העליון נגד הנשים החוקיות: דחה בקשה לדיון נוסף על קצבת השארים

בית המשפט העליון נוקט בגישה מחמירה כלפי אלמנות שלא חיו עם בעליהן ודורשות את קצבת השארים של בן הזוג הנפטר. היום (א') דחתה נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בקשה לקיים דיון נוסף בנושא. ההחלטה מגיעה כשלושה חודשים לאחר שבית המשפט העליון קבע כי ידועה בציבור תקבל את כל קצבת השארים של בן זוגה שנפטר, ואילו אשתו החוקית תישאר בידיים ריקות.

במקרה הזה מדובר בשרה אודיה גרטנר-גולדשמידט שביקשה לקיים דיון נוסף על החלטת העליון מיוני האחרון, שאישר את פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה מפברואר 2004. פסק הדין שלל את האפשרות להכיר בגרטנר-גולדשמידט כשאירה של בעלה המנוח, יצחק גולדשמידט, לצורך זכאות לקבלת קצבת שאיר שהוא בן זוג. התנאים בחוק הגמלאות לקבלת קצבת פרישה של נפטר הן שהתובע של הקצבה היה בן הזוג של הנפטר במשך לפחות שלוש שנים (בטרם נפטר המנוח) או כאשר נולד להם ילד, כל עוד בן הזוג לא נישא.

במקרה של בני הזוג גולדשמידט, בני הזוג היו נשואים משנת 1965, בשנת 1979 נפרדו ובשנת 1996 התגרשו סופית. במהלך תקופת הפירוד והגירושין היו בני הזוג במצב של נתק ואף ניהלו כל העת הליכים משפטיים זה כנגד זו, שהיו תלויים ועומדים גם בעת פטירתו של המנוח.

על רקע מחלתו של יצחק חידשו בני הזוג את הקשר ביניהם אך זה נמשך כארבעה חודשים בלבד, במהלכם התגוררו בני הזוג בנפרד. יצחק הוריש בצוואתו את כל רכושו לאחיו.

האישה טענה בעתירתה, כי הפרשנות המצמצמת של ביהמ"ש עלולה לגרום לכך שנשים יסרבו לקבל גט בשל החשש שיאבדו את זכאותן לקצבה. בנוסף טענה כי היא עצמה אישה שעברה מסכת חיים קשה ונותרה לאחר שנות נישואין רבות ללא זכאות לקצבת שאירים וללא מקור פרנסה לקיומה השוטף.

"אכן ניכר כי העותרת סבלה בחייה סבל רב, שנבע במידה רבה ממערכת יחסים ממושכת ורוויית צער עם המנוח", כתבה הנשיאה בהחלטה, "יחד עם זאת, בהתחשב בלשונה של הוראת החוק ובתכלית המונחת ביסודה, לפיה צומחת הזכאות לקצבת שאירים על רקע תלות כלכלית הנגזרת מחיי זוגיות משותפים בתקופה הסמוכה לפטירה, התיקון לסבלה של העותרת לא יכול לבוא בגדריה של הוראת חוק זו".

האישה יוצגה באמצעות עורכות הדין שירה דרורי-סאלם והילה גלבוע.