דו"ח טכנולוגי: טיסה נעימה, נא לכבות טלפונים סלולריים

לא, זה לא יעבוד

בסוף השבוע נחשפה, כידוע, מזימה שמקורה ככל הנראה באל קאעדה בתימן, שמטרתה היתה לשלוח שורה של מטעני נפץ לכל מיני מקומות בעולם. אחד מהם היה ככל הנראה בית כנסת של הקהילה הגאה בשיקאגו. עוד לא ברור אם המטען שהגיע ללשכה של קנצלרית גרמניה מרקל היה חלק מאותה מזימה, או עבודה של חקיין.

אחת הטענות שנשמעו שוב ושוב היתה שהטרוריסטים תכננו לפוצץ את המטענים בעודם באוויר, באמצעות טלפון סלולרי שישמש כמרעום, ויתפוצץ כאשר יקבל שיחה. זה לא בלתי אפשרי: ככל הידוע, שיטה דומה שימשה את השב"כ כדי לחסל את יחיא "המהנדס" עייאש ואת ראאד כרמי, אבל השניים האלה הסתובבו על פני האדמה, לא מעליה.

מומחים אומרים בפסקנות שהרעיון שלפיו אפשר לפוצץ מטען על מטוס באמצעות שיחת טלפון הוא הבל, שטות ורעות רוח. המטוס גבוה מדי, והמכשיר הסלולרי לא יהיה קרוב מספיק למגדל כדי לקבל אות. טלפון לווייני יוכל לעשות את זה, סביר להניח, אבל בכלל לא בטוח שהסוללה שלו תחזיק מספיק זמן. יתר על כן, מכשיר לווייני בתא מטען צפוי לעורר חשד. אחרי הכל, הוא פולט אותות ללא הרף.

אבל למי שמתכננים חופשה נחמדה בחו"ל יש בכל זאת סיבה כלשהי לדאגה: זה לא שאי אפשר להפיל מטוס באמצעות סלולר ופצצה טובה מספיק. אפשר לכוון את המכשיר כך שיפעיל את הפצצה באמצעות השעון המעורר שלו. מצד שני, מי שנוקט בשיטה הזו צריך להיות בטוח מאד שהוא יודע איפה תהיה החבילה בנקודת הזמן המדויקת. זה יותר מסובך ממה שזה נשמע: כאן המקום להזכיר שוב את זוכי פרס דארווין לשנת 1999, שלושת המחבלים שהתעקשו "שלא לחיות בזמן ציוני" – קרי, לא להכיר בשעון הקיץ – וכתוצאה מכך התפוצצו עם מכוניות התופת שלהם שעה לפני הזמן.

ועכשיו נעבור לכלי נשק קצת שונים, ומטרידים לא פחות.

הצבא האמריקאי מציג: כך נשתלט לרעים על המוח

כבר בספרטה הקדומה, שהייתה אב-טיפוס לכל דיקטטורה צבאית, ידעו שמי שישכנע את האויב שאין טעם להמשיך ולהילחם – ינצח בקרב כמעט אוטומטית. היו להם מעט חוקים שם בספרטה, אבל אחד מהם קבע שלעולם אין לחסום בפני האויב את דרך המנוסה. אם זו תישאר פתוחה, עם קצת לחץ, האויב גם ינצל אותה.

הממסד הצבאי האמריקאי, מצדו, הסתבך בשורה של פרשיות משונות בנסיון להשפיע על מוחם של אויבים: אולי הידועה שבהן היא הניסוי הנרחב שערך יחד עם ה-CIA בהשפעת LSD על חיילים. המסקנה, לאחר ניסויים ארוכים שכללו לפחות מקרה מוות אחד, היא שהסם בלתי יציב ואין לדעת איך ישפיע על חיילי האויב.

יוזמה מגוחכת יותר, שלא הגיעה לכדי הבשלה, היא הניסיון לייצר "פצצת גאים", כלי נשק כימי שיגרום לחיילי האויב להתאהב זה בזה ולעסוק באהבה ולא במלחמה. ההיסטוריה הצבאית היוונית, אגב, לאו דווקא תומכת בתיאוריה הזו: לתביי היה גדוד של מאהבים הומוסקסואלים, והוא נחשב לגדוד המוצלח ביוון. הוא התבסס על העקרון שחייל לא יוכל לחיות עם הבושה של מנוסה לעיני אהובו, ועל כן יישאר בעמדתו ולא ייסוג. זה עבד: בקרב האחרון של הגדוד, הוא הושמד כולו, אבל איש לא נסוג.

עכשיו רוצה חיל האוויר האמריקאי לפתח ניסויים בכלי נשק מוחיים. הוא רוצה, בעיקר, לשפר את יכולת הריכוז של טייסים – דבר קריטי כשאתה מטיס מפלצת פלדה עמוסה בנשק ודלק במהירויות בלתי סבירות. מצד שני, הוא גם רוצה לקדם פרויקטים שיגרמו ל"קריסה מלאכותית של היכולות הקוגניטיביות של האויב". זה, איך לומר, נשמע הרבה, הרבה יותר רע. חיל האוויר האמריקאי רוצה מדענים מטורפים נועזים, שילכו לכיוונים שהמדע לא היה אמור ללכת אליהם, ולצורך העניין הם, כמובן, יתבקשו לעבור בדיקות סיווג בטחוני חריגות. מצד שני, הם יקבלו הרבה מאוד כסף.

למה משחקים אלימים לא וסרטונים אלימים כן?

 

כפי שדיווחנו בתחילת השבוע, החוק של מדינת קליפורניה נגד משחקי מחשב אלימים מגיע לדיון בבית המשפט העליון של ארצות הברית. שלשום החלו הדיונים, ונראה שהשופטים מגלים שכל ישר וקורעים לנציג קליפורניה את הצורה.

השופטים שאלו אם יש למדינה בעיות עם הצגת אלימות. לא, אמר נציג קליפורניה בתגובה, רק עם אלימות "סוטה". הוא לא הצליח להגדיר מה זה, בעצם. אחד השופטים שאל האם הוא מתכוון לאסור גם על אגדות האחים גרים, שהאלימות שהן כוללות חריגה אפילו ביחס לסרטים של טרנטינו. איך הפכו את זה למשהו שמיועד לילדים, באמת שאין לי מושג.

השופטת הטריה סוטומאיור שאלה האם החוק אוסר על אלימות בוטה גם נגד דמויות לא אנושיות. לא, ענה סגן התובע הכללי של קליפורניה, החוק מתייחס רק לאלימות כלפי בני אדם. כלומר, שאלה סוטומאיור, אם האלימות היא כלפי וולקאן – החייזרים ההם ממסע בין כוכבים – היא תהיה מותרת? כל מה שצריך זה להוסיף אוזניים מחודדות לדמויות, והמשחק יהיה כשר? נציג קליפורניה נאלץ להודות שכן.

השופט אנטונין סקאליה, טיפוס שלילי בדרך כלל, שאל האם יצרני משחקים יוכלו לדעת מראש אם המשחק שלהם יהיה בעייתי. לא, היתה התשובה. האם יש לקליפורניה גוף שבודק משחקים כאלה? לא. "רצוי שתשקלו יצירה של גוף כזה. תוכלו לקרוא לו משרד הצנזורה של קליפורניה", ענה סקאליה בסרקאזם, "הוא יבדוק את כל המשחקים אחד אחד. זה יהיה נחמד מאוד".

על פניו, נראה שהשופטים מודאגים מכך שקליפורניה עשויה להגביר את הצנזורה שלה ולהטיל אותה, למשל, על סרטים. המשך יבוא, אבל זה יום ראשון לא רע בכלל בבית המשפט.

סגור, וטוב לו

רופרט מרדוק מדבר כבר שנים על חסימת אתרי התוכן שלו לגולשים שלא משלמים: לפני כשנה הוא החליט לעשות מעשה וסגר את "הטיימס" ו"הסאנדיי טיימס" לקמצנים. מעתה, הכריז, רק גולשים משלמים יוכלו לראות את התוכן. כולם צחקו עליו ואמרו שאבד עליו הכלח ושהוא יפשוט רגל, ושאף אחד לא ירצה את התוכן שלו גם כך.

שנה אחר כך, זה לא בדיוק המצב: כן, 87% מהגולשים של "הטיימס" לא חזרו אליו יותר – אבל לאתר יש יותר מ-200 אלף מנויים בתשלום. חלקם קבועים, חלקם זמניים. 105 אלף מהם אינם מנויים על מהדורת הנייר, אלא רק על המהדורה הדיגיטלית בשלל צורותיה, וכ-100 אלף מנויים על הגרסה המודפסת, ומקבלים את המהדורה הדיגיטלית בחינם. מבין הלקוחות על המהדורה הדיגיטלית בלבד, כמחציתם משלמים עבור גישה חודשית לעיתון, והשאר - עבור גישה יומית או שבועית.

בטיימס הכריזו שהם מרוצים מאד מהתוצאות, ושהמנויים המשלמים חשובים להם הרבה יותר מהמבקרים שלא הכניסו להם שנקל. גם הטענה שאף אחד לא יתייחס יותר לתוכן של "הטיימס", כי הוא יהיה סגור למבקרים מזדמנים, נדחתה על ידם: עיתונאים אחרים, הם אומרים, מתייחסים לתוכן ועל כן הוא מגיע גם לציבור הכללי. לא ברור אם המודל הזה יכול להחזיק במקומות אחרים, או עם עיתונים נחשבים פחות, אבל נראה שבסיבוב הזה מרדוק ניצח.

קצרצרים

ימים ספורים בלבד לאחר שהממשלה הטורקית הורתה על הסרת החסימה מיוטיוב, בא בית משפט טורקי ופוסק שייתכן שיצטרכו לחסום אותו שוב. מעבר לעובדה שגוגל העלתה מחדש את הסרטונים הלועגים לאטאטורק שאיזו קבוצת פעילים טורקית סימנה כ"בלתי ראויים", היא מציגה גם סרטון של מחוקק טורקי במיטה עם צעירה כלשהי. בית המשפט הורה לגוגל להסיר את הסרטון, ואם לא תעשה זאת - יוטיוב שוב ייפרדו מטורקיה.

שתלים אלקטרוניים שמתלבשים על העין מסוגלים, בניסויים ראשוניים, לאפשר לעיוורים לראות. נכון, לא לראות יותר מדי טוב – שניים משלושת הנסיינים רואים חפצים בהירים והשלישי מסוגל לראות חפצים רגילים ולקרוא אותיות גדולות – אבל זה לא רע, לא רע בכלל, בשביל התחלה. סוג העיוורון הספציפי שבו מטפלים השתלים הוא ניוון הרשתית (retinal dystrophy), בעיה הפוגעת בכ-15 מיליון איש מדי שנה.

עוד יום, עוד מוצר דפוק של אפל: החברה השיקה לאחרונה מחשב חדש מסדרת מקבוק אייר, ההוא שמעוצב על ידי כרישים עם לייזרים בעיניים, תמורת מחיר אסטרונומי, כמקובל. עוד כמקובל, התברר תוך זמן קצר שלא מעט מהמחשבים האלה מגיעים ללקוח כשהם פגומים , וקורסים לעתים קרובות מדי. הפנאפלים ממשיכים ליילל על מסך המוות הכחול של חלונות, למרות שהוא לא מי יודע מה נפוץ בעשור שמאז חלונות XP, אבל ממעטים לדבר על מסך המוות האפור של אפל. אפור, יש להודות, הוא בחירה עיצובית הגיונית למסך מוות, ובכל זאת. אפל, מטבע הדברים, לא טרחה להגיב. למה מה קרה? כולה לקוחות.

אתמול נערכו בחירות האמצע בארצות הברית, וגוגל הטעתה לא מעט אזרחים בנוגע למיקום הקלפיות: על פי ההערכות, הוטעו כ-700 אלף בתי אב ב-12 מדינות שבהן ההצבעה הייתה צמודה במיוחד. מסתבר, כפי שכתב בעוקצנות מתבקשת וואליוואג, שגוגל טובה הרבה פחות בלעזור לאנשים להצביע מאשר בצילום של הבתים שלהם ופרסום התמונות ברשת. גוגל, ייאמר לזכותה, הודתה בטעות ואמרה שהיא עובדת על זה.

פייסבוק הודיעה לפני מספר ימים על פיצ'ר נוסף, עמוד "ידידות" (Friendship Page), שמרכז את כל התקשורת בין שני "חברים" ברשת החברתית. כלומר, כל התקשורת שלך עם אנשים אחרים תוצג בצורה מרוכזת. גן עדן לאנשים שרוצים לרדוף אותך. היופי בשטיק החדש הזה הוא שנראה שאין שום צורה להוציא את עצמך מתוכו, ואתה מוכלל בו אוטומטית. פייסבוק: מחריבה את הפרטיות שלך מאז 2004.

• "דו"ח טכנולוגי" בכל יום בתיבת המייל שלכם. להרשמה לניוזלטר לחצו כאן (ובחרו בתיבה החמישית)
• לטורים הקודמים של "דו"ח טכנולוגי" - dailytech.calcalist.co.il.
• ל-RSS של "דו"ח טכנולוגי"