משרד החקלאות שוקל להחזיר את הקוטג' לפיקוח מחירים

האם הקוטג' יחזור להיות תחת פיקוח מחירים? בדיון שהתקיים היום (ב') בוועדה לביקורת המדינה, התחייבו נציגי משרד החקלאות לבדוק מחדש את מחיר הקוטג', ולשקול האם יש מקום להחזיר אותו לשורת המוצרים בפיקוח. יו"ר הוועדה, ח"כ יואל חסון, אמר כי מדובר במוצר יסוד שאין לו תחליף ולרוב המשפחות בישראל הוא נצרך ביותר.

החלטה על הסרת מוצרי החלב מפיקוח היתה הדרגתית ובשנת 2006 החליטה הוועדה לפיקוח המחירים במשרד החקלאות להוציא מפיקוח את מחירי גבינת הקוטג' הרגילה 5% ו-9%. בוועדה סברו, שרמת התחרותיות בגבינות קוטג' היא גבוהה, ולכן אין חשש לקביעה מונופוליסטית של מחיר המוצר. שר החקלאות באותה תקופה היה שלום שמחון, והמפקח על המחירים במשרד החקלאות היה איציק בן דוד. באותה העת אמר בן דוד כי ההערכות הן שמגוון המוצרים והתחרות בין המחלבות יגרמו לכך שהוצאת מוצרים מפיקוח לא תוביל בהכרח לעליית מחירים בלתי מבוקרת.

מאז עלה מחיר הקוטג' בכ-50%. בדיון בוועדה אתמול אמר בן דוד, כי הקוטג' היה מוצר מפסיד ולכן הוא הוצא מפיקוח, אך הודה כי משרד החקלאות צפה עלייה של 15% במחירו, ולא העריך זינוק של 50%.

"הטענה מופנית למחלבות ולרשתות שיווק", אמר חסון ל"כלכליסט". "הן ידעו שקוטג' זה טעם ישראלי ויש ביניהן תיאום מחירים. הקוטג' של טרה, תנובה ושטראוס עולה אותו דבר פחות או יותר. כולן העלו באופן דרסטי את המחיר".

איציק בן דוד, המפקח על המחירים במשרד החקלאות, אמר ל"כלכליסט" כי "תוך שלושה חודשים יגיש משרד החקלאות את מסקנותיו בנוגע למחיר הקוטג'. "נבחן אם הייתה רווחיות עודפת בעקבות הוצאתו מפיקוח ונגיש המלצותינו".

לדברי יואל חסון, רוב המוצרים אכן היו צריכים לצאת מפיקוח כי הם מהווים מוצרי מותרות. "אין הגיון שמילקי או דני יהיו בפיקוח. ברגע שהיו בפיקוח, אין לחברות אינטרס לחדש את המלאי ולייצר מגוון. אם המעדנים לא היו יוצאים מפיקוח, מולר לא היה מגיע לפה, וכיום ישראל נחשבת מספר אחת מבחינת מגוון מוצרי חלב. אבל לתוך זה נכנס עניין הגבינה הלבנה והקוטג' שלא היו צריכים להיות שם. זה היה כשל חמור של משרד החקלאות ועגלת הסופר של כולנו התייקרה בעשרות שקלים לקנייה".

גם נציגי המועצה לצרכנות השתתפו בדיון הסוער והציגו מחקר שבוצע עבור המועצה על ידי א.ג.פ אפלייד אקונומיקס בנושא פיקוח על מחירים בישראל, המלמד כי המהלך של הסרת פיקוח מחירים ממוצרים בסיסיים הביא להתייקרות חדה של מחיריהם.

ממצאי המחקר מלמדים כי משנת 2006 עד למחצית 2009, שיעור ההתייקרות של המוצרים מהם הוסר הפיקוח עומד בממוצע על 34% לעומת שיעור ההתייקרות של מוצרים הנמצאים כיום בפיקוח העומד על 9% בלבד. הקוטג' התייקר ב-28% בממוצע, מעדן מילקי התייקר ב 39% ומעדן דני ב-30%. זאת לעומת מוצרי חלב שנשארו בפיקוח והתייקרותם היתה הרבה יותר נמוכה: שמנת מתוקה התייקרה ב-4%, גיל התייקר ב-9% חמאה וגבינה צהובה גוש (100 ג') התייקרו ב-10% ושמנת חמוצה התייקרה ב-12%. עוד עולה מהמחקר, כי מחיר החלב בממוצע בינלאומי גבוה בישראל ב-18% ביחס למדינות מתפתחות.