היכונו למלחמות ששינסקי

16 בפברואר 1988, 3 בצהריים. הכתבים הכלכליים בירושלים נכנסים בזה אחר זה לחדר הישיבות במשרד האוצר, שם עמדה להתחיל בתוך דקות ספורות מסיבת העיתונאים המדוברת של ועדת ששינסקי, שעסקה בהמשך הרפורמה במערכת המס הישראלית.

כמו היום, גם אז קדמה להמלצות הוועדה, שישבה על המדוכה במשך חודשים ארוכים מאוד, חרושת ארוכה ופתלתלה של שמועות, בעיקר סביב השאלה אם יוטל מס על רווחי הון בבורסה. מדדי המניות היו צוללים או נוסקים חדשות לבקרים בהתאם לכותרות העיתונים, והבלבול היה רב.

ששינסקי. שטייניץ מעורב באופן חריג | צילום:: גיא אסיאג

בתום מסיבת העיתונאים - ששמה קץ לשמועות והניחה על השולחן את ההצעה למסות את הבורסה - החלו העיתונאים להתפזר. אולם ממש לפני שהספיקו לצאת ממשרד האוצר ולחזור למערכות העיתונים, תפס אותם במסדרון מי שתפס והפנה אותם כגנב בלילה לתדרוכי בזק אצל סגן שר האוצר דאז עדי אמוראי, ומנכ"ל המשרד באותה תקופה ויקטור מדינה. באותם תדרוכים בהולים, כך השתוממו העיתונאים לשמוע, התברר כי צמרת האוצר מתנגדת נחרצות להמלצות הוועדה, ובמיוחד למיסוי הבורסה. התוצאה - כותרות העיתונים למחרת היו נבזיות במיוחד: "מנכ"ל משרד האוצר ויקטור מדינה: אלחם בכל כוחי נגד המס על הבורסה". בסופו של יום, מהמלצות ועדת ששינסקי ההיא נותר רק הד קלוש בין קירות הארכיונים של העיתונים.

2. הסיבוב הראשון של שטייניץ

מסיבה זו בדיוק, כשמינה אותו שטייניץ לעמוד בראש ועדה ציבורית נוספת שעוסקת בענייני מיסוי, הבין פרופ' איתן ששינסקי כי כדאי לשנות את שיטת הפעולה. הספיקה לו המבוכה ההיא עם שר האוצר דאז משה נסים. לפיכך, לא תהיה זו הפתעה גדולה אם הפעם המלצות הוועדה יהיו תואמות להפליא להלך רוחו של ממנה הוועדה - שר האוצר יובל שטייניץ. זו גם הסיבה שבגללה באופן חריג למדי שר האוצר - באופן ישיר או עקיף, בהוראה או בהשראה - מעורב למדי בעבודת הוועדה, בשונה מעבודתן של ועדות מקצועיות שקדמו לוועדת תמלוגי הגז.

לכן, המשוכה הפוליטית הראשונה של המלצות הוועדה לא תהיה בדרג המיניסטריאלי, אלא במקומות אחרים. למעשה, בהנחה שיצליח ליישב את חילוקי הדעות עם שר התשתיות עוזי לנדאו, האתגר הפוליטי המרכזי של שטייניץ יהיה לדאוג שראש הממשלה נתניהו יעניק לו גיבוי.

נתניהו. המשוכה הראשונה של שר האוצר | צילום: בלומברג

עמדתו של נתניהו ביחס לעניין תמלוגי הגז, או שינוי שיטת המיסוי של הגז, היא בגדר תעלומה לא פתורה עד סופה. באופן עקרוני, נתניהו מתנגד ככל הנראה להכבדה יתרה על חברות הגז. אם המלצות ועדת ששינסקי לא יעלו בקנה אחד עם השקפתו המדויקת, ייתכן שהוא יאותת לשטייניץ כי כדאי לחשוב פעמיים לפני שהולכים עד הסוף. בפרפראזה על החמישייה הקאמרית - אם זה עבד בעניין הטלת המע"מ על הפירות והירקות, למה שזה לא יעבוד בנושא תמלוגי הגז?

3. הסיבוב הראשון של "חוק ששינסקי"

אבל גם אם שטייניץ יצליח לעבור את משוכת ראש הממשלה - לקבל את ברכתו ולא לחטוף ממנו השפלה ציבורית נוספת - תחכה לו משוכה פוליטית מורכבת במידה שווה בדיונים בכנסת. ככל הידוע, אם המלצות ועדת ששינסקי יתקבלו בידי הממשלה, ייווצר הצורך בתיקוני חקיקה מורכבים שיובאו לוועדת הכספים. שם, כמשחרים לטרף, ימתינו יו"ר הוועדה משה גפני, חברי כנסת שונים החברים בוועדה וסוללה אינסופית של עורכי דין ממולחים, לוביסטים שקופים ודוברים מיומנים.

לכל אחד מאלה האינטרס המסחרי או הפוליטי שלו; לכל אחד היכולת לפרק לגורמים את המלצות ששינסקי, לשנות אותן לבלי הכר ולחלופין לאשר אותן כלשונן. שהרי בכנסת, הכל הולך אם המחיר מתאים.

ממש כשם שחוק ההסדרים, או כל חוק ממשלתי אחר, אינו מגיע לכנסת ויוצא ממנה בנוסח המקורי שלו, כך גם גורלן של המלצות ועדת ששינסקי נחרץ לפורענות פוליטית. כעת נותר רק לחקור ולמצוא מהן העזים, מהן כריות הביטחון, שישאיר השר שטייניץ בחוק שיביא ששינסקי לכנסת, וגם כאן הדמיון לחוק ההסדרים אינו מקרי.

האם יצליח שר האוצר להכניס להצעת החוק שיגיש מספיק סעיפים מיותרים, בידיעה שחברי הכנסת יוציאו אותם החוצה - כדי לצבור הון פוליטי - תוך שהם משאירים את העיקר על כנו?

אם יגיש שטייניץ חוק רזה מדי, הדוק מדי, אינטליגנטי מדי, הנזק שעלולים לגרום לו חברי הכנסת יהיה גדול מדי. התוצאה תהיה שגם מהמלצות ועדת ששינסקי השנייה לא ייוותר דבר - מלבד זיכרון רחוק של מסיבת עיתונאים נוצצת.