אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.

"מי שלא מעצב אמיתי לא ישרוד"

מעצבי האופנה הישראלים במצוקה. החורף לא מגיע והרשתות הזרות נוגסות בקהל הלקוחות. "כלכליסט" כינס שישה שחקנים מובילים בענף האופנה ושמע מהם למה הם לא אופטימיים

16.11.2010, 22:15 | הדס שואף

הכניסה של רשתות האופנה הזרות לשוק, התייקרות מחירי הכותנה, המשבר הכלכלי ואפילו עליית מחירי הנדל"ן (ובעקבותיהם גובה השכירות של החנויות) פוגעים במעצבי האופנה הישראלים. וכאילו לא די בכל זה, השנה גם האקלים עובד נגדם, והחורף המבושש לבוא משאיר קולקציות שלמות מיותמות על המדפים. גם השחקניות הגדולות נפגעות מהמצב, למשל רשת גולף, שבדו"חות הרבעון האחרון שלה מדווחת על ירידה במכירות האופנה בהשוואה לשנה הקודמת. "כלכליסט" כינס פאנל של מעצבים מקומיים ויועץ עסקי מומחה בתחום, כדי לנסות להבין מהם הגורמים העומדים מאחורי מצב השוק הנוכחי ומהן האפשרויות לשנותו.

לשיחה התכנסו רו"ח חזי רותם, שותף מייסד של חברת GoNoGo; סיביל גולדפיינר, מנכ"לית ובעלים של רשת קום איל פו; רזיאלה גרשון, מעצבת ובעלים של המותג רזיאלה; טל ברונשר, שותפה לחיים ולעסקים של המעצבת שרון ברונשר; עידו רקנאטי, מעצב מותג הנושא את שמו וראש מחלקת אופנה במכללת סטודיו 6b; וחותמת את הרשימה קרן זרקה, מעצבת ובעלים של המותג Anna K.

אבחנה שחוזרת בדברי המשתתפים היא ירידה תלולה בכמות הלקוחות. "לא חשוב איך נערכים, אנשים לא מגיעים לחנויות", אומרת גרשון. רותם מדווח על ירידה של כ־20% בכמות הקונים בשלושת החודשים האחרונים. זרקה: "ההאטה הנוכחית בענף נובעת מכניסת הרשתות בשילוב עם תקופה כלכלית קשה, הפוגעת בכיסם של הלקוחות. כמו כן יש רוויה בתרבות הצריכה, שפע גדול מדי. נוכח ההצפה המטורפת, היכולת לבלוט הולכת וקטנה". ברונשר מאשר: "אנשים בררניים יותר. יש להם יותר היצע לבחור מתוכו, ולכן אנחנו מתמקדים בתחזוקה של הלקוחות הקבועים שלנו. הקהל שלנו ספציפי מאוד, ורק מיעוטו הוא קהל מזדמן שנחשף למותג בפעם הראשונה. אנחנו גם לא מוציאים קולקציות גדולות, אלא סדרות קטנות שמתחלפות מדי שבוע. בתקופות קשות משפרים ומשנים יותר".

גולדפיינר: "אנחנו במצב של תחרות חסרת תקדים, בעיקר עם כניסת הרשתות הזרות, שמקשות עלינו בגלל עלויות הייצור הזולות יותר שלהן. הרשתות מורידות מחירים והפערים הולכים וגדלים".

רותם: "החודשיים האחרונים מעט חריגים, בגלל חודש ספטמבר, שלעומת שנים עברו היה בו מיעוט ימי עבודה. אפקט ספטמבר המשיך לתוך אוקטובר, ומזג האוויר יצר עוד חודש חלש ביחס לשנים עברו".

אם כך, לא הגיע הזמן לחדול מעיצוב קולקציות חורף כבדות ולנדוד לכיוון מיני קולקציות תואמות מזג אוויר?

גולדפיינר: "קשה לעבור למיני קולקציות כאלו. הצרכנים רגילים כל כך שבתחילת החורף אפשר להשיג בגדים עם שרוולים קצרים בהנחות, עד שמבחינה פסיכולוגית הם לא מוכנים לשלם מחיר מלא על פריטים תואמי קיץ".

"בדיוק אתמול נתקלתי במקרה כזה", מסכים רקנאטי, "לקוחה ראתה שמלה עם שרוולים קצרים מהקולקציה החדשה, וחשבה שזה מסוף עונה. כך שאפילו אם אתה מבין את התהליך האקולוגי, ומבין שאוקטובר ונובמבר זה קיץ לייט, הלקוח לא מוכן לקבל זאת".

לעומתם, רותם מאמין שדווקא אפשר להתאים את ההיצע בחנויות למזג האוויר המקומי בחודשי הסתיו: "השליטה של היוצרים המקומיים היא בידיים שלהם, ובשונה מהרשתות הגדולות הבינלאומיות, הם יכולים לייצר בגדים על פי מזג האוויר".

באים פחות, קונים יותר

נוסף על החורף המתעכב והתחרות שמציבות הרשתות, כל המשתתפים מסכימים כי המיתון שהתחיל ב־2008 גרם לשינוי מהותי בהרגלי הצריכה.

גולדפיינר: "המיתון משפיע. אנשים חושבים פעמיים על קניות, בעיקר על פרטי קז'ואל. בתחילת 2009 השקענו הרבה יותר בפריטים כמו שמלות ערב, שלגביהם ברור מדוע המחיר גבוה. בקז'ואל לא תמיד ברור ללקוח למה הבגד יקר".

"ב־2008 היו דיבורים. עכשיו זה באמת קורה, המיתון הגיע לרחובות", אומרת זרקה.

"יש ירידה בקונים, אבל לצדה כמעט הכפלה בסכומי הכסף שכל לקוחה מוציאה", מסייגת גולדפיינר. "פחות לקוחות נכנסות, אך כל אחת מרשה לעצמה לקנות יותר פריטים בעקבות שינויים בהרגלי הצריכה שנבעו מהמיתון. למגמה הזו קוראים 'hi-lo', גבוה ונמוך. לקוחות קונות פחות ובזול ביומיום, אבל מדי פעם מרשות לעצמן לקנות פריט מושקע ויקר". רותם מאשר שהלקוחות שעדיין פוקדים את החנויות רוכשים פריטים בסכומים גדולים יותר.

יש הבדל בין הפריפריה למרכז?

גולדפיינר: "הפריפריה נפגעה הרבה יותר מהמרכז, אין מה להשוות".

גרשון: "לי יש חנות בחיפה ושם הירידה תלולה. זו מעין עיר פועלים. הלקוחות מבררות מחירים, מתמקחות ואומרות שיחכו לסוף עונה".

ואולי השינוי הוא תרבותי? כשמשיגים בגדים מעוצבים בזול יש פחות כבוד לעיצוב ולבגד.

ברונשר: "כש־H&M שמו בשלטי חוצות בגדים מעוצבים עם תג מחיר נמוך, זה כבר עשה את העבודה".

גולדפיינר: "זה טרנדי לא להוציא הרבה כסף. היום אופנתי מאוד להגיד 'קניתי בזול' ולערבב גבוה עם נמוך. השינוי הוא כלל־עולמי. גם מעצבי־על בינלאומיים סובלים מכניסת רשתות האופנה הענקיות".

והמעצבים הישראלים?

רקנאטי: "היום כל אחד שעושה טי שירט מתהדר בתואר מעצב, וגם התקשורת קוראת לו מעצב. רבים מהם גם פותחים חנות. לדאבוננו, הם אינם באמת מעצבים ופוגעים בשמו של ענף עיצוב האופנה בארץ".

ברונשר: "אבל מי שלא מעצב אמיתי לא ישרוד".

תמיכה ממשלתית היתה עוזרת?

רקנאטי: "אירוע כמו שבוע אופנה, הממתג את תחילת העונה ונותן יריית פתיחה, הופך אותה למעניינת. במדינות כמו פורטוגל, ספרד וברזיל, שבוע האופנה הוא נכס תרבות של המדינה. כך צריך להיות גם בישראל".

רותם: "השתתפתי בישיבה דומה על יין. נשאלה השאלה למה לא עושים אירוע יין גדול כמו בשאר העולם, כשיש כאן ענף יין משגשג. גם בתחום הרהיטים ישראל פורחת, ועדיין אין שום אירוע עולמי. המדינה דואגת למה שהיא רוצה לדאוג לו, בעיקר לביטחון".

אז מה הפתרון?

גרשון: "אני חושבת שדווקא בתקופות כאלה צריך להשקיע יותר ביחסי ציבור ובפרסום. בתקופות הפחות טובות צריך להשקיע יותר. לכולנו יש מועדון לקוחות, אנחנו שולחים קטלוגים הביתה וכיוצא בזה. עם זאת, אני 30 שנה במקצוע ואני חושבת שהפעם זה שונה. תגובות הלקוחות אטיות יותר, ויש משהו באוויר שאסור להתעלם ממנו".

תגיות