בלעדי ל"כלכליסט": משרד האוצר מחזר אחרי מרק ו־HP

משרד האוצר ומשרד התמ"ת מחפשים שחקני חיזוק לתעשייה הישראלית באמצעות התיקון לחוק עידוד השקעות הון: בשבועות האחרונים משקיעים מנכ"לי המשרדים, חיים שני ושרון קדמי, מאמצים באיתור חברות גלובליות שיעתיקו את פעילות הייצור והפיתוח המרכזית לישראל - ובתמורה יקבלו הטבות מס משמעותיות. ל"כלכליסט" נודע כי עם החברות שאיתן מתנהלים מגעים ראשוניים נמנות חברת התרופות האמריקאית מרק וחברת HP.

הליך החקיקה בכנסת של הרפורמה לעידוד השקעות הון החל אתמולבדיון ראשוני שהתקיים בוועדת הכספים. אחד המסלולים בחוק פונה לחברות גלובליות, ומציע להן הטבות עודפות על ההטבות שיציע החוק לחברות שכבר פועלות, כדי שאלה יעתיקו חלק משמעותי יותר של מרכז הכובד שלהן לישראל, יעסיקו יותר עובדים וישלמו יותר מסים למדינת ישראל.

באופן כללי קובעת הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון כי כל חברה שיותר מ־25% מהמחזור שלה מופנה ליצוא, תשלם מס חברות שיורי של 8% בפריפריה ושל 12% במרכז הארץ. חברות רב־לאומיות בעלות מחזור של יותר מ־20 מיליארד שקל, ושהמחזור הישראלי שלהן יגיע ליותר מ־1.5 מיליארד שקל, יוכלו לשלם מס נמוך יותר של 5% בפריפריה או 8% במרכז. באמצעות שיעורי המס הללו, הנחשבים נמוכים ביחס למרבית המדינות המערביות בעולם, מקווים באוצר ובתמ"ת למשוך השקעות גדולות לתעשייה בישראל.

"המטרה: ישראל תחרותית"

מנכ"ל משרד האוצר חיים שני התייחס אתמול בוועדת הכספים למאמצים, בלי שהסכים לחשוף את שמות החברות שמולן מתנהלים המגעים, ואמר: "נפגשתי בשבוע שעבר עם מנכ"ל של חברת ענק אמריקאית, שגם נפגש עם הנשיא. יש להם אלפי עובדים מסביב לעולם. החברה רכשה לאחרונה חברה ישראלית קטנה, והיא מתלבטת איפה להשקיע - בישראל או במדינה אחרת".

במסיבת העיתונאים שערך האוצר ביום חמישי האחרון, להצגת הרפורמה בחוק, אמר שני: "אנחנו רוצים שחברה המתלבטת אם למקם את המטה בישראל או בארה"ב או אם להרחיב בבאר שבע או בגליל או ליד הלקוח באנגליה - תבחר בישראל. המטרה היא שישראל תהיה התחרותית ביותר בשיקולים הללו".

מלבד מרק ו־HP, מתנהלים מגעים ראשוניים עם חברות נוספות. לחברת HP יש כבר היום פעילות לא מעטה בישראל, ולאחרונה אף רכשה את חברת מרקורי הישראלית. לכן, ככל הנראה הכוונה היא לגרום לחברה להעתיק לכאן פעילות ייצור ופיתוח נוספת, ולהפוך את ישראל למרכז הפיתוח של הקניין הרוחני של החברה.

אם בסיום המגעים מרק או HP אכן יבצעו מהלך דרמטי של השקעות בישראל, הן יידרשו לעמוד בתנאים נוספים חלופיים של היקף השקעה במפעל, היקף השקעה במו"פ או מספר העובדים החדשים שיועסקו. בין השאר, התנאים הם השקעה של 400 מיליון שקל למפעל בפריפריה או 800 מיליון שקל במרכז; השקעת 100 מיליון שקל במו"פ בפריפריה או 150 מיליון שקל במרכז; או העסקת 250 עובדים בפריפריה או 500 עובדים במרכז הארץ.

עם זאת, לפי הערכות, במשרדי האוצר והתמ"ת קיימת גמישות בכל הנוגע לתנאי הסף במסלול זה, כך שגם חברות ענק שלא יעמדו בתנאים האחרונים אולם יהיו מוכנות להעתיק פעילות משמעותית לארץ, יוכלו ליהנות מהטבות המס.

במקביל קובע התיקון לחוק לעידוד השקעות הון כי מפעל שיבצע השקעה חדשה בהרחבתו בפריפריה בלבד יוכל לקבל מענק של עד 30% מגובה ההשקעה הפיזית, או במקרה של השקעה בהון אנושי או בחדשנות, מענק של 10% - השתתפות המדינה בהשקעה. אם אחת החברות הגלובליות תבחר להקים את המפעל בפריפריה, היא תוכל ליהנות גם מההטבות הללו במקביל לשיעורי המס הנמוכים.

הדיון בוועדת הכספים אמש | צילום: גיא אסיאג

הפטור של טבע בסכנה

אחת החברות הישראליות הגדולות שעונות על שיעורי המס החדשים שמהם יוכלו ליהנות חברות גלובליות היא חברת

טבע, שכמעט איננה משלמת היום מס. לפני כמה שנים נכנסה טבע למסלול מיסוי שזכה לשם "המסלול האסטרטגי", והושק בשנת 2005 גם הוא כדי למשוך משקיעים זרים גדולים לפריפריה. המסלול העניק פטור מלא ממס חברות וממס על דיבידנד לחברה שתשקיע לפחות 600 מיליון שקל בפריפריה, או לפחות 900 מיליון שקל באזור עדיפות לאומית א'. מחזור הסף של החברה המשקיעה צריך להיות 13 מיליארד שקל לפחות.

עם תחילת הדיונים על החוק לעידוד השקעות הון היו שסברו כי יהיה אפשר לבטל את ההטבות שניתנו לטבע בעבר ולהכפיף אותה למסלול החדש. אולם נראה כי טבע תמשיך ליהנות מפטור ממס עד שתחלוף התקופה שכבר אושרה לה, ואז תצטרך להצטרף לאחד המסלולים הקיימים.

לפי מסלולי המס הקיימים בחוק לעידוד השקעות הון שעומד כיום לחקיקה, טבע לא תוכל ליהנות מפטור מלא ממס אלא לכל היותר ממס של 8% במרכז ו־5% בפריפריה, וגם זאת רק אם תבצע השקעות נוספות. לאור זאת, באוצר מעריכים שהחברה עתידה לפתוח כבר בקרוב משא ומתן עם משרדי התמ"ת והאוצר כדי להגיע להסכמות שיבטיחו שתשלם שיעורי מס נמוכים גם בעתיד, שיפחיתו את נטל ההשקעות שתידרש עוד להשקיע.

יותר ויותר מתנגדים

רשימת המתנגדים של הרפורמה בחוק הולכת ומתארכת. חברות ממשלתיות שהוצאו מגדר החוק לא הוזמנו אתמול לדיון להשמיע את התנגדותן, אולם נציגי חברת כיל - הנפגעת העיקרית מהחוק - הגיעו לדיון. הרציונל שמאחורי החרגת שתי אוכלוסיות החברות (חברות ממשלתיות וחברות כרייה ומחצבים) מגדר החוק הוא שמדובר בחברות שתלותן הפיזית בישראל גדולה, ועל כן אין סכנה שיעזבו את ישראל - אם בגלל התלות בים המלח ואם בגלל היותן חברות ממשלתיות. על פי הרציונל הזה נועד החוק לעודד רק חברות שיש סכנה שיעזבו את ישראל, ובמקביל לעודד חברות שלא פועלות היום מישראל או שפועלות בהיקפים נמוכים להגיע אליה.

במקביל, אחת מנקודות הביקורת החריפות נגד החוק היא מצד חברות בפריפריה, שטוענות שההפרש בין הטבות המס שלהן להטבות המס של חברות במרכז - 4% - אין די בו כדי לתמרץ מעבר של החברות לפריפריה. עוד ביקורת הועלתה מצד עסקים בתחום השירותים, וכן מצד עסקים קטנים ובינוניים שאינם מייצאים יותר מ־25% מהמחזור שלהם ועל כן אינם נהנים מהחוק.

ביום חמישי הדפו שני וקדמי את הביקורת סביב הסעיפים האלה: "נכון שהחוק אינו מטפל במגזר השירותים ולא בעסקים קטנים. אלה מגזרים שמאוד חשובים לנו ואנחנו נמצא במקביל את הדרך לסייע גם להם", אמר קדמי. שני הוסיף כי "עסקים קטנים אינם מגיעים בכלל לשיעורי המס המינימליים של החוק, ולכן בוודאי שלא ייפגעו ממנו".

לטענת השניים, מפעלים מייצאים הם הקטר של המשק הישראלי והם אלה שפועלים בסביבה תחרותית, ועל כן יש לסייע להם. "זה לא חוק לעידוד היצוא, זה חוק שנועד לעודד את ישראל כסביבה תחרותית", אמר שני בהתייחס לביקורת.