אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
"בתעשייה מבינים שהתלת-מימד יגיע בסוף גם לסלון" צילום: CC-BY-SA - Flickr vissago

"בתעשייה מבינים שהתלת-מימד יגיע בסוף גם לסלון"

אורי ניידיץ' הוא במאי טכני במחלקת האנימציה של Dreamworks. בראיון ל"כלכליסט" הוא מספר על עבודתו וכיצד מייצרים בחברה שוברי קופות

12.11.2010, 19:55 | שי ענבל

אורי ניידיץ' הוא במאי, מפיק ואמן אפקטים ויזואליים במקצועו, ומשמש כבמאי טכני ב-Dreamworks Animation. החברה, המהווה חטיבה נפרדת מ-Dreamworks, ונסחרת בנאסד"ק, אחראית לכמה מהלהיטים הקולנועיים הגדולים בשנים האחרונות: "שרק", “מדגסקר", “קונג-פו פנדה" ו"הדרקון הראשון שלי" הפכו את דרימוורקס למתחרה ראויה לפיקסאר של דיסני. “כלכליסט" נפגש עם ניידיץ' לראיון בכנס "2010 Contech” שנערך השבוע בתל אביב.

“כל התוכנות שלנו, המשמשות ליצירת הסרטים, הן בבעלותנו ופותחו על ידינו (In-House)", אומר ניידיץ' כאשר הוא מספר על העבודה מאחורי הקלעים של יצירת סרט אנימציה בדרימוורקס.

מדוע אתם בעצם לא משתמשים בתוכנות קנויות, כמו 3D Studio Max, למשל?

“כאשר מדובר באולפן אנימציה גדול כמונו, ומייצר תוכן כמונו - ישנם שלושה סרטים שאנחנו מוציאים השנה - אתה לא יכול להיות תלוי בספק חיצוני. אם אנחנו מוצאים באג, לדוגמה, ומודיעים עליו לחברה - הם יגידו 'בסדר, אנחנו מוציאים גרסה עוד חצי שנה'. הסרטים שלי יוצאים בחודש הבא, אני לא יכול לחכות. בגלל זה התוכנה מפותחת אצלנו".

ניידיץ', בן להורים ישראלים, נולד בסן פרנסיסקו וכיום מתגורר בלוס אנג'לס. הוא בוגר בית הספר לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת UCLA, ומאז 2007 משמש כמנהל טכני ואחראי כלי מדיה בדרימוורקס. “העבודה שלי היא בעיקרון 50% אמנות ו-50% מדע", הוא אומר. “רוב האנשים באולפני האנימציה חתומים על סרט ספציפי ועובדים עליו - כאשר יצירת סרט אנימציה יכולה לקחת גם שלוש שנים. העבודה של המנהלים הטכניים שונה. אנחנו עובדים על כל הסרטים במקביל, משום שלכל סרט יש אתגרים משלו. אתה כל הזמן עוסק בכיבוי שריפות, בפיתרון בעיות".

שרק. אחד מהלהיטים הגדולים ביותר של דרימוורקס, צילום: בלומברג שרק. אחד מהלהיטים הגדולים ביותר של דרימוורקס | צילום: בלומברג שרק. אחד מהלהיטים הגדולים ביותר של דרימוורקס, צילום: בלומברג

“התלת מימד הוא כלי ויזואלי נהדר"

אחת מההתפתחויות המשמעותיות ביותר בעולם האנימציה בשנים האחרונות היא טכנולוגיית התלת מימד. לא מדובר בסרטים כמו "מוצאים את נמו" המיוצרים בטכנולוגיית מחשב תלת מימדית, אלא הוצאת גרסאות סרטים המיועדים לצפייה עם משקפיים מיוחדים, היוצרים אשליית עומק למתבונן. שיטת צפייה זו נקראת תלת מימד סטריאוסקופי, ולא במקרה היא נפוצה במיוחד בסרטי אנימציה ממוחשבת. "במקרים של סרטים שאינם אנימציה, ברוב המקרים מדובר בתוספת שנעשית בדיעבד. זה דבר רע מאוד - והתוצאה מכאיבה לעיניים. כדי לעשות סרט תלת מימדי עם שחקנים חיים יש צורך לצלם אותו באופן מסוים. זה לא נפוץ, אבל סרטים כמו Jackass 3D, כבר עושים זאת".

“כאשר התחלתי לעבוד בדרימוורקס זו הייתה בדיוק התקופה שהתחלנו לבצע את המעבר לסרטים עם תלת מימד סטריאוסקופי - דבר שכדי לבצע אותו אנחנו משתמשים במגוון כלים מתחילת הסרט ועד סופו, ומטמיעים את מימד העומק בסרט. מבחינה טכנולוגית זה קל יותר לעשות זאת בסביבת תלת מימד ממוחשבת, משום שהסרט כבר בתלת מימד - כך אתה רואה את התמונה. אבל למעשה התהליך הסופי, שיוצר את השכבה התלת מימדית, הוא נפרד".

אווטאר. הגורם העיקרי לגל התלת מימד הנוכחי, צילום: MCT אווטאר. הגורם העיקרי לגל התלת מימד הנוכחי | צילום: MCT אווטאר. הגורם העיקרי לגל התלת מימד הנוכחי, צילום: MCT
הסרט "אווטאר" נחשב לגורם העיקרי לתור הזהב של התלת מימד בקולנוע ובבית, ועקב הצלחתו ב-2009 חברות רבות החלו להוציא מכשירים רבים המציגים תוכן תלת מימדי בהרכבת משקפיים מיוחדים. מטלוויזיות ועד ללפטופים - נראה כי התחום נמצא בפריחה חסרת תקדים. גם אולפני אנימציה הולכים בעקבות הטרנד. אולם דרימוורקס היא דווקא מהחברות שלקחו בזמנו הימור - והוציאו סרט תלת מימדי לפני "אווטאר".

“מאז תחילת 2009, עם 'מפלצות נגד חייזרים', כל סרט חדש שאנחנו מוציאים הוא בתלת מימד", מאשר ניידיץ'.

מה בדבר צופים שלא יכולים לראות תלת מימד בגלל בעיות עיניים, או סתם לא מעוניינים?

“גם חירשים לא שומעים את הדיבור, ובכל זאת כבר לא מייצרים רק סרטים אילמים. לדעתי תמיד תהיה האפשרות לצפות בסרט בגרסה הרגילה, אבל בגדול מדובר בכלי ויזואלי נהדר, שמאפשר לנו, כיוצרים, ליצור חוויה חדשה”.

אולם לא מדובר רק בערך אמנותי. “ברור שיש רווח בעניין”, אומר ניידיץ', "באופן כללי, האולפנים הרוויחו בשנתיים האחרונות בסרטי תלת מימד בין 30% ל-60% יותר מסרטים הדו-מימדיים. אבל אנחנו בדרימוורקס היינו ממשיכים לעשות זאת גם אם היינו מקבלים את אותה תמורה כספית", הוא מסייג.

מה בדבר העתיד של התלת מימד? טלוויזיות ה-3DTV לא זוכות ליותר מדי הצלחה בשוק

“זה עניין של זמן. לאנשים יהיו טלוויזיות תלת מימד בבית. בסוף זה מסתכם בעניין העלות. בהתחלה העלות של הטמעת תלת מימדת סטריאוסקופי יעלה 5000 דולר, אבל בעוד חמש שנים, נאמר, זה יעלה 100 דולר. אנשים ילחצו על כפתור ויוכלו לראות את התמונה בתלת מימד - וחלק, כמובן, לא יעשו זאת. יש הבנה בתעשייה שהתלת מימד יגיעו בסופו של דבר לסלון, אף על פי שכיום זה בעיקר בבתי הקולנוע. ובקולנוע, אין מחלוקת על כך שהתלת-מימד יישאר".

"אבל כדאי לזכור”, מסכם ניידיץ', "שמה שעדיין חשוב הם אותם דברים. הטכנולוגיה משתנה כל הזמן ומאפשרת ליצור רבדים חדשים לחוויה. אבל בסופו של יום מה שחשוב הוא סיפור טוב, ודמויות בלתי נשכחות. ואנחנו נהיה בכל פלטפורמה שתאפשר זאת".

תגיות

3 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

2.
ל 1 - "האמת" אי שם באמצע.
הבחור אולי לא ישראלי (לפחות לא בהגדרה של הרשויות בישראל לתבוע ממנו לשרת בצה"ל) אבל זכאי לדרכון ישראלי היות ונולד להורים ישראלים. אבל אין ספק שהוא קודם יהודי אמריקאי או אמריקאי יהודי (תלוי ברמת האמונה שלו). כעת שכתבתי זאת אני בהחלט מבין למה אתה מתכוון ואף מסכים. יש "לנו" נטייה לקשור זרי דפנה לכל מי שמצליח בעולם וקשור איכשהו לישראל. זה עושה כנראה משהו לזקפה הלאומית. אישית, גם אני מוצא טעם רע לכך. מילא אם היה מדובר על יליד ישראל שלמד קולנוע בארה"ב.....ועשה חיל. אבל שכח את כל זה!! ראה מה התחלת ואני עוד נגרר...מהות הכתבה על דמות מפתח בתעשיית הסרטים התלת ממידיים, שבמקרה יש לו אילן יוחסין ישראלי. האם זו הסיבה לכתבה? אני בספק. אני גם בספק שתלת המימד יכנס לכל בית. בוודאי אם יצריך חבישת זוג משקפיים.
נחמן מאומן  |  13.11.10