מדען הננוטכנולוגיה הראשי של נאס"א ל"כלכליסט": "מושפעים גם ממדע בדיוני"
מיה מייאפאן הוא האיש בנאס"א שאחראי על פיתוחים עתידניים, כמו מטוסים עם אוויר טוב יותר וסלולרי שמאבחן מחלות. האיש שגם ג'יימס קמרון בא ללמוד ממנו מסביר כיצד הטכנולוגיה הזעירה תעזור לכולנו
אלא שהמציאות טפחה על פני המחלקה החדשה שהוקמה בסוכנות החלל. היישומים פותחו לאט מהצפוי, והקיצוצים הרוחביים בכל מחלקות נאס"א הביאו לצמצומים גם במחלקה המפוארת. וכך, 14 שנה אחרי הקמתה, המוצר הראשון שפיתחה המחלקה עשה את דרכו לתחנת החלל הבינלאומית. זהו חיישן זעיר המנטר את איכות האוויר, מזהה בזמן אמת רעלים ומתריע עליהם.
עם זאת, דוקטור מיה מייאפאן (Meyya Meyyappan), המדען הראשי במחלקת הננוטכנולוגיה של נאס"א, לא מתרגש מהקיצוצים החדים ומהפוליטיקה של סוכנות החלל האמריקאית. בשיחה עם "כלכליסט" לקראת השתתפותו בכנס "ננו־ישראל 2010" שיתקיים בשבוע הבא בתל אביב, הוא אומר שככל שזה תלוי בו, העתיד המזהיר של המחלקה ושל מדע הננוטכנולוגיה, עוד לפניהם.
"אני מסכים עם ההנחה שהננוטכנולוגיה עדיין נמצאת בשלב המעבדה. אבל לכל מדע חדש לוקח זמן להיתרגם ליישומים שימושיים ונפוצים. קח לדוגמה את רשת האינטרנט. אף על פי שהאינטרנט תפס רק בשנות התשעים, הוא הוצג עוד קודם לכן, ונדרשו לו כמעט שני עשורים כדי להגיע להכרה. היום אנחנו מתקשים לשרוד בלי חיבור לאינטרנט. אז גם בננוטכנולוגיה אנו רואים את היישומים מתחילים לצאת מהמעבדה לעולם היישומי, ובחמש השנים הקרובות נראה הרבה מהם".
גם האסטרונאוטים עושים דיאטה
נאס"א ידועה כסוכנות שהביאה לעולם מוצרים יומיומיים כמו משקפיים חסיני שריטות, סוליות ספורטיביות ומדחום לאוזניים. אבל מייאפאן מזכיר כי מתפקידו לפתח בראש ובראשונה מוצרים וטכנולוגיות שיתאימו לנסיעה לחלל. היישומים האזרחיים, הוא אומר, מגיעים רק אחר כך, כמוצר לוואי.
"לפני הכל, נאס"א עוסקת בלקחת דברים כבדים ולהביא אותם הכי רחוק שאפשר". החישוב המקובל ביוסטון הוא 25 אלף דולר על כל ק"ג המשוגר מכדור הארץ, "אך כדי להגיע למאדים, המחיר לק"ג מאמיר ל־250 אלף דולר", אומר מייאפאן. "זה כל כך יקר, עד שנאס"א דורשת גם מהאסטרונאוטים שלה להפחית ממשקלם. ננוטכנולוגיה בנאס"א מבקשת לעשות שימוש בחומרים ששונים בתכונות הפיזיות והכימיות שלהם מאלו שאנו מכירים".
אילו מוצרים נוספים אתם מפתחים היום?
"פיתחנו חיישן כימי שרגיש במיוחד לגזים רעילים ולאדים, כמו גופרית חומצתית או כלור שעלולים להתפשט בתחנות חלל. מעבר לשימוש שאנו עושים בו מחוץ לגבולות כדור הארץ, אנחנו חושבים להציע את החיישן לשוק האזרחי ולשלב אותו בכל טלפון סלולרי. תאר לך פיגוע טרור כימי שמסוכל מכיוון שלכל אחד יש חיישן כזה בטלפון שמתריע על ההתקפה בשלביה המוקדמים. ממשלות יוכלו לאמץ את הפתרון הזה, אם ירצו, לפחות עבור כוחות הביטחון שלהן".
"חיישן נוסף שאנו מפתחים הוא מהפכני אף יותר", ממשיך מייאפאן. "זהו חיישן ביולוגי שיודע לזהות חומרים אורגניים. הוא אמור לחסוך, למשל, בדיקה של איכות מים בתחנת חלל או בחללית, ויכול לגלות מיידית אם טיפת מים מכילה סלמונלה או כל בקטריה אחרת".
"חשוב על מגוון ההשלכות שיש לחיישן כזה על בריאותם של מיליוני אנשים שחיים בפריפריה, ללא נגישות לבתי חולים. כשאני מגיע להודו, ארץ הולדתי, אני רואה אנשים רבים שחיים הרחק מבית החולים - אבל לכל אחד מהם יש טלפון סלולרי. אם נרכיב חיישן ביולוגי שכזה על כל טלפון, המידע האבחוני יזרום היישר לבית החולים, דבר שיגרום למהפכה עצומה בנגישות לשירותי רפואה".
יש לכם תרומה למסע של נאס"א למאדים?
"החיישן הביולוגי שאנו מפתחים יכול להתאים מאוד לנסיעה למאדים, לגילוי חומרים אורגניים שונים שבוודאי נמצאים שם. נוסף על כך, הנסיעה למאדים אורכת כחצי שנה לכל כיוון, ובמהלכה האסטרונאוטים נחשפים לקרינה רבה. אנחנו עובדים כיום על חומר מיוחד שיוכל להרכיב חליפה חסינת קרינה, חליפות שבאותה מידה יהיו קלות אבל חזקות. זו תהיה משימה קשה במיוחד".
ומהו תאריך היעד לטיסה למאדים?
"את זה תצטרך לשאול את נשיא ארצות הברית, או את הקונגרס".
קפטן קירק בא לבקר
מייאפאן סיים דוקטורט בכימיה באוניברסיטת קלארקסון שבמדינת ניו יורק. הקשר שלו עם נאס"א החל כשזו מימנה את אחד ממחקריו, שעסק בהנדסת חומרים בתנאי כבידה שונים. הוא הצטרף אל הסוכנות באופן רשמי ב־1996, עם הקמת המחלקה לננוטכנולוגיה. במהלך ביקורו בישראל בשבוע הבא יסייר מייאפאן עם דן וילנסקי, ממקימי אפלייד מטריאלס ישראל והיו"ר שלה, כדי להכיר חברות ישראליות וחוקרים ישראלים בתחום, ויבחן שיתופי פעולה עם כמה מהם.
מה צופן העתיד לננוטכנולוגיה בעוד חמש או עשר שנים, אילו פיתוחים עתידניים נראה?
"את העתיד של הננוטכנולוגיה בנאס"א ובכלל אני רואה דווקא בתחום החומרים. זה אולי נשמע פרוזאי, אבל אפשר לייצר חומרים חדשים שלא קיימים כרגע בעולם, שיכולים לשנות את פני התעשייה. האוויר במטוסים, למשל, יבש מהרגיל. זהו אוויר דחוס ששומר על לחות נמוכה מדי שאינה עולה על 10%. הסיבה המרכזית לכך היא החשש מקורוזיה של המטוס, שבנוי ברובו מאלומיניום, ושלחות גבוהה יכולה לקצר את אורך חייו לעשר שנים בלבד, בעוד שהיצרניות מייעדות אותו לשימוש של 25 שנה לפחות.
"בתוך 20 שנה אני מעריך שיצרניות מטוסים מובילות יעשו שימוש בפחמן ננומטרי כתחליף למתכת הבונה את המטוסים כיום, מה שיאפשר לנו לשבת במטוס עם 35% לחות. תוכל להרגיש במטוס ברמת לחות דומה לזו שמעל פני הים, אבל בגובה של 12 אלף מטר".
אי אפשר שלא לראות דמיון בין החיישן הביולוגי שלכם לבין גלאי החיים ב"מסע בין כוכבים". עד כמה מושפעים חוקרי נאס"א מהמדע הבדיוני?
"אני מניח שעמיתיי, שחלקם מעריצים מושבעים של סדרות וספרים בתחום, מושפעים מכך. אבל אני יכול לדבר רק בשם עצמי ואני לא אוהב להיות מושפע מרעיונות של אחרים. ביקר כאן ויליאם שטנר, וג'יימס קמרון שמע פעם הרצאה שלי ודווקא היה מאוד סקרן לגבי ההשלכות העתידיות של הננוטכנולוגיה. אבל כשאני חולק את הצפייה בטלוויזיה עם אשתי, שהיא אמנית, לא יוצא לי לצפות במדע בדיוני. זה חלק מחיי הנישואים".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה