הקרב על תמלוגי חברות הסלולר מגיע לכנסת

תשלום תמלוגים למדינה אינו נחלתן של חברות הגז והנפט בלבד, אלא גם של חברות התקשורת. אלה משלשלות לקופת האוצר מדי שנה מאות מיליוני שקלים. רק בשנת 2009 העבירו החברות 325 מיליון שקל, כגובה התקציב השנתי של המשרד להגנת הסביבה.

חוק ההסדרים החדש מציע להכפיל את הסכום שייכנס למדינה בכל שנה לכ־650 מיליון שקל, כגובה התקציב השנתי של משרד התיירות. לא מדובר במלחמה שעליה החליט האוצר להכריז נגד חברות הסלולר; הסיבה הפשוטה היא חור שהתגלה בתקציב המדינה ושהאוצר נדרש לסתום, והפעם זהו תורן של חברות הסלולר לשלם את המחיר.

הנוסחה פשוטה. חברות התקשורת, ובכללן חברות הסלולר, מעבירות 1% מהכנסותיהן החייבות בתשלום כתמלוגים למדינה בתמורה למשאב התדרים שהמדינה מעניקה להן. חוק ההסדרים לשנים 2011–2012 קובע הוראת שעה שלפיה למשך השנתיים הקרובות שיעור התמלוגים של חברות התקשורת יעלה עד ל־2.5%.

היוזמה סותרת את המגמה במשרדי האוצר והתקשורת בשנים האחרונות להורדת התמלוגים. מאז שנת 1994, השנה שבה ניתן הרישיון הראשון למפעיל סלולרי (פלאפון), שיעור התמלוגים רק הלך והופחת. בשנת 1996 כבר הוכנס תיקון לחוק הבזק, הקובע את תשלום התמלוגים, שוב במסגרת חוק ההסדרים, כך ששיעור התמלוגים הופחת מ־11% ל־8%.

בשנת 2001 אימצו שר התקשורת, אז ראובן ריבלין, ושר האוצר דאז סילבן שלום את המלצות ועדת קרול שקבעה כי יש להפחית בהדרגה את גביית התמלוגים עד הפסקתה, ושוב תוקן החוק. הפעם הומלץ להוריד את תמלוגי חברות הסלולר ל־5% ב־2001, 4.5% ב־2002, 4% ב־2003 ו־3.5% ב־2004–2005; בהמשך נקבע כי שיעור התמלוגים יעמוד בשנת 2007 על 2.5%, 2% בשנת 2008, 1.5% בשנת 2009 והחל ב־2010 יהיה שיעור התמלוגים 1%.

אחרי כמה שנים שקטות, הנושא שוב עומד לפתחן של ועדות הכנסת. הפעם שינוי קל עומד על הפרק. לפי חוק ההסדרים, התמלוגים יחזרו ל־2% ב־2011 ול־2.5% ב־2012, כך שהאוצר למעשה חוזר בו מנטייתו להפחית את התמלוגים.

"פגיעה ברווחת הצרכן"

לא בחינם: על רישיון לגרוף רווח יש לשלם החיוב בתמלוגים מבטא את הזכות הניתנת לחברות פרטיות להשתמש במשאב הציבורי רויטל חובללכתבה המלאה

ועדת קרול הוקמה כדי לגבש מדיניות וכללים לפתיחת התחרות בתחום התקשורת הנייחת. הוועדה המליצה להפחית את שיעור התמלוגים, מאחר שלשיטתה תשלום התמלוגים מהווה למעשה מעין "נטל מס" נוסף המוטל על בעלי הרישיונות השונים, אשר אינו ראוי להתקיים בשוק תחרותי, מאחר שהוא יוצר הרחבה מלאכותית של בסיס ההוצאות של המפעילים אשר מגלגלים חלק ממנו לצרכן. נטל זה, קבעה הוועדה, "מעורר חשש לפגיעה ברווחת הצרכן, הנובעת מייקור העלויות של השירותים המוצעים לו". עם זאת קבעה הוועדה שביטול התמלוגים ייעשה בהתאם לשיקולים הפיסקאליים של משרד האוצר.

לא רק חברות הסלולר משלמות תמלוגים, אלא גם חברות השיחות הבינלאומיות, חברות הטלפוניה הנייחת, חברות הסלולר ובעלות הזיכיון לשידור טלוויזיה מהרשות השנייה. התיקון בחוק ההסדרים הנוכחי והעלאת התמלוגים ל־2% אינם חלים על כל חברות התקשורת. משרד האוצר החריג את חברות הטלפוניה הנייחת הקטנות כגון 012, סלקום ופרטנר, וכן את חברות השיחות הבינלאומיות. התיקון חל על בעלי הזיכיונות לשידור טלוויזיה מהרשות השנייה, חברות הסלולר, חברות הכבלים (HOT ו־yes) וחברות הטלפוניה הנייחת (HOT ובזק).

ההסבר של האוצר להחרגה הוא כי המטרה היא להעלות את התמלוגים לענפים שנחשבים רווחיים ביותר, שהתחרות בהם קטנה, ושקיימים בהם חסמי כניסה משמעותיים למפעילים חדשים. לפי דברי ההסבר של משרד האוצר לחוק ההסדרים, משמעות העלאת התמלוגים ב־1%, לחלק מחברות התקשורת, היא תוספת של 250 מיליון שקל בשנה.

אך בענף התקשורת מספקים הסבר אחר. לטענת גורמים בענף, המדינה החריגה את חברות השיחות הבינלאומיות בשל עתירה לבג"ץ שהוגשה ב־2005 ומוצתה ב־2009. חברת ברק נטוויז'ן היא שהגישה את העתירה, ובה ביקשה כי המדינה תתחייב לאמץ את מסקנות ועדת גרונאו, שמשרד האוצר היה חבר בה, ולהפסיק את גביית התמלוגים עד לביטולם המוחלט בשנת 2012. המדינה הסכימה לבקשת נטוויז'ן וסייגה את הסכמתה בתנאי שלא יהיו "נסיבות המשליכות לרעה באופן משמעותי על המצב הכלכלי של המשק במועדים רלבנטיים". נטוויז'ן, מצדה, ציינה כי אם המדינה לא תפעל לביטול התמלוגים כפי שהיא התחייבה לבית המשפט, נטוויז'ן יכולה לעתור שוב לבית המשפט, ואולי מזה חושש משרד האוצר.

גיל שרון. התביעה נגד פלאפון התקבלה | צילום: דמיטרי שבצ'נקו

התקשורת נגד האוצר

מי שתמך בהפחתת התמלוגים לאורך כל הדרך הוא משרד התקשורת, שנשאר איתן בדעתו כי על התמלוגים לרדת. במכתבו למנכ"ל זכיינית ערוץ 2 קשת, אבי ניר, מ־12 באוקטובר, כותב שר התקשורת משה כחלון שהוא ומשרדו לא היו שותפים לסיכומים בדבר העלאת התמלוגים שיזמו פקידי האוצר. כחלון הדגיש כי עמדת משרד התקשורת לאורך השנים היא כי יש מקום להפחית את התמלוגים הנגבים ממפעילי התקשורת, לרבות בשוק השידורים. זאת גם לפי ממצאי דו"ח גרונאו. עם זאת, ציין כחלון, משרד התקשורת כפוף להחלטות הממשלה בעניין זה. השר כחלון הצביע בעד חוק תקציב המדינה ובכללו גם חוק ההסדרים בשבוע שעבר.

מי שגובה את התמלוגים עבור משרד האוצר הוא משרד התקשורת. המשרד מסרב להעביר את פירוט תשלומי התמלוגים של כל חברה וחברה בנימוק משפטי, שכן לטענתו מדובר בסוד מסחרי, ומסתפק בנתוני מגזרים. לפי הנתונים, 54% (176 מיליון שקל) מתמלוגי חברות התקשורת מקורם בחברות הסלולר, 18% - בחברות הטלפוניה (בזק, HOT ו־012), כ־3% בחברות הכבלים, ו־25% בערוצים המסחריים 2 ו־10. בסך הכל מדובר בסכום של 325 מיליון שקל בשנת 2009.

בין המשרדים קיימים הבדלי גרסאות. באוצר מסבירים כי "כחלק מהניסיון להעלות את הכנסות המדינה הוחלט להעלות את גובה תמלוגים בתחומים שאין בהם תחרות, קיימים בהם חסמי כניסה ורמת הרווחיות בהם גבוהה". לפי האוצר, החלוקה למגזרים מקרב חברות התקשורת המשלמות תמלוגים היא כזו: חברות הסלולר מהוות 24%, חברות הכבלים הן 12% ובזק ו־HOT מהוות 64%. בסך הכל, לטענת האוצר, מדובר בסכום של 250 מיליון שקל בשנה, כאמור.

מאבקים מאחורי הקלעים

בחזית התקשורתית החברות מתנהגות באדישות לסוגיית התמלוגים. אולם מאחורי הקלעים, ובעיקר בחזית המשפטית, החברות מנהלות מאבקים משפטיים להורדת התמלוגים. אחד מהמאבקים האלה היה של חברת בזק, ערוצי זהב, מת"ב ותבל, באמצעות עתירה לבג"ץ שהוגשה ב־2002, שבה ביקשו העותרות להפסיק את תשלום התמלוגים. הבג"ץ הסתיים ב־2003 בפשרה, שלפיה נמחקה העתירה תמורת התחייבות משרד התקשורת לפטור את ערוצי זהב ותבל מתשלום תמלוגים זמני.

כך, אישרה ועדת הכספים באוקטובר 2009 תיקון לחוק הבזק, שלפיו יינתן פטור לחברות המפ"א (מפ"א - מפעיל טלפוניה פנים־ארצי) מתשלום תמלוגים בגין הכנסות משירותים של תקשורת נתונים בקצבים גבוהים, החל ב־1 בינואר 2004.

בתיקון הוחלט ששירותים מסוימים יהיו פטורים מתמלוגים, בעקבות פתיחת שוק התמסורת (תקשורת נתונים) לתחרות. מאחר שהתיקון נעשה כמה שנים אחרי החלטת בית המשפט, המדינה זיכתה רטרואקטיבית את חברות המפ"א. כך בשנת 2009 קטנו הוצאות התמלוגים של HOT ב־10 מיליון שקל.

במקרה אחר, רגע לפני שחלפו שבע שנים וחוק ההתיישנות יחול על גביית התמלוגים, הגישה המדינה תביעה נגד פלאפון בדרישה לשלם חוב תמלוגים בגובה 260 מיליון שקל. מדובר בתקופה של כשנתיים, 1994–1996, שבהן לא שילמה פלאפון, כיוון שטענה שלא היה בידיה רישיון מפעיל, אף שהפעילה שירות מבלי שהיה לה רישיון זה. פלאפון קיבלה את הרישיון רק ב־1996, והוא חל רטרואקטיבית על השנתיים שקדמו לכך, אולם פלאפון התעקשה לא לשלם את התמלוגים. מאחר ששיעור התמלוגים הגיע אז ל־11%, הסכום הצטבר ל־260 מיליון שקל.

המדינה טענה כי על פלאפון לשלם תמלוגים עבור השנתיים, ובספטמבר 2010 פסק בית המשפט כי התביעה התקבלה ועל פלאפון להעביר תשלום תמלוגים בגובה עד 150 מיליון שקל. בדו"ח הרבעוני של חברת בזק, החברה־האם של פלאפון, שפורסם בשבוע שעבר, דווח כי פלאפון העבירה עד כה 75 מיליון שקל מסכום התביעה.