אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
אמריקאיות אין, ישראליות אאוט: מי שלא משקיע לא נהנה איור: יונתן וקסמן

אמריקאיות אין, ישראליות אאוט: מי שלא משקיע לא נהנה

ההשקעה של קרנות ישראליות בחברות סטארט־אפ מקומיות פחתה, ואת התוצאות רואים עכשיו: מהאקזיטים האחרונים הרוויחו בעיקר קרנות אמריקאיות

06.11.2010, 11:48 | מאיר אורבך

מה משותף לסטארט־אפים הישראליים 5min, דאפר, איי סקוט ודוטומי? השלושה הראשונים נמכרו לאחרונה באקזיטים נאים, והאחרון נמצא על סף מכירה לחברת AOL. אבל מה עוד? באף אחד מהם לא מושקעת קרן הון סיכון ישראלית. מדובר בארבע חברות מצליחות שבחרו שלא לגייס כסף ממשקיעים ישראלים, או שקיבלו מהם כתף קרה והביאו נחת רבה למשקיעים מעבר לים.

נתוני חברת רואי החשבון PWC, בדו"ח המאני טרי שהתפרסם לאחרונה, מלמדים שלא מדובר בצירוף מקרים. שיעור הקרנות הישראליות שלא ביצעו השקעה הגיע ברבעון האחרון לשיא חדש: 48%. "מגמה זו, של ריכוז ההשקעות בידי מספר קטן יותר של קרנות אינה חדשה, אך היא מוסיפה ומתעצמת ומעידה על הקשיים של הקרנות לגייס כספים", אומר רובי סולימן, שותף ב־PWC.

נתוני חברת המחקר IVC מעידים אף הם על המגמה: הקרנות הישראליות השקיעו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה הנוכחית 278 מיליון דולר בחברות הייטק ישראליות, ירידה של 10% בהשוואה ל־308 מיליון דולר שהושקעו בתקופה המקבילה אשתקד. חלקן היחסי של הקרנות הישראליות היה 32% בלבד מהיקף הגיוסים של החברות הישראליות ברבעון השלישי של 2010. שאר הכסף הגיע ברובו ממשקיעים זרים, ומקצתו ממשקיעים ישראלים נוספים (שאינם קרנות הון סיכון).

הקרנות הזרות - ההחלטה הטבעית עבור חברות רבות

לצד הנתונים היבשים, צריך להביט גם בחברות שנמכרות: כולן חברות עם טכנולוגיות מבוקשות בעולם הפרסום והמדיה הדיגיטלית, כולן קיבלו מימון מקרנות שמצאו בהן דבר שהקרנות הישראליות לא זיהו, והוא שוק שרעב לפתרונות שלהן. ההצלחות האחרונות של הקרנות הישראליות היו במקומות המסורתיים שבהם משקיעה התעשייה הישראלית - השבבים. כך היה במקרים של וינטגרה ופרסלו, שנמכרו לאחרונה בסכומים נאים.

האם הישראלים שכחו איך מזהים הצלחות ושווקים בוערים? קרוב לוודאי שלא. האמת הרבה יותר פשוטה: הישראלים הרבה יותר עניים והרבה יותר קטנים ומוגבלים במשאבים שהם יכולים להקצות לכל השקעה. הקרנות הישראליות בוחנות כל השקעה בקפידה, כי כל כסף שמושקע הוא כסף שלאחר מכן יהיה קשה מאוד לגייס.

 

עומק הכיסים עושה את ההבדל, איור: יונתן וקסמן עומק הכיסים עושה את ההבדל | איור: יונתן וקסמן עומק הכיסים עושה את ההבדל, איור: יונתן וקסמן

 

לקרנות האמריקאיות שמשתתפות בהשקעות יש כיסים עמוקים יותר, ויכולת לפזר השקעה בצורה מהירה יותר. לכן, הברירה הראשונית והטבעית של הרבה חברות היא ללכת אל הקרנות הזרות. ההפסד הוא של המדינה, ומכאן של כולנו: מאות מיליוני הדולרים של כספי המסים מהאקזיטים האחרונים עוזבים את ישראל ועוברים לידיים אמריקאיות.

תגיות

8 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

7.
אמת אבל לא תמיד
ישנה תחושה שאכן הכותבים לפני צודקים. גם אמי הייתי בסרט הזה. אך לא כולם כאלה. למרות זאת מי שמגיע לפגישות הם הזוטרים שרובם חוץ מלדקלם את הז׳רגון הנכון לא בדיוק עשו משהו משמעותי בחייהם המקצועים והם אלו שבאים לבקר את הרעיון והחברה. ראשי הקרנות כנראה עסוקים בעיסוקים חשובים יותר למרות שנקודת הראות שלהם היא מעולה והם הוכיחו את זה.לבל שזוהי הגישה כי כולם מפסידים. בנוסף חלק מהקרנות הזרות הם לטווח ארוך במטרה לבנות חברה וכאן כתלינו בלוונטין רצון הקרנות הוא לאקזיט מהיר. אין פלא שלא נוצרים חברות מובילות שבסיסם בארץ וחבל. גם צ׳ר פוינט לא נמכרה בטעות והשכילו המייסדים להפוך לחברה גלובלית מובילה. קצת צניעות ועבודה קשה לא הרגה אף אחד ואולי הזמן של מובילי הקרנות לשנס מותניים ולעשות מה שעשו בעבר בהצלחה ולא לסמוך רק על ניירות שמייצרים הזוטרים.
הייתי שם  |  06.11.10
לכל התגובות