הטקטיקה של כיל

סקר שערכה התאחדות התעשיינים מצא כי רוב התעשיינים בישראל תומכים ברפורמה בחוק לעידוד השקעות הון, אך בינתיים הקול הדומיננטי הוא בעיקר קולם של המתנגדים, ויש רבים כאלה. אלא שבין כל המחאות זו של התעשיינים בפריפריה שטוענים שהחוק לא מעודד אותם מספיק, יש קול דומיננטי אחד: כיל של החברה לישראל היא האופוזיציה הלוחמת של הרפורמה בחוק לעידוד השקעות הון והיא, רק היא, מטרידה באמת את מנוחתם של מובילי הרפורמה במשרד התמ"ת ובמשרד האוצר.

כי לא לעסקים הקטנים, בטח שלא לתעשיינים בפריפריה ואפילו לא לחברות ביטחוניות ענקיות כמו רפאל או התעשייה האווירית יש כוח ההשפעה של כיל, הנגישות לחברי הכנסת, החנופה והמחקרים המתאימים - ובעיקר מוטיבציה עם תג מחיר של כ־100 מיליון דולר בשנה להילחם ברפורמה הזו.

הקו ההסברתי שמובילה כיל מול חברי הכנסת הוא פשוט: החוק החדש לא יפגע בנו אלא באזרחים. אתם  תהיו אלה שתרגישו את ביטולי הטבות המס והפגיעה ברווחים, דרך קופות הפנסיה המושקעות בכיל. כי הבעלים האמיתיים של כיל הם בכלל הציבור, ורק רבע ממנה שייך במקרה לסמי ולעידן עופר - טייקונים מיוסרים בעלי תדמית בעייתית, שלא באשמתם חווים עכשיו "סיכול ממוקד" שיביא אותם "לצערם" לפטר עובדים ולהעביר את הייצור לחו"ל, או כך איים אתמול המשנה למנכ"ל אשר גרינבאום בוועדת הכספים.

כיל לא באמת יכולה לצאת מהארץ

הנה כמה עובדות שיעשו קצת סדר בבלגן שיוצרת מכונת יחסי הציבור והלובינג המשומנת של כיל, המזדעקת כאילו רודפים רק אותה - אף שכוונת משרד האוצר אינה לבטל את כל הטבות המס שלה, אלא רק את אלה המתייחסות להפקת האשלג והברום מים המלח. עלות הפקת האשלג של כיל מים המלח היא מהנמוכות בעולם, וזאת בהסתמך על מצגות של החברה עצמה לשוק ההון. גם יכולת ההפקה של ברום מים המלח אפקטיבית ביותר, אך בעלת עלות נמוכה מאוד או כמו שמכנה זאת כיל במצגת שלה עצמה – "Highest capacity' low cost producer". מעבר לעלויות הנמוכות, . נוסף על כך, לכיל יכולת אחסון בלתי מוגבלת למצבורי האשלג שלה בים המלח, שהוא אזור שחון. גם קרבתה היחסית של ישראל לשוק האסייתי ולשווקים האירופיים מקנה לפעילות מישראל יתרון גדול. כך שאם יש דבר אחד שבו צדקו מנסחי הרפורמה הוא בקשר ההדוק של כיל עם ים המלח, זה שלא מאפשר לה להוציא את הייצור מישראל - או אפילו לאיים בכך.

האמת היא שביחס לרווחיה של כיל - 770 מיליון דולר ב־2009 ו־2 מיליארד דולר ב־2008 - ביטול הטבות מס של יותר מ־400 מיליון שקל הוא לא כסף כל כך גדול עבורה. אלא שמה שבחברה לישראל מבינים ובכנסת אולי עדיין לא, היא הפרספקטיבה הכוללת יותר של המאבק. כי במקביל לביטול הטבות המס, עומדת כיל בפני הכרעה נוספת - גובה התמלוגים שתשלם מ־2011 ואילך עבור כריית מחצבים מים המלח. תדמית הקורבן שמייצרים בכירי כיל היא בסך הכל טקטיקת משא ומתן בדרך (אולי) לפשרה מול המדינה בשתי הסוגיות.