בלי עלה של זית

בסוף השבוע שעבר נפתחו בשורה של מקומות בגליל החגיגות השנתיות של "ימי ענף הזית". את החגיגות מארגנים המשרד לפיתוח הנגב והגליל, מועצת הזיתים וגופים ציבוריים ישראליים נוספים. העיתוי נקבע כמובן לראשית עונת מסיק הזיתים, המתחילה בדרך כלל בשבוע השני של אוקטובר. במקביל לחגיגות המסיק בישראל החלו גם אירועי מסיק הזיתים ברשות הפלסטינית. חומות הגבול, הגדרות והמחסומים לא מסוגלים לנתק את ענף הזית הישראלי מזה הפלסטיני. אצלנו בישראל ואצלם בגדה קיימות בדיוק אותן בעיות שנגרמות בגלל אופי הענף, שכן תעשיית הזיתים מתנהלת במחזוריות של שנתיים - שנה אחת טובה בעלת יבולים גדולים ושנה שנייה רעה בעלת יבולים נמוכים. השנה שעברה, הרעה, היתה רעה במיוחד בגלל המחסור בגשמים, והשנה הנוכחית שאמורה להיות שנה טובה, תהיה כנראה לא טובה במיוחד. שוב בגלל המחסור בגשם.

מסיק זיתים בגדה. קרוב למיליון דונם | צילום: אלכס קולומויסקי

כ־20% מהתוצרת החקלאית

היבולים הנמוכים גורמים כבר עתה לעליית מחירים. בסיבוב שעשיתי במזרח ירושלים וסביבותיה גיליתי שמחירו של מכל פלסטיק בן 16 ק"ג שנמכר בשנים קודמות בערך ב־400 שקל, יימכר השנה בערך ב־600 שקל. הצרכנים הערבים המשתמשים בכמויות גדולות של שמן זית קונים אותו במכלים גדולים, ואילו בחנויות שמוכרות בקבוקים של ליטר עליית המחירים ניכרת יותר. בציבור הפלסטיני נחשב שמן הזית הטוב ביותר כזה המופק מהכרמים ומבתי הבד של בית ג'אלה. אחד מהסוחרים במזרח ירושלים אמר לי שלהערכתו מחירו של מכל שמן מבית ג'אלה יגיע השנה לכאלף שקל, כלומר יותר מפי שניים ממחיר קנקן רגיל בשנים קודמות. על קרוב למיליון דונם ברשות הפלסטינית (כמעט הכל בגדה, ומעט מאוד בעזה) מתפרסים כרמי הזיתים הכוללים כ־10 מיליון עצים. מדובר בענף המרכזי של החקלאות הפלסטינית, המקיף קרוב ל־%20 מהתוצרת החקלאית הפלסטינית. בשנה טובה היבול מגיע עד ל־35 אלף טונות, ובשנה רעה כ־12 אלף. השנה מצפים האופטימים ל־20 אלף טונות.

רוב רובו של יבול הזיתים בגדה (וגם בישראל), כ־%95, משמש לעצירת שמן. מהשאר מפיקים זיתים למאכל וסבון (גם אבקת כביסה). העיסוק בזיתים הוא בדרך כלל עניין משפחתי. בני המשפחה פורסים יריעות פלסטיק סביב העצים, מנערים את ענפי העץ ומלקטים את הזיתים, מסלקים את הענפים והעלים שהתפזרו על היריעה, מוציאים זיתים גדולים שישמשו לכבישה ולמאכל - ואת השאר מובילים בשקים לבית הבד הסמוך.

40 מקרים בחודש האחרון

הפלסטינים מחשיבים את הזית כסמל לאומי של קשר לאדמה. גם ליהדות יש זיקה עמוקה לעץ הזית, והרי עלה הזית בפי היונה מהווה סמל אוניברסלי לשלום. בגדה דווקא נהפכו הזיתים סמל למאבקים אלימים מכוערים. התקשורת הפלסטינית מלאה בכל יום בסיפורים ובצילומים של עצי זית שניזוקו, נעקרו, הורעלו או נשרפו. יש ידיעות רבות על מריבות אלימות וגניבת יבולים. רוב התלונות מגיעות מכפרים הסמוכים להתנחלויות ישראליות ומאחזים בשומרון. לא פעם הן מלוות בכתובות "תג מחיר". צה"ל עשה בכמה מקרים מאמצים להגן על החקלאים והזיתים הפלסטיניים, לא תמיד בהצלחה. האו"ם וארגונים לזכויות האדם מנו בחודש האחרון כ־40 מקרים של נזקים לכרמי זיתים פלסטיניים. תלונות פלסטיניות מגיעות גם מבעלי אדמות שמתקשים להגיע לכרמי הזיתים בגלל סיבות ביטחוניות.