MBA מעל הכל
25 חברות גרמניות מובילות, ובהן דויטשה בנק, לופטהנזה ובאייר, הקימו יחדיו את ESMT - בית ספר גבוה למינהל עסקים שאמור להתחרות בהרווארד ובלונדון סקול אוף אקונומיקס. ויש כאן גם עניין של גאווה לאומית: הגיע הזמן שגם לכלכלה הרביעית בגודלה בעולם יהיה סוף סוף נציג דומיננטי במילייה הכלכלי העולמי
איך יכול להיות שלכלכלה הרביעית בגודלה בעולם וליצואנית מספר שתיים בעולם, אין אף לא דמות דומיננטית אחת שמייצגת אותה במילייה הכלכלי העולמי? ויותר מכך, איך לגרמניה, שמחזיקה בתארים הנכבדים הללו, אין בית ספר אחד לעסקים ששמו נישא בפי סטודנטים פוטנציאליים ברחבי העולם?
את השאלות האלו בדיוק שאלו את עצמם שניים: ד"ר וולף פלינקה ופרופ' דרק פ. אבל, שני אקדמאים בכירים. התשובה שלהם היתה הקמת ESMT, בית הספר האירופי לניהול ולטכנולוגיה, המקבילה הגרמנית ללונדון סקול אוף אקונומיקס או הרווארד.
לשם הקמת בית ספר בינלאומי עם שאיפות כאלה נדרשים מזומנים, והרבה מהם. למזלם, פלינקה ואבל לא היו צריכים לעשות מאמצים מיוחדים: התאגידים הגרמניים הבינלאומיים ששמעו על בית הספר זינקו על ההזדמנות והזרימו את הכסף להקמתו. במודל בעלות ייחודי, 25 חברות ציבוריות הן כיום הבעלים של ESMT, ובהן: ענקית התרופות באייר, יצרניות הרכב דיימלר וב.מ.וו, ענק הפיננסים דויטשה בנק, חברת התעופה לופטהנזה, פירמת הייעוץ מקינזי, יצרנית האלקטרוניקה סימנס וחברת התקשורת דויטשה טלקום. כולן חברות שמובילות את מדד הדקס הגרמני, וכולן חברו כדי לעמוד בכמה מטרות שאפתניות: לייסד בית ספר מקומי למינהל עסקים שייהפך לאחד המובילים בעולם ויעמיד לכלכלה הגרמנית מנהיגים עתידיים, ועל הדרך גם להראות שהגישה הגרמנית לכלכלה וניהול היא מעט שונה מזו הנלמדת בבתי הספר לעסקים בסגנון האמריקאי - וגם היא עובדת לא רע בכלל. בכל זאת, אי אפשר להתעלם מהאופן נטול הנזקים כמעט שבו צלחה גרמניה את המשבר העולמי האחרון.
שמונה שנים ו־100 מיליון יורו לאחר מכן, בספטמבר השנה התברג ESMT בדירוג הנחשב של "פייננשל טיימס" לבתי ספר למינהל עסקים במקום ה־27 בעולם וה־13 באירופה בכל הנוגע להשכלת מנהלים. אם מישהו היה זקוק לעוד הוכחה שהיעילות הגרמנית עובדת, הוא קיבל אותה כאן.
הזדמנות אחרונה להוביל
"בית הספר יוסד כדי למלא חסך גדול במערכת החינוך המקומית", מסביר ניק ברנביל העומד בראש תוכנית ה־MBA של ESMT. "בגרמניה לא היה בית ספר גבוה לעסקים ברמה של מוסדות גבוהים דומים מרחבי העולם עד שנוסד ESMT. התעשייה הגרמנית לא הבינה מדוע היא נאלצת לשלוח את המנהלים המובילים שלה לארצות אחרות כדי לקבל חינוך עסקי ברמה הגבוהה ביותר. לכן החברות המייסדות החליטו, בשיתוף עם שני המייסדים, שהגיע הזמן להקים בית ספר כזה. מובן שגם יש פה קצת עניין של גאווה לאומית, רצינו להקים מוסד גרמני שיהיה אחד המובילים בעולם".
מוזר שלא היה פה בית ספר גרמני מוביל לעסקים.
"בהחלט. המייסדים ראו בהקמת ESMT את ההזדמנות האחרונה ליצור מקום כזה, שישחק בזירה הגלובלית. למעט יפן, הגרמנים היו האחרונים שלא היה להם מוסד כזה. אפילו הרוסים הקימו לאחרונה בית ספר גבוה לעסקים. הכלכלה המקומית לא יכלה להרשות לעצמה לפגר מאחור והחליטה לקפוץ על ההזדמנות. מובן שאסור לשכוח שהחברות שמימנו את ההקמה מצפות מבית הספר להוציא כוח אדם איכותי, שבחלק מהמקרים ייקלט בחברות עצמן. גם חשוב להבין שבית הספר משקף ברוחו ובלימודיו את המערכת הגרמנית, מה שהגרמנים מכנים ''כלכלת שוק סוציאלית'', שהיא בהחלט שונה במידה מסוימת מהמערכות שנהוגות בשאר העולם הקפיטליסטי".
במה זה מתבטא?
"אחד ההבדלים בינינו לבין בתי ספר אמריקאיים, למשל, הוא המשקל הרב שאנחנו מעניקים לערבוב בין עסקים, כלכלה, פוליטיקה וחברה. אנחנו מיישמים את זה בבית הספר בכמה צורות. המיקום שלנו בברלין, מרכז הכוח הפוליטי בגרמניה, מאפשר לנו ליצור ממשק מעניין בין עסקים לפוליטיקה. נשיא בית הספר, לארס־הנדריק רולר, היה הכלכלן הראשי של האיחוד האירופי, ויש לו המון ניסיון ביחסי הגומלין בין פוליטיקה, כלכלה ועסקים.
"בנוסף, המחקר הכלכלי שלנו מתייחס תמיד גם לאתיקה ולמחויבות חברתית - שני נושאים שיש עליהם דגש עצום בלימודים, והם חלק מערכי החברות הציבוריות בגרמניה באופן הרבה יותר ניכר מאשר בארצות הברית למשל. אני חושב שהדבר הכי יוצא דופן בלימודים כאן, לעומת חלקים אחרים של העולם ובעיקר ארצות הברית, הוא הגישה שלנו לעסקים, שמבוססת על התפיסה של בעלי עניין - בניגוד לתפיסה הרווחת בעולם של בעלי מניות".
השינוי מתחיל מלמטה
זהו אחד ההבדלים הגדולים בין מערכת העסקים בגרמניה לשאר העולם, ולא לחינם מדגיש אותו ברנביל. המשבר של 2008 הביא איתו ביקורת לא רק כלפי תאוותם חסרת הרסן של מנהלי החברות, אלה גם כלפי מוסדות העילית שחינכו אותם - בתי הספר הבינלאומיים לעסקים מאמריקה ומבריטניה. בנובמבר 2009 אף הרחיקה לכת לוסי קאלווי, פרשנית כלכלית ב"פייננשל טיימס", והכריזה במאמר מערכת על מותו של ה־MBA המסורתי ולידתו של ה־MBA החדש, שכולל שילוב בין גישת "בעלי העניין" (Stakeholder Theory) לגישת ה־3BL (השורה התחתונה המשולשת). בדיוק את סוג ה־MBA הזה מלמדים ב־ESMT, עוד הרבה לפני שמישהו חזה את המשבר בשווקים.
את תיאוריית בעלי העניין טבע הפילוסוף הכלכלי אדוארד פרימן ב־1984, בספרו "Strategic Management: A Stakeholder Approach". לפי הגישה המסורתית, חברה נדרשת בראש ובראשונה לענות על צורכיהם של בעלי המניות, כלומר להעניק להם רווחים. בגישה שהציע פרימן קיימים צדדים נוספים במשוואה בדמות צורכי הממשל, קבוצות פוליטיות, איגודים, קהילות, הציבור הרחב ואפילו חברות מתחרות.
עשר שנים לאחר מכן, ב־1994, ניסה היזם החברתי הבריטי ג'ון פילקינגטון להוסיף לתאוריה של פרימן, וטבע את מושג השורה התחתונה המשולשת. פילקינגטון ניסה להסיט את תשומת הלב של החברות מהתעסקות כמעט בלעדית ברווחים על ידי הדגשת החשיבות של מחויבות חברתית, מחויבות לסביבה, להתנהלות אתית ולקיימות. השורה התחתונה המשולשת עוסקת בשלושה סוגים של P במקום רק באחד: אנשים (People), סביבה (Planet) ומובן שגם רווח (Profit).
נשיא ESMT, לארס־הנדריק רולר, מסתייג באופן רשמי מהאשמת בתי הספר למינהל עסקים במשבר האחרון. "זה עניין מורכב מדי מכדי להניח את האשמה על סף דלתם של מוסדות החינוך המובילים בתחום", הוא אומר. "חוסר רגולוציה ופיקוח במגזרים הפיננסיים, תיאבון גדול מדי לסיכון ולתמריצים שגויים למנהלים מילאו חלק גדול יותר ביצירתו. בתי הספר גם הם מילאו תפקיד, אבל אני מאמין שהוא לא היה מכריע".
אלא שהדרך שמתווה רולר ל־ESMT מראה שבלבו הוא חושב אחרת. בוועידה הכלכלית שערך בית הספר ביוני השנה, למשל, קיבלו המחויבות החברתית והאתיקה בעסקים את מרכז הבמה. מנהלי בתי הספר לעסקים מכל העולם הגיעו לגרמניה כדי ללמוד על שינוי המגמה. בהתוויית הדרך החדשה יחסית לבית הספר נראה שרולר גם מבין משהו נוסף בכלכלה: זה עניין של היצע וביקוש. הכוח לשינוי מגיע מלמטה, והתלמידים שלו לעתיד הם אלו שמגלים עניין הולך וגובר ב"קפיטליזם רך", בסביבה ובחברה.
הנתונים שפרסם לאחרונה אתר TopMBA.com, המתמחה במידע עבור מועמדים לבתי ספר לעסקים הטובים בעולם, מראים גם הם את המגמה הזו. "הנתונים שבידינו, המגיעים מאלפי מועמדים מרחבי העולם, מראים שנושא ה־CSR (מחויבות תאגידית־חברתית) הוא משהו שנמצא גבוה באג'נדה שלהם", נכתב באתר לאחרונה. "אין ספק שמועמדים ל־MBA מרחבי כל הגלובוס מסתכלים לכיוון חדש. הם רוצים לדעת יותר ויותר על גישת בית הספר לקיימות, למדיניות תאגידית ולמחויבות חברתית לפני שיחליטו היכן ללמוד. דקאנים של בתי ספר למינהל עסקים התחילו לשים לזה לב, מגייסים יודעים את זה, ופתאום המשווקים שמו לב שהאוכלוסייה הרחבה שואלת שאלות זהות. וכך, גבירותיי ורבותיי, מתפתחת לה תנועה חדשה".
ההצהרה הבומבסטית הזו של TopMBA היא עניין שלוקחים ברצינות ב־ESMT. למעשה, הם הצליחו לזהות את הרוח החדשה עוד בטרם הגיעה לשאר העולם, לא מעט בזכות העובדה שכך פועלת כלכלת השוק הגרמנית מאז סופה של מלחמת העולם השנייה.
"בתי ספר לעסקים כמו ESMT הכינו את עצמם באופן אידיאלי להובלה וליצירה של גישה רעננה בחינוך עסקי", מאשר רולר. "אנחנו בית ספר חדש יחסית שמחנך את דור המנהיגים העתידי על גישה כוללת יותר שמשלבת בתוכה עסקים, חברה, קיימות ופוליטיקה, ממש כפי שעושות חברות בינלאומיות גרמניות זה שנים".
"אנחנו שמים פוקוס אדיר על כל הנוגע לפיתוח מיומנויות הנהגה אצל הסטודנטים שלנו", ממשיך ברנביל. "אנחנו מלמדים אותם איך ההחלטות העסקיות שלהם ישפיעו על הקהילה והחברה. אנחנו עוסקים במחקר בנושאי המחויבות החברתית והאתיקה, ובכל קורס שאנחנו מלמדים אנחנו שמים דגש על אחריותו של המנהל לקהילה. זה לא סוג אחר של קפיטליזם, אנחנו פשוט מלמדים את הסטודנטים שלנו להיות יותר אחראים".
קשה לעזוב את ברלין
גם מקומם של העסקים הירוקים לא נפקד מתוכנית הלימודים ב־ESMT, והמחקר שעורך בית הספר בתחום נעשה גם הוא על פי עקרונות המעורבות הפוליטית והחברתית. "מודל השוק של מוביליות חשמלית", למשל, הוא מחקר המתנהל בבית הספר בשיתוף התלמידים, הבודק את עתידו של שוק הרכב החשמלי בגרמניה. המחקר, שתוצאותיו יפורסמו בספטמבר 2011, נעשה בשיתוף פעולה הדוק עם גופי הממשל וממומן על ידי המשרד לאיכות הסביבה הגרמני. הוא בודק תרחישים אקונומטריים שונים לשוק המכוניות החשמליות עד 2050, והמלצותיו ישמשו את ממשלת גרמניה ולא מעט חברות מקומיות.
לדברי אנקה דסלר, בוגרת מחזור 2008 של ESMT ובכירה בפירמת רואי החשבון KPMG, החינוך לקיימות שקיבלה בבית הספר משרת אותה היטב. "נשלחתי ל־ESMT על ידי מקום העבודה שלי כדי לקבל מיומנויות גבוהות יותר בהנהגה, מאחר שהתפקיד שלי בחברה סבב סביב מיומנויות טכנולוגיות בתחום הפיננסים. מיד כשסיימתי את לימודיי אוישתי מחדש בחברה, הפעם כמנהלת בכירה. מה שלמדתי בבית הספר שימושי מאוד עבורי כיום, בעיקר בכל הנוגע לעבודה בסיטואציות מורכבות בצוותים קטנים. גם למדתי איך לפתח רעיונות חדשניים ובני קיימא עם הסביבה והקהילה".
עבור דסלר ובוגרים אחרים, ESMT הוא מקום מצוין ללמוד בו. כיתת ה־MBA בתוכנית הלימודים המלאה במחזור שמסיים השנה מורכבת מ־40 סטודנטים בלבד מ־21 מדינות מרחבי העולם, 35% מהם נשים. גילם הממוצע של הלומדים עומד על 29, עם ניסיון ממוצע בתחום של שש שנים. כל סטודנט שמתקבל ללימודים גם זוכה במלגה בסיסית שאמורה להספיק לקיומו במהלך השנה. אחוז הבוגרים המועסקים הוא גבוה, ועומד על 91% במשכורת התחלתית ממוצעת של 68 אלף יורו לשנה. רבים מהם הפכו את ברלין לביתם מאז הלימודים.
"ברלין היא עיר שקשה לעזוב אחרי שלומדים בה", אומר רהול טונגיה, שותף בכיר בקרן הגידור Berlin Atlantic Capital ובוגר מחזור 2007 של ESMT. "הגעתי ל־ESMT בגלל הקשרים החזקים בין בית הספר לחברות המייסדות שלו. מנהלים של חברות גלובליות מבקרים כל הזמן בכיתות, והם חולקים את הידע ואת התובנות שלהם עם הסטודנטים בצורה מאוד אינטימית. בזכות זה קיבלתי את העבודה הנוכחית שלי".
מחקרים ללופטהנזה
את מה שטונגיה מספר על מעורבותן של החברות המייסדות בבית הספר מחזק גם ברנביל. "הן מעורבות בשלל צורות", הוא מסביר. "בראש ובראשונה כמובן במימון, אבל גם ברמה הלימודית. הן שולחות לכאן את המנכ"לים שלהם להרצות, ובמקביל שולחות מנהלים להכשרות אצלנו.
"דרך נוספת שבה הן מעורבות היא בצורת משימות מחקר שהן מעבירות לחברי הפקולטה ולסטודנטים. חברת האנרגיה E.on, למשל, סיפקה לנו נושא למחקר העוסק במחויבות חברתית. יצרנית השוקולד פררו הפנתה אלינו מחקר בנושא שיווק, ולופטהנזה ביקשה מחקר בנושא של תחרותיות ורגולציה. מובן שכל החברות הללו גם מתעניינות בבוגרים שלנו כעובדים בעלי פוטנציאל גבוה".
ג'וזף אקרמן, מנכ"ל דויטשה בנק, מבהיר עד כמה ESMT חשוב עבור החברות המייסדות: "אנחנו, דור המייסדים של ESMT, נמשיך לתמוך
בבית הספר משום שהוא חשוב לנו גם מבחינה פרקטית ומבחינה ערכית. כיום בית הספר משגשג, גדל וזוכה להכרה וביקוש בינלאומיים, תהליך שאותה אנו מעודדים ובו אנו מעוניינים לתמוך גם בעתיד".
"הצעד החשוב ביותר שעשינו השנה", אומר מיכאל דיקמן, מנכ"ל אליאנס, "הוא להבטיח שהדיקן לארס־הנדריק רולר, ימשיך בתפקידו, משום תרומתו העצומה לבית הספר. אנחנו מעוניינים לראות את ESMT הופך לאחד הכוחות הדומנינטיים להשכלה עסקית באירופה ובעולם".
לא התפרסמו תגובות לכתיבת תגובה