אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
זהירות, סוכרת צילום: עמית שעל עטא עוויסת

זהירות, סוכרת

העלייה בהיקף הסוכרת שבאה לידי ביטוי בגידול ניכר בהוצאות מחייבת את שיפור הפעולות למניעת המחלה

09.11.2010, 08:32 | שוקי שמר ואיתמר רז
מחלת הסוכרת פוגעת באוכלוסייה נרחבת במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד. היא טומנת בחובה בעיה כלל־עולמית הנוגעת למטופלים, למטפלים ולמערכת הבריאות.

בשנת 1985 הוערך מספר חולי הסוכרת בני 20 ומעלה ברחבי העולם ב־30 מיליון. האומדן לשנת 2010 עומד על 285 מיליון, המהווים כ־7% מאוכלוסיית העולם. עלייה זו מדגישה את הדפוס האפידמי של המחלה, הצפויה, להערכת ארגון הבריאות העולמי, לפגוע בכ־440 מיליון איש בשנת 2030, כאשר נלקחים בחשבון שינויים דמוגרפיים ושינויים אפשריים בגורמי הסיכון, בראש ובראשונה השמנה.

מגמת העלייה בשכיחות הסוכרת ניכרת היטב גם בישראל. על פי אומדן המרכז הישראלי לבקרת מחלות של משרד הבריאות, מספר חולי הסוכרת לשנת 2007 הוא 486 אלף איש, מתוכם כ־25% כלל אינם מאובחנים. בהתאם למודל המתחשב בעלייה המתמשכת בשיעורי התחלואה בסוכרת, מספר המקרים צפוי להגיע ב־2030 לכ־1.2 מיליון חולים - כלומר כ־12.5% מכלל תושבי מדינת ישראל.

סיבוכים עולים כסף

לצד העלייה בשכיחות המחלה, נתונים מהעולם מצביעים גם על עלייה בתמותה ממנה: לפי נתוני הפדרציה העולמית לסוכרת, ב־2007 עמדה התמותה מסוכרת על 3.7 מיליון איש. לשם השוואה, באותה שנה עמדה התמותה ממחלת האיידס על 2.1 מיליון בלבד. בישראל, לפי נתוני הלמ"ס לשנת 2008, מהווה סוכרת את סיבת המוות השלישית אחרי סרטן ומחלות לב, ו־6.3% מהפטירות בשנה זו נגרמו כתוצאה ממנה.

ואם לא די בנתוני התחלואה והתמותה המדאיגים, המעמסה על מערכת הבריאות גוברת אף היא, בעיקר בשל סיבוכי המחלה, ובהם: פגיעה בראייה, פגיעה בתפקוד הכליות, ופגיעה בכלי דם הגורמת לפגיעה בלב ולאירועים מוחיים.

מסקר הבריאות הלאומי שביצע המרכז הישראלי לבקרת מחלות בשנים 2007–2008, עולה כי צריכת שירותי בריאות בקרב מבוגרים חולי סוכרת גבוהה פי שניים מאשר באוכלוסייה ללא סוכרת. הבדל זה בא לידי ביטוי במספר הביקורים אצל רופא, במספר הביקורים בחדר המיון ובאשפוזים בבתי חולים.

באשר לעלויות כספיות, נמצא כי ההוצאות הישירות בשנים 1999–2001 על חולה סוכרת המבוטח על ידי מכבי שירותי בריאות היו גבוהות בכ־50% בממוצע ביחס למטופל ללא סוכרת. באומדן לגבי כלל חולי הסוכרת במדינה, עלות כל הטיפול בהם הגיעה ל־12.4% מתקציב קופות החולים לשנת 2001, כאשר העלויות המיוחסות למחלת הסוכרת בלבד הוערכו ב־6.9%.

מנתוני האגודה האמריקאית לסוכרת ניתן ללמוד כי העלויות העקיפות של המחלה, המתייחסות בעיקר לפגיעה בכושר הייצור הלאומי בשל היעדרויות מעבודה ונכות, מהוות שליש מתוך סך העלויות הקשורות בסוכרת. עוד עולה מעבודה זו כי ההוצאה על תרופות מהווה שליש מסך העלויות (ישירות ועקיפות).

סוכרת היא מחלה כרונית מורכבת שכיום אינה ניתנת לריפוי. עם זאת, ניתן להפחית משמעותית את המחיר שגובה המחלה על ידי שיפור והטמעה של פעולות מניעה. בצעדים פשוטים, עלינו לעודד אורח חיים בריאים והפחתת משקל דרך תזונה נכונה ופעילות גופנית. מטרה זו ניתנת להשגה על ידי לקיחת אחריות אישית מצד כל אדם, ואחריות חברתית מצד המדינה.

פרופ' שמר מכהן כיו"ר הנהלת אסותא, ופרופ' רז כיו"ר המועצה הלאומית לסוכרת; יום המודעות למחלה יחול השנה ב־22 בנובמבר

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

3.
הנה מה שהם רצו להגיד, אבל לא היה נעים
סוכרת לא סתם גדלה - היא גדלה בגלל השמנה שמתרחבת באוכלוסיה. ההשמנה נגמרת בגלל שתי סיבות עיקריות - תזונה לקויה, עתירת פחמימות ושומנים - כתוצאה מאכילת חטיפים, אוכל לא מאוזן, אוכל "מהיר", מזון מעובד (שאליו מוסיפים תוספי תזונה, סוכרים ומלחים כדי להעלים את הטעם הלא ממש מחמיא של מזון לא טרי) - מחסור בפעילות יומיומית מתונה כמו הליכה ברגל , נסיעה באופניים וכו'. בשני הדברים האלה למדינה יש תפקיד מרכזי בעשרות תחומים: - אפשרות לחברות הביטוח לתת הקלה בביטוח הבריאות למי שהולך ברגל לעבודה והכבדת הביטוח על מי שנוהג לאכול ג'אנק פוד, ואינו מבצע פעילות גופנית - הפסקת העדפת המכוניות בתכנון העירוני ומתן תעדוף לאטובוסים (BRT) ולאופניים - לדוגמה סגירת 2 נתיבים בז'בוטינסיקי בני ברק ורמת גן שיהיו יעודיים לאוטובסים - תכנון עירוני מוטה תחבורה ציבורית והולכי רגל - הוצאת תאגידי מזון מתוך בתי הספר - הוצאת מכונות שתיה וממתקים לבתי הספר - תוכניות לימוד לגיל הרך אודות תזונה מאוזנת (ללא מימון של תאגידי מזון) - הטלת מיסוי פיגובאיני על חברות מכוניות , ממתקים וחטיפים על ההוצאות הנגרמות למערכת הבריאות ונזקים אחרים למשק (מס פיגובאני נועד להקטין השפעה חיצונית על ידי מיסוי הגורמים להשפעה, והעברת הכסף לנפגעים ממנה או לתוכניות להקטנת הפגיעה) את הדברים האלה נרגיש כולנו - פחות השמנה, פחות סוכרת, פחות זיהום אוויר, יותר הליכה ברגל, ערים נעימות יותר ותזונה בריאה יותר, פחות כסף שיתבזבז במערכת הבריאות.
האזרח דרור , גבעתיים  |  10.11.10