צילום: בלומברג
השיטה של רופרט מרדוק: פחות קוראים, יותר מזומנים
בניגוד למה שרבים חשבו, המעבר לתשלום על תכנים באתרי "הטיימס" הצליח. השאלה היא האם הקהל הקטן שמוכן לשלם יישאר בהם לאורך זמן
05.11.2010, 15:15 | עומר כביר
לפני כחמישה חודשים החליט איל העיתונות רופרט מרדוק להציב שני אתרים שבבעלותו, "הטיימס" ו-"הסאנדיי טיימס", מאחורי חומת תשלום. הרבה עיניים בעולם העיתונות עוקבות אחר המהלך הזה, שנחשב כאבן בוחן לשאלה המרכזית שמרחפת מעל אתרי התוכן מאז המצאתם: איך עושים מהם כסף?
תאגיד ניוז קורפ של מרדוק פירסם השבוע נתונים ראשונים על הצלחת המעבר לאתרים בתשלום, שמספקים בסיס קצת יותר מוצק לבחינת הסוגיה. לפי הנתונים, מאז הפעלת חומת התשלום עברו בשני האתרים 105 אלף לקוחות משלמים. מחצית מלקוחות אלו הנם מנויים קבועים באתר, או מנויים של מהדורות האייפד והקינדל שלו. המחצית השנייה הנה לקוחות מזדמנים, ששילמו עבור גישה יומית. כמו כן, יותר מ־100 אלף ממנויי מהדורת הדפוס של העיתונים השתמשו במינוי החינמי לאתרים.
ומה קרה עם כל שאר הגולשים? לפי נתונים של חברת מדידת האתרים קומסקור, הם החליטו לוותר. מאז הפעלת חומת התשלום, צנח מספר הגולשים באתר מיותר מ־6 מיליון מבקרים ייחודיים, לקצת יותר מ־2 מיליון. מספר העמודים הנצפים רשם צניחה משמעותית עוד יותר - מ־41 מיליון במאי השנה ל־4 מיליון בלבד בספטמבר.
התנהגות הגולשים אינה מפתיעה. ברגע שהוצבה ברירת התשלום, רבים העדיפו לצרוך את התוכן שלהם במקום אחר. ובצדק, מבחינתם: היום לא קשה במיוחד למצוא תוכן איכותי וחינמי ברשת. אבל השאלה שכעת עומדת על הפרק היא האם עיתונים מקוונים יכולים להסתדר בלי אותם מיליונים של גולשים בחינם, ולהסתפק בכמה עשרות אלפי גולשים משלמים.
2 תגובות לכתיבת תגובה