"ליצור חיץ בין הליך מינוי דירקטורים חיצוניים לבין בעלי השליטה"

"גוף ציבורי חיצוני לחברה צריך למנות דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות. חייבים ליצור חומה סינית בין הליך המינוי לבין בעלי השליטה בחברה" – כך המליץ היום (ד') פרופ' מיגל דויטש, מומחה למשפט מסחרי, בכנס בנושא ריכוזיות במשק הישראלי שקיימה מכללת שערי משפט לרגל פתיחת בית ספר לחשבונאות.

דויטש ציין כי "השיח הציבורי על הריכוזיות הוא מבולבל ומערב מספר תחומים. אני נגד הדמוניזציה שמתנהלת לבעלי הון באשר הם בעלי הון, אבל במקביל צריך לשמור שלא לפגוע בכוחה של הרגולציה". פרופ' דויטש טוען כי מודל הבעלות הישירה בחברות ציבוריות הוא מוצלח, אך לדבריו "קיימות בעיות לא פשוטות במודל השליטה בצורת פירמידה ובנושא זה יש מקום לחשוב על הצעת פתרונות חדשים".

פרופ' דויטש התייחס לסוגיית תפקוד הדירקטורים החיצוניים בחברות ציבוריות: "אני בספק אם תהליך המינוי של דירקטורים חיצוניים הוא תהליך טוב. אני חושש מאוד שיש השפעה כבדה מדי, במישרין או בעקיפין, על הפעילות של הדירקטורים החיצוניים. הדירקטורים החיצוניים חושבים על הארכת המינוי שלהם ורוצים לרצות את בעל השליטה. וזו בעיה רצינית כי הדירקטורים האלה צריכים לשמור על האינטרסים של בעלי מניות המיעוט. צריך לטפל בבעיה הזו באמצעים דרסטיים – על ידי יצירת חומה סינית בין הליך מינויים לבין בעלי השליטה בחברה".

בכנס השתתף גם מנהל רשות החברות דורון כהן שאמר כי "החברות הציבוריות בישראל נתונות לפיקוח מאוד אפקטיבי של רשות ניירות ערך על עסקאות עם בעלי עניין ועל העברת משאבים לבעלי עניין משיקולים לא ענייניים. יש ירידה יחסית בריכוזיות של המשק הישראלית ב-30 השנה האחרונות. הרגולציה חייבת להסתכל על בעלי הון שמחזיקים הן בחברות ריאליות והן בחברות פיננסיות, אבל אני חושש שהשיח על הריכוזיות הוא חלק מגל של 'אנטי-עסקים'".

"מדברים עכשיו על הפרטת בנק לאומי. אני לא נמנה על אלה שמתלהבים מאוד מחברות ללא גרעין שליטה. לגרעין שליטה מוגדר שהמפקח על הבנקים יכול לפנות אליו ישירות יש יתרונות על פני בנק ללא גרעין שליטה שבו הבעלות מבוזרת וקשה לעקוב אחרי בעלי המניות הרבים", ציין כהן.

ד"ר יעקב שיינין, יו"ר חברת "מודלים כלכליים" שפירסם באחרונה מחקר בנושא ריכוזיות  בהזמנתה של קבוצת אי. די. בי, אמר כי "ריכוזיות זה לא דבר חיובי, אבל זו לא השאלה בכלל. השאלה היא האם יש ריכוזיות עודפת. במשק קטן כמו ישראל ריכוזיות היא הכרח וכנגד זה צריכה להיות רגולציה יעילה. במשק הישראלי יש שמונה רגולטורים חזקים, ואם הוא לא מצליח לפקח – הוא יכול לבוא בטענות רק לעצמו".

ד"ר שיינין התייחס לשאלת ריכוזיות של גרעיני שליטה והשווה בין המודל האמריקאי שעובד ללא גרעיני שליטה לבין המודל הישראלי שבו הממשלה הפריטה את המשק לגרעיני שליטה. "אחרי כל ההפרטה הזו, אומרים 'וואו, יש פה ריכוזיות של בעלי שליטה'. כן, יש בעלי שליטה כי הממשלה חייבה את בעלי השליטה ורצתה בעלי שליטה ועד היום היא לא מוכנה למכור, את התעשייה האווירית למשל, אלא רק לגרעין שליטה. בנוסף, צריך לנפץ את האגדה כאילו יש קשר בין ריכוזיות גבוהה לתחרות קטנה. אין דבר כזה".

לדברי ד"ר שיינין, "ההצלחה הגדולה ביותר של כלכלת ישראל היא חברת טבע. מהי טבע? כמה משפחות שהלכו ביחד והקימו מונופול, מה שבחיים לא היו מאפשרים היום. אילו טבע היתה צריכה להתחיל היום, היא היתה מסיימת כחנות קטנה בפתח תקוה".