יריבתה, אך ללא הועיל. לפי דיווח של ארגון ‭,OpenSecrets‬ נכון לאמצע אוקטובר הסתכמו העלויות המוערכות של קמפיין המפלגה הרפובליקנית ב‭1.64-‬ מיליארד דולר, לעומת ‭1.59‬ מיליארד דולר אצל הדמוקרטים.

במדינת נבדה, לדוגמה, מתמודד מנהיג הרוב בסנאט, הדמוקרט הארי ריד, על משרת הסנטור מול שרון אנגל, המשתייכת במוצהר לתנועת "מסיבת התה‭,"‬ אולי ההתארגנות השמרנית המתוקשרת ביותר בעשורים האחרונים בארה"ב. חרף עמדותיה השמרניות הקיצוניות של אנגל, סקר של CNN מהעת האחרונה צופה פער של ‭4%‬ לטובתה מול ריד.

בחזית הבחירות למושלים, המצב לא נראה טוב יותר. הרפובליקנים כבר הודיעו כי בכוונתם להשיג רוב בבתי המחוקקים המקומיים ובמשרדי המושל בלפחות 11 מדינות שהעניקו לאובמה ניצחון סוחף בבחירות של ‭.2008‬ בין אותן המדינות ניתן למנות את אינדיאנה, מישגן, אוהיו, וויסקונסין ופנסילבניה. אלה המדינות המוכרזות כלשון המאזניים ותוצאות הבחירות בהן עשויות לתת אינדיקציה לצפוי לאובמה ולמפלגתו בהמשך דרכם בשנתיים הקרובות בבית הלבן ובקונגרס.

חלק מאותן מערכות הבחירות אף נהפכו למכוערות ולרוויות יצרים במיוחד. בקליפורניה לדוגמה מתמודדת המועמדת הרפובליקנית מג וויטמן נגד ג'רי בראון הדמוקרט, במאבק שנחשב לאחד היקרים ביותר בתולדות המדינה. וויטמן, אשר כיהנה בעבר כמנכ"לית ‭,eBay‬ ניסתה לשחק על הקלף של "הניסיון העסקי" העשיר שלה, וליתר ביטחון השקיעה כ‭140-‬ מיליון דולר מכיסה האישי בקמפיין. אך נראה כי הציבור במדינה דווקא בוחל בבעלי "הניסיון העסקי‭,"‬ והסקרים מנבאים לה הפסד בפער של כ‭10%-‬ לעומת בראון.

לא כולם נגד אובמה

אחרי רפורמת בריאות, גזירות פיננסיות מרחיקות לכת, הגברת הרגולציה וההתערבות הממשלתית וביטול תוקפן של הקלות מס שהוריש ממשל בוש מעידן שבו הכלכלה האמריקאית עוד שגשגה, אי אפשר לומר שאובמה שקט על השמרים. אבל הציבור רוצה תוצאות מיידיות, ועדיף שהן יהיו לרוחו. דרישה לא פשוטה כלל בהתחשב במצב המורכב שבו שרויה הכלכלה האמריקאית ‭9.6% -‬ אבטלה עיקשים ומאות אלפי עיקולי בתים המוצאים לפועל מדי חודש.

סקר נוסף של מכון PEW מהשבוע שעבר מציג תמונה שלפיה ‭42%‬ מהאמריקאים סבורים שעל ברק אובמה לפרוש מהמירוץ לקדנציה שנייה כנשיא ארה"ב. זה נשמע אמנם הרבה, אך לעומתם אמרו ‭47%‬ מהנשאלים כי הם דווקא היו רוצים לראותו מתמודד פעם נוספת על המשרה. אגב, כאשר נערך סקר דומה בנקודת זמן זהה על הנשיא רונלד רייגן ב‭,1982-‬ סברו רק ‭36%‬ מהנשאלים כי הם היו רוצים לראותו פעם נוספת בתפקיד הנשיא. שנתיים מאוחר יותר סחף רייגן הרפובליקני את קולות המצביעים ונכנס לקדנציה נוספת בפער של ‭18%‬ לעומת מתחריו.

אין כמעט ספק שסיכוי כזה קיים גם עבור ברק אובמה. כעת רק נותר לראות אם הציבור האמריקאי יבחר לתרגם באופן פחות נקמני את תסכולו מכך שתמורות מאקרו-כלכליות אינן מתנהלות במהירות שבה מתנהל העולם כיום: אי אפשר לתקן משבר שנוצר מדפוסי התנהלות פיננסיים של כמה עשורים בתוך כמה חודשים. לאובמה נותר רק לקוות שגם קונגרס רפובליקני ישכיל לפעול למען הציבור שעבורו הוא השקיע את עתודות ההון, היצרים והמלל הרב של תקופת הבחירות. כי אחרי הכל, הבחירות הללו מתנהלות למען אותו ציבור. או כך לפחות זה אמור להיות.