"יו"ר בנק צריך מטה שיעבוד מולו לצד ההנהלה"

"בשביל מה צריך בעל שליטה? כדי לשמור על ממשל תאגידי? זה לא קרה בבנק הפועלים. כדי להזרים כסף לבנק בעת הצורך? לא ראינו את זה בבנק דיסקונט. צריך לעבור לעידן של בנקים ללא גרעין שליטה", קובע בראיון ל"כלכליסט" פרופ' אמיר ברנע, מומחה למימון והדקאן המייסד של בית הספר למינהל עסקים במרכז הבינתחומי הרצליה.

לפני כחודשיים פרסם בנק ישראל טיוטת הוראה שמטרתה להסדיר את תפקידי הדירקטוריון בבנקים, ובראשם התוויית יעדים אסטרטגיים בהם אסטרטגיית הסיכון של הבנק, ולפקח על יישומם על ידי ההנהלה. ההוראה מבקשת לחזק את כוחו של הדירקטוריון, ובמקביל חוצצת בין הדירקטוריון לניהול השוטף של הבנק.

"בנק ישראל לוקח על עצמו את נושא תפקוד הדירקטוריונים בצדק", סבור ברנע. "המערכת בהחלט לא תפקדה כהלכה - לעתים היה בלבול בין תפקיד היו"ר למנכ"ל. לעתים היו"ר עסק בעסקים ועקף את המנכ"ל. נוסף על כך, היה בלבול בסמכויות הדירקטוריון, שנקט תפקיד פיקוחי לצד סמכות אופרטיבית, למשל באישור מתן אשראי ללקוח זה או אחר".

רוני חזקיהו, המפקח על הבנקים | צילום: יותם פרום

גם אתה ישבת בעבר בדירקטוריון של בנק הפועלים ואישרת עסקאות אשראי.

"ולעתים הרגשתי במבוכה שם. הגיעה בקשת אשראי ואמרו לנו שהלקוח הוא בדירוג X ולכן עליו לשלם ריבית Y. אז דירקטור אחד מציין שהוא מכיר את הלקוח וממליץ להעמיד לרשותו את האשראי, ודירקטור אחר מעיר שייתכן שלא כדאי להעמיד לו אשראי כי ידוע שהוא לא מחזיר את הכסף. עוסקים שם ברכילות במקום לשאול לפי מה נקבע שאותו לקוח הוא בדירוג X. על כן ההנחיה החדשה של בנק ישראל הגיונית - הדירקטוריון לא צריך לדון בבקשות אשראי פרטניות, אלא לדון במודל עצמו ובמערכת ניהול הסיכונים".

"צריך מבנה ארגוני חדש"

עניין אחר שנידון בהוראה החדשה הוא סמכויותיו של יו"ר הבנק, שאמנם נאסר עליו לכהן כיו"ר של חברות־בנות ולהתערב בנושאים שוטפים - אבל בניגוד לנהוג עד כה חייב מעתה לכהן במשרה מלאה.

עם כל המגבלות האלה, במה אמורים לעסוק כל היום יושבי הראש של הבנקים?

"ההוראה החדשה הקצתה לדירקטוריון את נושאי האסטרטגיה, ניהול הסיכונים והפיקוח. עכשיו צריך לתת ליו"ר את הכלים לטפל בהם. כיום ההנהלה מכינה את חומרי הרקע לישיבות הדירקטוריון. לדירקטורים אין יכולת איסוף חומר עצמאית. נוסף על כך, לרוב מוצג רק פתרון אחד לסוגיה שעל הפרק ולא מתנהל דיון בחלופות אפשריות אחרות.

"כדי שההנחיה החדשה של בנק ישראל תהיה אפקטיבית, צריך ליישם מבנה ארגוני חדש - דירקטוריון שמתחתיו הנהלה שלצדה פועלים אגף האסטרטגיה, אגף ניהול סיכונים והמבקר הפנימי - שיעבדו ישירות מול הדירקטוריון. אם ליו"ר לא יהיה מטה שיאסוף עבורו מידע ויכתוב לו ניירות עמדה - לא עשינו דבר. כאן עולה שאלה אחרת — האם הקמת מטה של הדירקטוריון לא תביא לחיכוך יתר ולתחרות מול ההנהלה?".

"אמרו שאפשר לפטר אותי"

ברנע מברך על סעיף אחר בהוראה החדשה של בנק ישראל, שמחזק את מעמד הדירקטורים החיצוניים בבנקים. עד כה התמנו בבנקים שני סוגים של דירקטורים חיצוניים: שניים מכוח חוק החברות ושניים עד ארבעה שנחשבים לחיצוניים על פי הגדרות בנק ישראל.

השינוי שמציע בנק ישראל בהוראה החדשה קובע כי לפחות שליש מהדירקטורים (בין שלושה לחמישה) יהיו חיצוניים מכוח חוק החברות - ימונו על ידי האסיפה הכללית ברוב הכולל לפחות שליש שאינם בעלי השליטה. "היתה לקוּנה מסוימת, כאשר מעמדם של הדירקטורים החיצוניים על פי הנוהל הקיים לא היה ממש ברור", מעיר ברנע. "אני למשל הייתי דירקטור כזה בבנק הפועלים ואז בא אליי עורך הדין של הבנק, פיני רובין, ואמר לי שאפשר לפטר אותי".

בשבוע שעבר אישרה ועדת הכספים עקרונית את מכירת אחזקות המדינה בשיעור 11.5% בבנק לאומי, מהלך שיהפוך אותו לבנק הראשון בישראל ללא גרעין שליטה. "בפועל, גם היום ללאומי אין בעל שליטה אמיתי, עקב האחזקה הנמוכה של המדינה במניות הבנק", מציין ברנע. "בלאומי יש דירקטוריון נבחר שימשיך להוביל את הבנק, ועל כן נראה שהגיע הזמן שהמדינה אכן תמכור את אחזקתה בו".

ברנע. "הבנקים לא מטפלים בייעוץ הפנסיוני בעוצמה שהייתי מצפה מהם" | צילום: אוראל כהן

אתה לא חושש מ"שלטון מנהלים" בבנק שאין בו גרעין שליטה?

"אתה באמת חושב שמנכ"ל בנק מזרחי טפחות אלי יונס חלש יותר ממנכ"לית בנק לאומי גליה מאור רק כי יש לו שני בעלי שליטה (משפחת עופר ומוזי ורטהיים - ת"ז)?", משיב ברנע בספקנות, ומציין כי הוא אף תומך במתן אפשרות לבעלי השליטה בבנק דיסקונט למכור את מניותיהם בשוק ההון החל בחודש פברואר, אם הם יהיו מעוניינים בכך.

כישלון הייעוץ הפנסיוני: "הבנקים לא מספיק רציניים"

נושא אחר שמטריד את ברנע הוא חוסר ההצלחה של מערכת הייעוץ הפנסיוני בבנקים, שהוקמה כחלק מרפורמת בכר. נכון לסוף יוני, מספר הלקוחות שקיבלו ייעוץ פנסיוני בבנקים המדווחים (לאומי, דיסקונט והבינלאומי) עמד על 116 אלף בלבד.

"זה עצוב", אומר ברנע. "אין ויכוח שיש צורך בייעוץ פנסיוני אובייקטיבי. לצערי, הבנקים לא מטפלים בנושא בעוצמה שהייתי מצפה מהם, אולי בשל המגבלות על העמלות שהם רשאים לגבות. המפקחים על שוק ההון והביטוח ועל הבנקים צריכים להניע תהליך שבו המערכת הבנקאית תיכנס לייעוץ פנסיוני באופן רציני יותר".