אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
בין תל אביב לטורונטו צילום: בלומברג

בין תל אביב לטורונטו

ריבית המשכנתאות הנמוכה והקלות בה הבנקים נותנים הלוואות תרמו לזינוק חד במחירי הדירות. אז מה הפלא שגובר החשש מבועה? תסתכלו על הקנדים ותראו אותנו

10.11.2010, 08:17 | תומר זלצר

סיפור אמיתי: במהלך החודשים הקשים של סתיו 2008, בשיא המשבר הפיננסי העולמי, התגלה חוזקה הכלכלי של מדינה מסוימת. בפרט, התבלטה יציבותם של הבנקים באותה מדינה. בימי שגרה, רוב הציבור באותה מדינה לא ממש מחבב את המערכת הבנקאית הריכוזית שכוללת חמישה בנקים גדולים - אבל בזמן המשבר, כאשר ענקי הבנקאות בארה"ב קרסו כמו אבני דומינו, לא היה חשש אמיתי לנפילת בנק מקומי.

הבנקים המקומיים כמעט לא היו חשופים למכשירי החוב היצירתיים שהפילו את רוב עמיתיהם האמריקאיים, וגם התנהלותם בשוק המשכנתאות היתה שמרנית הרבה יותר מאשר בארה"ב בשנים שלפני המשבר.

ובינתיים, המשבר הכלכלי העולמי החריף, מה שהוביל לירידת ריביות בעולם לשיעורי שפל היסטוריים. נגיד הבנק המרכזי במדינה לא נהג אחרת והוריד את הריבית גם הוא. הריבית הנמוכה האיצה את זרימת הכסף לשוק הנדל"ן, תהליך שהחל עוד לפני המשבר - והבנקים, מצדם, הגדילו את היקף המשכנתאות שחילקו. מחירי הדירות, בהתאם, המשיכו לעלות בקצב דו־ספרתי, ושיעור משקלם של רוכשי הדירות להשקעה הלך וגדל יותר ויותר. הנגיד אמנם החל בתהליך העלאת הריבית במשק, בעיקר כדי לרסן את מחירי הדירות - אך ההאטה בהתאוששות הכלכלה העולמית והרצון שלא לפגוע בצמיחה במשק מונעים ממנו להמשיך בהעלאת הריבית בקצב מהיר יותר. נשמע מוכר? ברוכים הבאים לקנדה.

"יותר מהאינפלציה"

לפני כמה שבועות פרסם הכלכלן דיוויד מקדונלד מ"המכון למדיניות אלטרנטיבית" בקנדה דו"ח תחת הכותרת: "בועת הנדל"ן הקנדית: תאונה שעומדת להתרחש". הדו"ח מתריע בפני עליות מחירים חדות וחריגות בהשוואה היסטורית בשישה מוקדי האוכלוסין המרכזיים במדינה: ונקובר, אדמונטון, קלגרי, טורונטו, אוטווה ומונטריאול.

בעוד שהמחיר של דירה ממוצעת בערים אלו נע לפני כחמש שנים בטווח של 150-220 אלף דולר, הרי שכיום המחיר הממוצע של דירה בכל אחת מערים אלו חצה את רף ה־300 אלף דולר. "זו הפעם הראשונה ב־30 השנים האחרונות שבה אפשר לאתר בועת מחירי נדל"ן מקבילה בכל ששת אזורי המגורים הגדולים בקנדה", אומר מקדונלד. "עליית מחירי הדירות היא בשיעור גבוה יותר מהאינפלציה, מהעלייה בהכנסות משקי הבית ומקצב הצמיחה במשק".

לדבריו, הסיבות המרכזיות להתנפחות הבועה הן ריבית המשכנתאות הנמוכה והגישה המקלה של הבנקים במתן אשראי לדיור. חלק לא מבוטל מהציבור הקנדי מקבל דחיפת עידוד לרכישת דירה שבמצב אחר לא היה יכול להרשות לעצמו. "זה ממש לא מפתיע ששוק הנדל"ן הגיב לריבית הנמוכה", אמר לאחרונה כלכלן באחד הבנקים הקנדיים הגדולים. "השאלה האמיתית היא מה עומד לקרות בשנה הקרובה. אם עליות מחירי הדירות יימשכו בקצב הזה, סימן שמדובר בבועה".

הקנדים החליטו לפעול בנושא. באפריל נכנסו לתוקף הגבלות חדשות בתחום המשכנתאות, שניסו להתמודד עם טרנד הריבית המשתנה ורוכשי הדירות להשקעה. הלקוחות חויבו להוכיח כי הם יכולים לעמוד בהחזר סכום המשכנתה במסלול ריבית קבועה - גם אם הם מעוניינים לקחת משכנתה בריבית משתנה. תוכניות "מימון מחדש" (Refinance), שבהן נלקחת הלוואה חדשה על הדירה בהתאם למחיר השוק שלה, הוגבלו לעד 90% ממחיר הדירה. כמו כן הוטלו מגבלות על רוכשי דירות להשקעה, שחויבו להעמיד הון עצמי של 20% בעת לקיחת משכנתה.

אולם, צעדים אלו, ככל הנראה, לא הצליחו לרסן את השוק. לפני כחודשיים הכריז הארגון לשיתוף פעולה כלכלי (OECD) כי מחירי הדיור בקנדה מתומחרים גבוה מדי. החשש המרכזי הוא שעלייה בריבית, שתגיע במוקדם או במאוחר, תגדיל משמעותית את שיעורי חדלות הפירעון על משכנתאות ותגרום למשבר. ב־OECD מעריכים ש־7.5% מהקנדים ימצאו את עצמם במצב לא פשוט ב־2012 אם הריבית אכן תעלה.

לשנות את כללי המשחק

למרות הדמיון הרב, שוק הנדל"ן והמשכנתאות הקנדי והישראלי אינם זהים. כך, למשל, בעוד שבישראל יחס המינוף הממוצע (גובה המשכנתה ביחס לשווי הדירה הנרכשת) עומד על 60%–65%, הרי שבקנדה הוא עומד על 80%-90%. כך, שיעור החוב של משקי הבית בקנדה ביחס להכנסתם הפנויה משמעותי הרבה יותר בהשוואה למשקי הבית בישראל.

נכון, בישראל יש מחסור משמעותי בהיצע הדירות, שללא ספק מהווה גורם מרכזי לחוסר שיווי משקל בשוק הנדל"ן, ובאחריותם של שר האוצר ושר השיכון להציג פתרונות שיאפשרו התפתחות בריאה של התחום. אולם, העובדה שמדינות נוספות - לא רק קנדה, אלא גם שבדיה, נורבגיה, אוסטרליה וניו זילנד - מתמודדות עם שוק נדל"ן גואה שעלול להתפוצץ ולגרור אחריו את הכלכלה כולה, דורשת חשיבה מחודשת על משקלם של הגורמים השונים לעלייה הדרמטית במחירי הדירות בישראל. אחד הגורמים הללו הוא הגורם המוניטרי, שלו חשיבות רבה הן בהחרפת הבעיה והן בהתמודדות עמה.

סביבת הריבית הנמוכה ההיסטורית, תוצאה הכרחית של המשבר הפיננסי של 2008, ניפחה בועות נכסים. כאשר הכלכלה בארה"ב ובאירופה מסרבת להתאושש בקצב המקווה, החשש וחוסר הרצון של נגידי הבנקים המרכזיים, ובהם מארק קארני בקנדה וסטנלי פישר בישראל, להעלות את הריביות - ברור.

אז מה כן אפשר לעשות? במקרה של קנדה, ה־OECD ממליץ במפורש: להחמיר את ההגבלות על שוק המשכנתאות, וזאת נוסף על הצעדים שננקטו באפריל. גם בנק ישראל נקט בחודשים האחרונים כמה יוזמות כדי לצנן את הביקושים בשוק המשכנתאות, אבל אלו היו צעדים מינוריים - ודאי בהתחשב בתחרות הפרועה בין הבנקים בתחום. האם פישר ילך עוד צעד קדימה וישנה באמת את כללי המשחק בשוק המשכנתאות?

לפניות והערות: dira@calcalist.co.il

תגיות

18 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

17.
ליוסי מרעננה ואחרים
מספיק להתבכיין! המדינה צריכה לעשות דבר אחד פשוט: לבנות שכונות לזוגות צעירים, עם דירות צנועות (3 ומקסימום 4 חדרים) במחיר סביר ועם משכנתא מסובסבדת ל-20-25 שנה. כשהתחתנו גרנו במקום כזה, אח"כ חסכנו ועברנו לדירה יותר גדולה (לא מאוד מפוארת, לא בת"א!). בפעם הראשונה ההורים עזרו קצת, אח"כ חסכנו משתי משכורות צנועות של שכירים. הבעיה היא שהיום הרבה צעירים רוצים הכל מייד: גם דירה (עדיף גדולה, בלי מדרגות, עדיף בת"א עצמה), גם להמשיך לבלות (בארץ ובחו"ל), גם וגם וגם. אנחנו בחרנו דירה והקרבנו בשביל זה בילויים רבים, עבדנו קשה, נסענו לחו"ל קרוב ובזול פעם בכמה שנים. כשהתקדמנו, ויכולנו להרשות לעצמנו, וכבר סיימנו לשלם את הדירה, עשינו גם את זה. מי שמציע מיסים מטורפים פשוט לא מבין שום דבר. היום עד 1080000 ש"ח אין שום מס רכישה לדירה ראשונה, ובמקביל יש מיסים פרוגרסיווים על דירה שנייה. זוג צעיר יכול להסתפק בדירה עד מיליון ש"ח, עם 800000 משכנתא ואת ההפרש לתת או מחסכונות שלהם או מעזרה מההורים או במקום חתונה שלעיתים קרובות עולה 150-200 אלף ש"ח. אני מציעה לכולם להיכנס ליד 2 ולראות היצע ענק של דירות עד מיליון ש"ח !!! יש שני דברים נוספים שצריך לקחת בחשבון: א. אם יהיו פחות דירות, השכירות תעלה עוד ועוד (ראה את המצב העגום בת"א) ואז זה יפגע עוד יותר בזוגות הצעירים שלא יוכלו לגור בשכירות, לא רק שלא יוכלו לקנות דירה. ב. אני מציעה להכינס ליד 2 ולראות היצע אדיר של דירות במחיר סביר. דוגמא להיום: ביד 2 מפורסמות 69768 דירות (בתים וכו) בכל הארץ. מתוכן, 27806 דירות שעולות עד מיליון ש"ח, ו-18741 דירות שעולות פחות מ-750000 ש"ח. כשנראה שכל הדירות האלה נמכרו ונשארו רק דירות שעולות מחירים מופרזים באמת, אז נתחיל לדאוג. בינתיים, מי שאין לו כסף ורוצה להתחיל בקטן, יתכבד ויקנה דירה בפחות מ - 750000 במקום הקרוב ככל הניתן לאיזור שבו הוא רוצה לגור. חוץ מת"א יש קרוב מאוד גם יפו (לא החלק היקר, אלא העממי), בת ים, לוד, רמלה, וכו. צריך להתחיל במקום אחד ולהתקדם לפי היכולות או להתרחק עוד יותר ואז בסכום כזה אפשר לקנות גם וילה !!! עדיף לחשוב כך מאשר להתבכיין ולאיים בירידה מן הארץ. אגב, אף אחד מהצרפתים שהפגינו בצדק מבחינתם , עם המון כעס על המדינה, לא איים בעזיבת צרפת !!!
מציאותית , ישראל  |  11.11.10
15.
יש עוד הבדל: בקנדה מחיר דירה 50 משכורות. בישראל - 120 משכורות
מאחר שזהו המצב הסבירות לחדלון ואיעמידה בהחזרי המשכתנא גבוהים הרבה יותר בישראל. בישראל נאלצים להשתעבד למשך 20 שנה כדי לקנות דירה. אני מאמין שהמשבר שבישראל יהיה הרבה יותר מכל מדינה אחרת. המחירים במוחי כוח קנייה כבר מזמן לא סבירים. אפקט הפחד הוא שדוחה את קריסת המחירים. ישנם עדיין אנשים שמאמינים שמחירי הדירות יכולים להמשיך לעלות ולכן ממהירים לקנות דירות במחירים אלו. כאשר המגמה תתהפך המציאות החדשה תכאב.
מאיר , הרצליה  |  11.11.10
14.
התשובה ברורה רק לי????
1. מס רכישה של 10% על דירה שניה פטור מלא לדירה אחת 2. מס 50% על מכירת דירה שניה ( הפטור של 4 שנים הופך ל6 ורק על דירה אחת) 3. מס 50% על השכרה אם אפשרות קיזוז 4. משכנתא רק ברבית קבועה לא צמודה ל20 שנה מקסימום (התשלום קבוע לכול התקופה) 5. 20% 80% לדירה ראשונה 50% 50% לדירה שניה
יוסי , רעננה  |  11.11.10
לכל התגובות