משיחת יתר: איפה יעצרו האוצרים?

לפני פחות מעשור ביקורם של אוצרים חשובים מחו"ל נחשב לאירוע נדיר. נהגו להזמין אותם אנשי קשר מקומיים בעלי מעמד, והם נלקחו לסטודיאות של אמנים מקורבים. בואם נשמר בסוד, ורק מעטים זכו למפגשים הנחשקים. אך שדה האמנות המקומי החל להיפתח לסצינה הבינלאומית, והתרבו אנשי הקשר. אמנים ישראלים מרבים להציג בחו"ל, גלריסטים מקומיים החלו להציג בירידים בינלאומיים ויצרו קשרים עם גורמים מרכזיים בשדה הבינלאומי, ואירועי אמנות כמו "צבע טרי" והביאנלה לאמנות "ARTLV" הביאו לארץ אוצרים ואספנים.

ולמרות השינוי והקידמה, תחושה של חשאיות אופפת את בואה של משלחת חשובה ביותר של אוצרים ומנהלי מוזיאונים, שתגיע לארץ בסוף השבוע. אמנם שמות המבקרים פורסמו ברבים - בהם ג'סיקה מורגן, אוצרת לאמנות בינלאומית במוזיאון הטייט בלונדון, אודו קיטלמן, מנהל מוזיאוני העיר ברלין, אחים בורכארדט־הום, אוצר ראשי בגלריה Whitechapel בלונדון, והאנס אולריך אובריסט, מחשובי האוצרים כיום ומנהל פרויקטים בינלאומיים בגלריה סרפנטיין בלונדון; אך רשימת האמנים שאצלם יבקרו נשמרת בסוד.

המשלחת הוזמנה ביוזמת עמותת אאוטסט, שתומכת בפרויקטים מתחום האמנות העכשווית ולה סניפים בכמה ערים בעולם, אחד מהם בישראל. "המטרה היא להביא אותם לביקור אינטנסיבי, להיכרות בלתי אמצעית עם היצירה הישראלית", אומרת ורד גדיש, נציגת העמותה בישראל. "נכון ששמות כמו יעל ברתנא וגיא בן נר לא זרים להם, אבל רבים מהם לא הכירו את העשייה מקרוב. המטרה שלנו היא לחשוף אותם ליצירה שנעשית פה, מתוך כוונה שיתפתחו מזה שיתופי פעולה, ובתקווה שהם יבואו לכאן אחר כך באופן אישי".

כדי להכין את האורחים לביקור, שיימשך 72 שעות, הם קיבלו תיקי אמן של 50 אמנים, "חלקם מוכרים יותר וחלקם פחות", אומרת גדיש.

איך נבחרו המועמדים לביקור?

“בהתייעצות עם אוצרים מקומיים", אומרת גדיש. “מהמבחר שנשלח להם בחרו האורחים את מה שעניין אותם. אבל חשוב להדגיש שבביקור הקצר מאוד הם יראו מספר מצומצם של אמנים".

ומי ברשימה?

"אני מעדיפה לא לציין שמות, גם כדי לא להפעיל לחץ על המבקרים. הגשנו להם רשימה פלורליסטית, ללא שום קליקות. אין מקורבים ואין לא מקורבים, ויש בה גם אמנים לא מוכרים. עם זאת אציין שהם נוטים לבקר אמנים שלעבודותיהם כבר נחשפו בחו"ל, והיו מעוניינים להעמיק ביצירה שלהם".

רק מעטים, אם כך, יזכו לביקור סטודיו של אולריך אובריסט, האוצר הכוכב, ש"כלכליסט" ראיין לפני כמה חודשים.  

האנס אולריך אובריסט, מחשובי האוצרים בעולם | צילום: בלומברג

מכירה של מצארט

בתקופה זו של שלהי המיתון, שבה נוטים בתי המכירות לקבל למכירה רק את הפריטים הטובים ביותר, הם נהפכו להצגה הטובה בעיר. "הניו יורק טיימס" פרסם באחרונה מאמר שכותרתו “בתי מכירות כמוזיאון", שהדגיש את ההזדמנות הנדירה לראות את מיטב העבודות של גדולי האמנים, לפני שהן נעלמות באוספים פרטיים.

אצלנו זה עדיין לא מורגש. בשבוע הבא תתקיים המכירה הפומבית של מצארט, שלראשונה תתפצל בין תל אביב לירושלים. ב־16 בנובמבר תתקיים במלון דן בת"א מכירה של 200 פריטים, שתכלול אמנות ישראלית ותכשיטים, גישה יוצאת דופן במכירות של מצארט - ובמכירות פומביות בכלל - שכן בדרך כלל מכירות של תכשיטים מתקיימות בנפרד.

מה בהיצע? כרגיל, עבודות של ראובן רובין, מנחם שמי, לאה ניקל, לודוויג בלום ויוחנן סימון וכן שלוש עבודות של מרדכי ארדון. יש הרבה עבודות של שמואל חרובי, שתי עבודות של רפי לביא וארבע של מאיר פיצ'חדזה - שני אמנים שמחיריהם בעלייה מאז מותם בשנים האחרונות, וכן עבודות של מיכאל ארגוב, שנפטר ב־1982 ועבודותיו זוכות לאחרונה למחירים גבוהים, ועבודות של רות שלוס. המכירה במלון קינג דיוויד בירושלים, ב־21 בדצמבר, תתמקד באמנות בינלאומית.

פרטים: www.matsartauctioneers.co.il