אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
נשיאת המחוזי בת"א: "אל תציפו את המחלקה הכלכלית החדשה" צילום: אלכס קולומויסקי

נשיאת המחוזי בת"א: "אל תציפו את המחלקה הכלכלית החדשה"

שלושת השופטים שיכהנו בבית המשפט הכלכלי עוברים בימים אלה השתלמויות בנושאים מגוונים בתחום, ביניהם סוגי ני"ע, מיזוגים ורכישות ומידע פנים

11.11.2010, 08:21 | מארק שון

חודש בדיוק לפני תחילת עבודתו של "בית המשפט הכלכלי" במחוזי בתל-אביב, יוצאת נשיאת בית המשפט, דבורה ברלינר, בקריאה: "אל תציפו את המחלקה הכלכלית. תגישו רק תביעות שהן כלכליות מובהקות, אחרת היא לא תוכל לעשות את עבודתה ותדון בדברים שוליים".

הנשיאה אמרה את הדברים במסגרת כנס חברות ושוק ההון של וועד מחוז תל-אביב שנערך אתמול (ד') בהנחייתו של עורך הדין מישל אוחיון, שמשרדו גם נתן חסות לאירוע. את היוזמה, שכבר זכתה לביקורות רבות עוד טרום הולדתה, קידם יו"ר הרשות לניירות ערך, זוהר גושן. בסוף אוגוסט נבחרו שלושת השופטים שיכהנו בו - דניה קרת־מאיר, חאלד כבוב ורות רונן. 

ברלינר חשפה אתמול כי השלושה עוברים בימים אלה השתלמויות בנושאים מגוונים, ביניהם סוגי ניירות ערך, השוואות עם בית המשפט בדלוור ("זה לא דלוור ישראלי!" מבהירה ברלינר), מיזוגים ורכישות ומידע פנים.

ברלינר, שהרבתה לצטט במהלך דבריה מסעיפי החוק ודברים שנאמרו בוועדת החוקה בזמן הקמת המחלקה הכלכלית, הודתה כי עדיין רב הנסתר על הגלוי באשר לתפקודה. "מדובר ברך שטרם נולד ועד שלא נצבור נסיון כולנו נגשש באפילה", אמרה הנשיאה. במהלך דבריה התייחסה ברלינר לביקורות הרבות שנשמעו בנוגע ליוזמה.

השופטת ורדה אלשיך. נושא חדלות הפרעון ישאר בשליטתה, צילום: עמית שעל השופטת ורדה אלשיך. נושא חדלות הפרעון ישאר בשליטתה | צילום: עמית שעל השופטת ורדה אלשיך. נושא חדלות הפרעון ישאר בשליטתה, צילום: עמית שעל
באשר לעובדה שהמחלקה לא תעסוק בחדלות פרעון (תחום שנשאר בשליטה בלעדית של השופטת ורדה אלשיך) או במיסוי, אמרה הנשיאה כי "השקפתי הפרטית היא שאני מאוד שמחה שהמחלקה לא תעסוק בחדלות פרעון. זה היה יכול להיות 'תפסת מרובה לא תפסת', ואחד החששות הוא מפני סתימת המחלקה מהר מדי. מאוד מקווה שזה לא יקרה".

ביקורת נוספת שנשמעה בעבר היא הקריאה להקים את בית המשפט בפריפריה. "אני לא עשיתי לובינג לתל-אביב. היו קריאות להקים את זה בפריפריה כדי לתת זריקת עידוד. האמת, לא יכולה להיות בחירה אחרת מלבד ת"א. מכורח המציאות, לא כדי לחלק ציונים. כאן מרוכזת עיקר הפעילות הכלכלית והעסקית. לטוב ולרע, זה מרכז המדינה".

ברלינר, פליליסטית מובהקת, הדגישה את הטובה שיכולה לצמוח משופט כלכלי-פלילי (תפקיד שמיועד לכבוב); "האכיפה הפלילית היא מסורבלת. היום אני יושבת על תיקי ניירות ערך ואני יכולה להגיע למצבים שהעונש ניתן 13-14 שנה לאחר ביצוע העבירה. בהנחה שזאת העבירה היחידה של אותו אדם, יש בזה קושי גדול. אולי זה ייתן מענה".

"סעיף 350: הרכב של המג"ד שהפך לרכב אפסנאות"

הרצאתה של הנשיאה בנושא בית המשפט הכלכלי לא היתה היחידה באירוע. בין היתר, הרצתה סמנכ"לית הבורסה, רונית הראל בן זאב, על התפתחויות ומגמות בשוקי המניות והאג"ח, ועו"ד אמיר הלמר מהרשות לניירות ערך הרצה אודות החידושים בדיני ניירות ערך.

אחת הדמויות התוססות יותר של האירוע היה עורך הדין ליאב וינבאום, מנהל המחלקה המסחרית בפרקליטות מחוז תל-אביב, המרבה לייצג את הרשות לניירות ערך והיועץ המשפטי לממשלה בבתי המשפט.

הקריאה של וינבאום היתה בנושא הצורך העז להפסיק לעשות שימוש בסעיף 350 בחוק החברות המתייחס לחברות חדלות פרעון, סעיף שנעשה בו שימוש מרחיק לכת מבחינת הפרשנויות שנותנים לו. "הסעיף הוא סוג של רכב צבאי שפעם היה הרכב של המג"ד ולאט לאט הדרדר, הפך לרכב הסעות, אחר כך לרכב ציוד ולבסוף משמש לתחמושת ודלק. וכך הוא נראה".

הסעיף עוסק בהסדר בין החברה עם נושיה או בעלי המניות שלה, והוא זה המשמש חברות חדלות פרעון המבקשות הקפאת הליכים מחשש לקריסה. מדובר בסעיף שהפרשנויות המשפטיות הרבות הוסיפו לו משמעויות רבות, ווינבאום תקף אתמול בדיוק את השימוש הרב שנעשה בו. "מה עשינו איתו? פטור למפרקים מהגשת דוחות כספיים בחברות בפירוק, פטור מהגשת דיווחים. אפילו פטור מאחריות פלילית כבר ביקשו. אחר כך גם ביקשנו להשתלט על חברות ועכשיו גם השתלטות עויינת".

הדוגמא האחרונה נאמרה בשבוע שבו בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה בקשה להשתלטות עויינת של של אספן גרופ, שהחזיקה אחוז זניח במניות קרן הריט סלע קפיטל, במסגרת סעיף 350. השופט איתן אורנשטיין עשה זאת בניגוד לעמדת הרשות לניירות ערך שתמכה במהלך. "לא אגיד לכם מה אני חושב על פסק הדין. לא כי אני פוחד מבית המשפט אבל בעצת עורך דיני. אני בעיקר פוחד מהלקוח שלי", אמר וינבאום בחיוך.
שיתוף בטוויטר שיתוף בוואטסאפ שיתוף בפייסבוק שיתוף במייל

תגיות