שר המשפטים ייצר גבינה שוויצרית

במבט ראשון, הצעת החוק שייצרה ועדת השרים בראשות יעקב נאמן לענייני שכר הבכירים נראית הרבה יותר רצינית מאשר אפשר היה לצפות. סימן בולט לכך הוא העובדה שאפילו ח"כ שלי יחימוביץ', יוזמת החקיקה להגבלת שכר הבכירים שדיברה כל העת על כוונתו של נאמן למסמס את הנושא, כינתה את הצעת החוק החדשה "מעמיקה, מרחיקת לכת ומשמעותית".

ואולם למרות הצדדים החיוביים בהצעת החוק, בעיקר בכל הנוגע להגברת השקיפות, הרי שככל שקוראים את נוסח החוק המוצע כך גוברת ההרגשה שהוא ממש אינו מהווה מהפכה שתדגדג את הארנקים ההולכים ותופחים של בכירי המשק.

ראשית, הצעת החוק אינה כוללת התערבות בשכר הבכירים על ידי מיסוי דיפרנציאלי. בפני ועדת נאמן הופיעו כמה בכירים, ובהם פרופ' אבי בן בסט ומנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב, שהציעו לקבוע מדרגות מס חדשות לבעלי שכר גבוה. כך, למשל, הציע בן בסט להשית מס בשיעור 60% על שכר חודשי הגבוה מ־150 אלף שקל ומס בשיעור 75% על שכר של יותר מ־250 אלף שקל. גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עו"ד אבי ליכט הציע בחוות דעת מקצועית שהגיש לוועדת נאמן לשקול קביעת מדרגת מס לבעלי שכר גבוה במיוחד או לא להכיר לצורך מס בהוצאות שכר מתקרה מסוימת. לכל הדברים האלו אין זכר בהצעת החוק של נאמן.

ארבעה חורים גדולים בהצעת חוק אחת

אם המטרה של נאמן היתה להתמודד באמת עם תופעת השכר המופרז - ובנוסח ההצעה אכן נכתב על "עלייה בשכר הבכירים שאינה קשורה בהכרח לביצועי החברות" ועל "בעיות בהליכי האישור" - הרי שהמנגנון הפתלתל שמציעה הוועדה וכמות החורים הנמצאים בהצעת החוק יובילו, בהיעדר שינויים נוספים והכרחיים, לכישלון בלתי נמנע.

בניגוד להצעה של יו"ר רשות ניירות ערך זוהר גושן, שביקשה להביא את אישור שכרם של חמשת מקבלי השכר הגבוה מבין המנהלים בחברה להצבעה באסיפה הכללית, הרי שהצעת החוק של נאמן קובעת כי האסיפה הכללית תצביע רק על "מדיניות תגמול" כללית. הצבעות פרטניות על חבילת השכר של מנהל כזה או אחר ימשיכו להתבצע, לפי הצעת נאמן, בדירקטוריון. חור מספר 1.

זוהר גושן. רצה ללכת רחוק יותר | צילום: עמית שעל

נאמן, כאמור, נוקט שיטה של "התערבות עקיפה" ומסמן גבולות גזירה: הדירקטוריון יקבע את מדיניות התגמול, בהתייחס לכמה אמות מידה ועקרונות שסומנו בהצעת החוק. הצעת החוק אמנם מחייבת את הדירקטוריון להתייחס לעקרונות אלה, אך היא אינה נוקבת במספרים - למשל, מהו יחס נאות בין השכר הממוצע בחברה לשכר של המנכ"ל? מהי אותה תקרה לרכיבי שכר משתנה (מענקים ואופציות) שאכן תמנע "מתן שכר בלתי סביר"? הצעת החוק אינה מתייחסת לכך ואף אינה כוללת המלצה קודמת של אחד מחברי הוועדה, פרופ' יוג'ין קנדל, שלפיה יש להקים גופים שיקבעו מדדים לתגמול בכירים ולחייב חברות ציבוריות להשתמש בשירותיהם. חור מספר 2.

הצעת החוק קובעת כי לאחר שהדירקטוריון יאשר את מדיניות התגמול, היא תועבר לעיון האסיפה הכללית שתצביע עליה בהצבעה לא מחייבת, שדורשת רוב מקרב בעלי מניות המיעוט. במקרה שהאסיפה תצביע נגד מדיניות התגמול, הדירקטוריון יצטרך לדון בה שוב - אבל הדירקטורים יהיו עצמאיים לאשר אותה שוב, הפעם באופן סופי, על אף התנגדותם של בעלי המניות. כיצד יצביעו במקרה זה הדירקטורים החיצוניים, שאמורים לייצג את האינטרסים של בעלי מניות המיעוט? בניגוד להצעה של גושן, הצעת החוק של נאמן אינה דורשת לחייב חברות לפרסם כיצד הצביעו הדירקטורים בענייני שכר. כלומר, הדירקטוריון יוכל להצביע נגד עמדת בעלי המניות, ואלה לא יוכלו לדעת מי מבין הדירקטורים צפצף עליהם. חור מספר 3.

נוסף על כך, מדיניות התגמול שיקבעו חברות ציבוריות אחת לשלוש שנים לא תהיה בבחינת סוף פסוק. בהצעת החוק עצמה מופיע סעיף שמאפשר לחברה, במקרים מיוחדים כמובן, לסטות ממדיניות התגמול שלה. שוב, באותו הליך, ועדת הביקורת והדירקטוריון יאשרו את החריגה — והיא תובא לאישור לא מחייב של האסיפה הכללית. חור מספר 4.

למי מחויבים הדירקטורים החיצוניים בחברות?

הצעת החוק שינתה במקצת את מגרש המשחקים, אבל התוצאה תלויה בשחקנים - בעיקר הדירקטורים החיצוניים בחברות הציבוריות והגופים המוסדיים שמצביעים בשם הציבור באסיפה הכללית. מניסיון העבר, לא מומלץ להמר על כך ששחקנים אלה יצילו את ההצעה של נאמן מהייעוד המקורי שלה כגבינה שוויצרית.

הגופים המוסדיים מפוזרים, נמצאים בבעלות של בעלי הון ואינם ממש להוטים להכניס את עצמם לתוך קלחת השכר. ואילו באשר לדירקטורים החיצוניים, מומלץ לעיין בציטוט של פרופ' מיגל דויטש, לא בדיוק מבית מדרשה של ח"כ יחימוביץ', בכנס בנושא ריכוזיות שהתקיים בשבוע שעבר: "יש השפעה כבדה מדי, במישרין או בעקיפין, על פעילותם של דירקטורים חיצוניים בחברות ציבוריות. הדירקטורים החיצוניים חושבים על הארכת המינוי שלהם ומבקשים לרצות את בעל השליטה - וזו בעיה רצינית".

כצעד משלים להצעת החוק של נאמן ולהצעת התיקון לחוק החברות שמבקשת לייעל את הממשל התאגידי בחברות ציבוריות, אולי כדאי לשאול את הפתרון שמציע פרופ' דויטש לתפקוד הבעייתי של הדירקטורים החיצוניים. פרופ' דויטש מציע לטפל בסוגיה הזו באמצעים דרסטיים: להעביר את מינוי הדירקטורים החיצוניים בחברות ציבוריות לגוף ציבורי חיצוני לחברה כך שתיווצר חומה סינית בין הליך מינוי הדירקטורים החיצוניים לבין בעלי השליטה בחברה. אז, אולי, הדירקטוריון באמת יהיה כשיר להתגאות בתואר "הגורם הנכון והראוי ביותר לאישור שכר הבכירים", כפי שהוא מכונה בהצעת החוק של נאמן.