אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
דירתם, אומנותם: האם לזוג חרדי אכן קל יותר לקנות דירה? צילום: שאול גולן

דירתם, אומנותם: האם לזוג חרדי אכן קל יותר לקנות דירה?

המשבר שפקד את התורמים מארה"ב ושחיקת הדולר מול השקל החמירו בשנים האחרונות את מצוקת הדיור במגזר החרדי. מצד אחד הנוהג לקנות דירה לכל זוג טרי שומר על ביקוש קשיח, מצד שני בונים להם עיר

16.11.2010, 06:53 | דותן לוי

"חילוני יתקשה להבין את מצוקת הדיור במגזר החרדי. אצלנו לא מדובר בהשקעה או בפינוק, אלא בצורך אמיתי". כך הצהיר לאחרונה פעיל נדל"ן חרדי.

בין אם מצוקת הדיור בקרב החרדים קשה יותר או פחות מזו של החילונים, אין ויכוח על כך שהיא החמירה יחסית לעבר. הנוהג לפיו כבר בשלב האירוסין מתחייבים הורי הזוג לרכוש עבורו דירה יצר כבר לפני שנים קרקע פורייה למצוקה נדל"נית, ועם הגידול הטבעי זו רק התגברה. "אני זוכר עוד מימי ילדותי דיבורים על פתרונות למצוקת הדיור, זכורים לי מאמרים רבים בנושא בעיתון המודיע, אלא שכיום הדחיפות השתנתה וזה הפך להיות לנושא מספר אחת בחשיבותו," מספר מתי רוזנצוויג, דובר עיריית בית שמש, "לפני חמש שנים בעיתונות החרדית היו לפחות 5-6 פרסומות לפרויקטים, כיום אין כלום".

מכון גיאוקרטוגרפיה בניהול ד"ר רינה דגני מצא לפני כשנה וחצי כי הצורך החרדי בדירות יוצר ביקושים קשיחים של כ־7,000 דירות מדי שנה - מתוכן כ־5,250 חדשות וכ־1,750 יד שנייה. כיוון ששוק המגורים בישראל מייצר כ־100 אלף עסקאות בשנה, הרי שהביקוש החרדי מהווה כ־7% מהשוק. 90% מהעסקאות הן דירות לזוגות צעירים, לעומת כ־45% בציבור החילוני.

התשובה לשאלה כיצד אותם זוגות צעירים מהמגזר החרדי, או הוריהם, מצליחים לקנות דירה היא פשוטה: דירות לחרדים הן זולות יותר. לפי ד"ר דגני, מחיר דירה מבוקש במגזר החרדי עומד על 20% פחות מהמקובל במגזר החילוני. כך למשל, בשנים שבהן נמכרו במגזר החילוני דירות ב־600–700 אלף שקל בממוצע, החרדים קנו דירות ב־480–520 אלף שקל. כיום התרחב הפער, ומחיר דירה לחרדים עומד על 70% ממחיר דירה דומה לחילונים.

מי צריך משכנתה כשיש גמ"ח

הדרך למחירים הנמוכים עוברת בין היתר בעמותות חרדיות ייחודיות שפועלות בדומה לקבוצות רכישה: העמותה מסכמת על מחיר עם חברת בנייה ולאחר מכן ניגשת למכרז. אך בניגוד לקבוצות הרכישה, העמותות פועלות ללא כוונות רווח, ולכן מציעות מחירים משתלמים. בנוסף, קופות גמ"ח (גמילות חסדים) מציעות הלוואות ללא ריבית, מה שמאפשר לזוגות הצעירים לעקוף את הבנקים, שאינם ששים להעניק משכנתה לאלה שתורתם אומנותם.

למרות המחירים הנמוכים והעזרה הקהילתית, מצוקת הנדל"ן עדיין שם. דירות שנמכרו בשנת 2005 ביישוב החרדי אלעד בתמורה ל־100 אלף דולר, נמכרות כיום מיד שנייה במיליון שקל. בבני ברק, כך לדברי המתווך אברהם גליקסון, התייצבו המחירים על 1–1.2 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. בבית שמש דירות נמכרות באמצעות העמותות בכ־600–700 אלף שקל, מחיר שהיה מקובל עד לפני שלוש שנים גם בשוק החילוני.

גם המשבר הכלכלי העולמי שפרץ ב־2008 תרם למצוקה. כספי הגמ"ח מגיעים ברובם מתורמים אמריקאים, והמשבר שהיכה קשות בארה"ב גרם לארנקים להיסגר. כיום רק משפחה במצב כלכלי קשה תזכה לגמ"ח לדירה, וגם אז מדובר בכעשרת אלפים דולר למשפחה בלבד. ציון המחיר בדולרים אינו מקרי. יקי רייסדור, סמנכ"ל השיווק של חברת צ.לנדאו, מספר כי השוק החרדי חי ופועל בדולרים, מה שגורר אחריו בעיה נוספת: שחיקתו של הדולר לעומת השקל.

התוצאה היא שינוי שיטת המימון. אם בעבר מימנו ההורים את כל העסקה, היום הם ישלמו 50% מהדירה, הזוג ייקח על עצמו כ־15% נוספים, ואילו והסבא והסבתא יממנו את 35% הנותרים. "הבנקים שעובדים עם המגזר החרדי מציעים מסלולים מיוחדים שמחלקים את הוראות הקבע בין בני המשפחה", אומר שעיה איצקוביץ', המנכ"ל והבעלים של משרד הפרסום "תוצאות אפקטיביות", המלווה את חברות הבנייה של המגזר החרדי.

מטעמים ברורים, ירושלים היא עודנה האופציה הנחשקת במגזר. "לאחרונה נתקלתי במקרה שבו נאלצנו לערב את הרבנים, לאחר שרוכשי דירה התווכחו מי קדם למי", מספר הראל בן משה, זכיין סניף אנגלו־סכסון המגזר החרדי בירושלים. אלטרנטיבה אחרת היא בני ברק, אך הביקוש בעיר הצפופה בישראל עולה על ההיצע. "העתודות האחרונות של בני ברק היו רחובות כמו יהודה הנשיא, שהיו חילוניים והתחרדו לגמרי", מספר איצקוביץ'. "יש הרבה חילונים ש'ישבו' על נכסים ועשו כסף".

התקווה: הקמת חריש

ערים נוספות שנמצאות על מפת הביקוש החרדית הן אלעד, בית שמש, ביתר עילית, פתח תקווה ואשדוד. מתוכן בית שמש נחשבת להבטחה בשל היצע מגרשים גדול. העיר נמצאת בהליכי תכנון ואישור של כ־20 אלף דירות, מתוכן שווקו כ־2,200. במקביל משווקים בעיר פרויקטים פרטיים, ובהם "מתחם גולובנציץ'", שכולל כ־3,500 דירות ומתנה את ההרשמה בוועדת אכלוס.

אבל כל אלה לא מספיקים, והחרדים נודדים למחוזות רחוקים יותר, כמו: רכסים, חצור הגלילית, ערד, קריית גת, אופקים, טבריה, צפת ונתיבות. התקווה היא היישוב העתידי חריש שבוואדי ערה. "בעבר מעט מאוד היו מוכנים להרחיק עד לחריש", אומר רייסדור. "היום כולם כבר שואלים, מה קורה עם העיר?".

דירות למהדרין: מה החרדים מחפשים?

רוב הדירות שנבנות עבור המגזר החרדי הן דירות שלושה חדרים, כשהביקוש הגבוה יותר הוא לדירות עם אופציה להרחבה. הכוונה היא לדירות שניתן להגדיל אותן בהמשך, כמו גם דירות גן ודירות גג.

המרכיב ההכרחי בדירה הוא מרפסת סוכה - מרפסת פתוחה לשמים שעליה ניתן להקים סוכה כשרה מבחינה הלכתית. עוד מרכיבים חשובים בדירה הם כיורים כפולים וחדר הורים גדול יחסית שמאפשר הפרדת מיטות. בשכונות החרדיות אין בנייה לגובה כיוון שהם נמנעים משימוש במעליות בשבת.

אולם הדבר הכי חשוב מבחינת החרדים הוא תשתיות קהילתיות מתאימות. בשכונות שנבנות מהיסוד מוקמים גם מוסדות לימוד מתאימים, מקוואות ובתי כנסת. "אתה לא יכול למכור לחרדי דירה ברחוב חילוני כי היא זולה. לאן הוא ישלח את הילד? ומה עם המקווה והישיבה? חרדי יעבור רק לאזור שבו קיימת קהילה חרדית או בסמוך לה", אומר יקי רייסדור.

לפניות והערות dira@calcalist.co.il

תגיות

13 תגובות לכתיבת תגובה לכתיבת תגובה

13.
תגובה למס. 8. אני לא צדיק, כל שכן לא בסדום!
בס"ד 1. אני לא צדיק, ביתר עילית לא סדום. יש לנו עשרות אם לא מאות גמ"חים, קופת צדקה הכללית של העיר רוכשת לכל אלמנה רכב חדש מכספי התורמים (תושבי ביתר ולא רק), ומפרנסת משפחות שלהן כל חודש כדי שלא תצטרכנה לעבוד. אצלך בעיר קונים רכב לאלמנות? בטוח שלא! אז מי גר בסדום? 2. כמעט כל החברים שלי עובדים. יש לי כמה חברים אברכים שנשותיהם משתכרות בכעשר אלף ש"ח בחודש, לכן לבעליהן אין צורך לעבוד. 3. גם אני עבדתי כמה שנים בשחור ב2 מפעלים חרדיים. בעלים שלהם לא רצו לתת תלוש, אומנן מיסים שילמו. נוכחתי פעם בעת ביקור של מס הכנסה במפעל. 4. בדקתה פעם אחד נתונים סטטיסטים באתר ביטוח לאומי? כנס ותראה שפער בין שכירים חרדים וחילונים לא כזה גדול: http://www.btl.gov.il/Mediniyut/Situation/statistics/BtlStatistics.aspx 5. כל אחד במדינת ישראל כאשר קונה או צורך שירותים משלם מע"ם. שזה 16%, ולא כ5% ששילמתי ממשכורת של 7890 ש"ח. ולא כמו שכולם צועקים שאתם משלמים 40% מס הכנסה ומפרנסים אותנו החרדים!
אברהם , ביתר עילית  |  18.11.10
12.
כתבה אובייקטיבית מאד
תודה על הכתבה המסקרת בהרחבה ובאובייקטיביות. למרות שחסרים המון נתונים וגם מה שיש לא כל כך מדוייק למשל, הסבא והסבתא לא תמיד משלימים 35% אם בכלל... כמו כן, לגבי החלוקה בין ההורים לזוג יש מקרים שהיחס הוא בדיוק הפוך! ובכלל, המגמה היא יותר ויותר , שהזוג ייקח על עצמו את העול. ולכן הזוגות מוכנים ללכת גם למקומות רחוקים ולהפריח את השממה. וזה רק עושה טוב לכל הצדדים. תודה רבה וכל הבורים, והנרגנים שיורים פה התקפות חסרות פשר אני מציע לכם לבדוק את הנתונים לפני שאתם מפגינים את הבורות שלכם ואת התגובות המגוחכות שלכם לכו תעשו שיעורי בית ולא רק לשתות בצמא כל מילה של שדרנים ותקשורתנים מגמתיים ובורים כמותכם שעושים לכם שטיפת מוח מוצלחת. למשל, אני רוצה לעבוד בחברה ציבורית, יש לי סיכוי? התשובה ברורה למרות שמבינה אקדמאית אני מלומד ומוכשר יותר מכל המשכילים והסטודנטים לענייני חרקים באי הדרומי של אנטרקטיקה או השפה הלא יודע מה מאיזור נידח אחר. שמתוקצבים על הבילוי הזה מכסף מסים שהמשפחות החרדיות המחזיקות בקניותיהם את החברות במשק. כולל כל ידי הדירות... ואם לא הם מזמן כבר היה פה מיתון עמוק ומשבר. במטותא מכם, בואו נמשיך לחיות בשלום ובאהבה מתוך הבנה ורצון להבין ולתמוך איש ברעהו אף אחד!!! לא חי על חשבון רעהו!!! די להתלהמות! בהצלחה לכולם ופרנסה בשפע אמיתי
אמיתי , חיפה  |  16.11.10
לכל התגובות