"לבנק כדאי שהאשראי יעבור לסלולרי"

"שוק התשלומים האלקטרוניים - ובייחוד התשלומים דרך מכשירי הסלולר - צומח וימשיך לצמוח בקצבים גבוהים ביותר. הבנקים וחברות הסלולר צריכים לשתף פעולה, וכך יצליחו להגדיל עוד יותר את התחום הזה", כך אומרת קהינה ון־דייק, סמנכ"לית בכירה במסטרקארד העולמית, בראיון ל"כלכליסט".

"רוב התשלומים נעשים כיום באמצעות כרטיסי פלסטיק, אבל במרכזי מטרופולין גדולים אפשר כבר היום לעשות דברים רבים באמצעות הסלולר", אומרת ון־דייק. "בלונדון אני יכולה כבר היום לעלות על הרכבת, להגיע לעבודה, לאכול צהריים ולחזור הביתה - כל זאת בלי להשתמש בכרטיס אשראי פלסטי".

במסגרת תפקידה במסטרקארד אחראית ון־דייק, שהגיעה למסטרקארד מסיטיבנק, על תחומי השירותים הפיננסיים והשיווק לצרכנים. בין השאר היא מפקחת על צוות גלובלי שתפקידו לקדם את השירותים הפיננסיים בשווקים קיימים ולפתח שווקים חדשים.

קהינה ון-דייק | צילום: יובל חן

"כולם בעלי עניין"

עד כמה מאיים המודל העסקי של התשלומים האלקטרוניים על הבנקים, שמנפיקים כרטיסי אשראי פלסטיים?

"אני הייתי בנקאית לא מעט זמן, ואני מאמינה שיש פה יותר הזדמנויות מאשר איומים בעבור הבנקים. חברות הסלולר, הבנקים והמוסדות הפיננסיים, וגם מובילות שוק התשלומים באשראי כמו מסטרקארד - כולם בעלי עניין בהמשך ההתפתחות המואצת של שוק התשלומים האלקטרוניים. אפשר להסתכל על כמה מדינות באפריקה, שבהן חברות סלולר הצליחו להגיע לאוכלוסיות שלמות שאין להן חשבון בנק אבל יש להן טלפון סלולרי. ככל שהאוכלוסיות האלה יתפתחו, כך הצרכים הפיננסיים שלהן ייעשו מורכבים יותר, וכך תיווצר הזדמנות לבנקים".

לדברי ון־דייק, אין לדעת מתי התשלומים באמצעות הטלפונים הסלולריים יהיו נפוצים יותר משימוש בכרטיסי פלסטיק, אולם בהסתמך על מידת האימוץ של הטכנולוגיות הללו, אפשר בהחלט להעריך שזה יקרה. "כרגע, התפקיד שלנו הוא להיערך לאותו תסריט, עם השקעות רלבנטיות ביכולות של השירותים הפיננסיים הללו וחוויית הלקוח שכרוכה בהם. כרטיסי הפלסטיק נמצאים איתנו יותר מ־40 שנה, ולקח לא מעט זמן לבנות את תשתית התשלום שעליה הם מתבססים. בעולם שנע קדימה באמצעות טכנולוגיה ויכולות התקשורת העולמיות, לא מן הנמנע להניח שאנחנו נמצאים בתהליך אבולוציוני בדרך שבה אנשים משלמים עבור הקניות שלהם".חברות הסלולר הגדולות בישראל, סלקום ופרטנר, מצהירות זה זמן רב כי בכוונתן להציע שירותים פיננסיים על גבי תשתית הסלולר. סלקום אף הכריזה על שיתוף פעולה עם סיטיבנק, שלדבריה אמור להוליד שירותים פיננסיים כבר בקרוב, ואף פועלת בתקופה האחרונה בגיוס שותפים מסחריים למיזם בשם Qpay, הדומה לשירות התשלומים PayPal.

פרטנר מעדיפה לשמור את תוכניות השירותים הפיננסיים המדויקות שלה קרוב יותר לחזה, ופלאפון תלויה, בין השאר, בהחלטה מערכתית של קבוצת בזק. ון־דייק מגיעה לישראל כדי להסביר לבאי כנס המדיה של סלקום שייערך היום כיצד אמורות חברות הסלולר לשתף פעולה עם המוסדות הפיננסיים, ולא להתחרות בהם.

האם אין סכנה לבנקים שחברות הסלולר ייתרו את מקומם כמנפיקים המסורתיים של כרטיסי האשראי של מסטרקארד, ויזה ואמריקן אקספרס?

"יכול להיות שבתשלומים קטנים מאוד, כמו כוס קפה למשל, חברות הסלולר יכולות להתמודד עם ניהול סיכונים - דוגמת שמירת רזרבות למקרה שבו הלקוחות אינם משלמים. אבל ככל שמדובר בעסקאות מורכבות יותר, כך גם עולה הצורך להקים תשתית אמיתית ורצינית של מערך ניהול סיכונים, והמשמעות היא הרבה מאוד כסף והרבה מאוד עובדים. זהו היתרון הגדול של הבנקים: יכולת ניהול כספים והקצאת אשראי שמבוקרת על ידי מערך ניהול סיכונים. מבחינת הבנקים וחברות כרטיסי האשראי, הדרך הטובה ביותר לפעול בשוק התשלומים האלקטרוניים היא בשיתופי פעולה אסטרטגיים".

אותן אוכלוסיות שאת מזכירה, הנטולות חשבון בנק, גם חיות במקומות שבחלקם אין מים זורמים וחשמל. האם זה באמת הקהל שאתם מצפים שיבצע תשלומים בסלולר?

"התוכניות המוצלחות ביותר בשווקים המתפתחים הן אלו שפונות ללקוחות שאינם הלקוחות המסורתיים של שירותי הבנקאות המסורתיים. העסקאות הפיננסיות הרלבנטיות במקרים כאלה הן תשלומים של סכומים קטנים מאוד (micro־payments) והעברת כספים מאדם לאדם, לעומת השירותים שאנחנו מכירים דוגמת כרטיסי חיוב ואשראי, שמשמשים לביצוע עסקאות עם בתי עסק. ברבות מהמדינות הללו יש תלות של משפחות בעובדים שנמצאים במדינות אחרות, והאחרונים נעזרים בשירותים פיננסיים כאלה כדי לשלוח הביתה כסף".

בחזונה רואה המערכת הפיננסית שימוש במכשירי הסלולר כאמצעי תשלום לשירותים רבים מלבד רינגטונים, קטעי וידיאו ועוד. חברת וריפון, המפעילה מרכז פיתוח גדול בישראל, , שמתבסס על רכישת חברת ליפמן, הדגימה לאחרונה תשלום באמצעות טכנולוגיית "ללא מגע" (contactless) — טלפון סלולרי עם כרטיס SIM ושבב מיוחד, שיכול לשמש כאמצעי לאישור עסקת אשראי באמצעות העברתו של הטלפון בתנועה מהירה ליד מסוף מיוחד, הדומה למסוף שאליו נכנס כרטיס האשראי כיום, אך מצויד ברכיב קריאה של המידע המצוי בשבב שבטלפון.

מי ימצמץ ראשון

טכנולוגיה שכזו משולבת כבר כמה שנים בכרטיסי פלסטיק המשמשים להזדהות, למשל, ברכבות תחתיות ברחבי העולם, אולם בתעשייה מאמינים כי הטלפון הסלולרי, מהיותו מכשיר נישא אישי ופופולרי יותר, הוא התשתית הטובה ביותר להפצת אמצעי תשלום שכזה. ואולם, בדומה להחדרת כל טכנולוגיה חדשה, נדרשת השקעה בשדרוג התשתית הקיימת, ובמקרה זה מדובר על החלפת המסופונים וכרטיסי ה־SIM או הטלפונים הסלולריים. כאשר שני הצדדים - כלומר חברות הסלולר וספקי החומרה לתשתית התשלומים - מעדיפים להמתין שהצד השני יבצע ראשון את ההשקעה הדרושה, החדרת הטכנולוגיה מתעכבת.

"אכן, תשלומים ללא מגע מצריכים שיתוף פעולה בין גורמים רבים", אומרת ון־דייק, "אך אף על פי שקצב ההתפתחות של הנושא הזה הוא אטי, ראינו לא מעט שירותים שכאלה כבר מתרחשים, בעיקר בערים גדולות דוגמת ניו יורק, לונדון, איסטנבול, סינגפור ומוסקבה. ב־2010 סימן העולם אבן דרך משמעותית מאוד — יותר ממחצית מתושבי העולם חיים כיום באזורים עירוניים לעומת אזורים חקלאיים. יש עדיין דרך ארוכה לעבור לפני שבכל עיר בעולם תהיה תשתית לביצוע עסקאות ללא מגע, אבל הטרנד כבר ברור".