הדילמה של יו"ר קרן המטבע: צרפת או הכלכלה העולמית

דומיניק שטראוס־קאהן נמצא כרגע על גג העולם, אך הוא לא בהכרח רוצה להיות שם. כמעט בלית ברירה, יו"ר קרן המטבע הבינלאומית ממשיך לצבור כוח לנוכח המשבר הכלכלי.

כאשר הכלכלה העולמית עמדה על סף תהום לפני שנתיים, קבוצת עשרים המדינות העשירות בעולם, שהיתה אז חדשה יחסית, פנתה לשטראוס־קאהן ולקרן המטבע בניסיון לעזור לחזק את יסודות הארגון. בסוף חודש שעבר, שרי האוצר של מדינות ה־G20 שבו ופנו לשטראוס־קאהן על מנת שיסייע להם למנוע את מלחמת המט"ח והציעו להכפיל את המשאבים הפיסקאליים של קרן המטבע.

שטראוס־קאהן (61) מעולם לא קיבל כל כך הרבה מחמאות, ודעותיו - הממוקמות במרכז המפה הפוליטית והכלכלית - מעולם לא זכו לאישור כה רחב.

בשנות התשכעים, כאשר שימש שר האוצר של צרפת בממשלה של ליונל ז'וספין, שטראוס־קאהן לא הצליח ליישר קו עם האידיאולוגיה של מפלגתו. הוא הצליח לשכנע את הממשלה לאמץ את היורו, קידם הפרטות ענק של תעשיות ממשלתיות והוריד מסים. ואולם, במשרה הבאה שלו הוא שקע לביצה של בלבול ציבורי לגבי המדיניות והמניעים שלו.

דיאטה לכבוד הקמפיין

שטראוס־קאהן, המכונה DSK, נמצא כיום לא רק בראש המערכת הפיננסית הבינלאומית, אלא גם בראש סקרי הפופולריות בצרפת. המצב הזה מעמיד אותו בפני דילמה: האם כדאי לו להישאר בתפקידו בקרן המטבע עד לסיום הקדנציה הראשונה שלו בסוף 2012, או שמא עליו להתפטר ולשוב לצרפת בשנה הבאה כדי לרוץ לנשיאות בתחילת 2012? השעון מתקתק.

אותם סקרים מצביעים על כך שלו הבחירות בצרפת היו מתקיימות היום, שטראוס־קאהן היה נהנה מיתרון בולט על פני הנשיא המכהן ניקולא סרקוזי הימני, שלא נהנה מפופולריות רבה בימים אלה. בסקר שערך בשבוע שעבר מכון Ipsos רשם סרקוזי שפל חדש בפופולריות - 30% תמיכה בלבד, זאת לעומת 43% תמיכה בראש הממשלה פרנסואה פיון. "DSK יכול לשרת את צרפת בכך שיכריז על מועמדות לנשיאות או בכך שיציל את הכלכלה העולמית בקרן המטבע", מסכם את הדילמה בעל טור בשבועון הצרפתי "ל'אקספרס".

חברים קרובים ועמיתים של שטראוס־קאהן בטוחים שבשלב מסוים נראה אותו מנהל קמפיין בחירות. "הוא נזהר לא לומר זאת במפורש, מכיוון שברגע שירמוז על כך שזוהי כוונתו שלו הוא ייאלץ לעזוב את קרן המטבע", אומר חבר ותיק שלו. מכרה נוספת מתייחסת לדיאטה שבה פצח, שקרוב לוודאי נועדה להכין אותו לקראת הופעותיו הטלוויזיוניות כמועמד.

ואולם, כפי ששטראוס־קאהן עצמו יודע היטב, לאחר ניסיון כושל לעמוד בראש המפלגה הסוציאליסטית בשנים 2006—2007, יש הבדל עצום בין הפיכה למועמד לבין מינוי לנשיא. ייתכן שבשנתיים האחרונות הפלטפורמה של קרן המטבע הפכה להיות חשובה עד כדי כך שהוא יתקשה לוותר עליה, שכן יש סיכויים גבוהים לכך שייבחר לכהונה שנייה.

נשיאות - מוסד מוגבל

אחת האירוניות הגדולות בפוליטיקה הצרפתית היא שב־2007 זכה שטראוס־קאהן בתפקידו הנוכחי בקרן המטבע בתמיכתו העצומה של סרקוזי. למעשה, נשיא צרפת נחשב כמי שהגה את ההברקה המקיאווליאנית כאשר הפגין נכונות לעבוד עם דמויות מפתח במפלגה הסוציאליסטית מצד אחד, אך ביטל אותם כיריבים פוטנציאליים מצד שני.

חודשים ספורים בלבד לאחר שנכנס לתפקיד החדש, לשטראוס־קאהן כבר היתה תמונה ברורה ומדאיגה של העננים המתאספים באופק הכלכלי. בכנס שנערך בדאבוס בתחילת 2008, הוא קרא לקבוע מדדים פיסקאליים ותקציביים בקנה מידה עולמי לקראת המשבר הכלכלי המתקרב. "זו הפעם הראשונה זה 25 שנה שיו"ר קרן המטבע קורא להעלות את הגירעונות הפיסקאליים", ציין לארי סאמרס.

חזונו של שטראוס־קאהן הוא רחב למדי. ומכאן עולה השאלה, האם צרפת היא במה גדולה מספיק עבורו. למעשה, סרקוזי עצמו גילה שמוסד הנשיאות הוא מוגבל יותר משקיווה, והצליח לשגשג בתפקידו רק כשהציג את עצמו כמנהיג אירופה. סרקוזי בהחלט מצפה לתורה של צרפת באירוח ועידת ה־G20 בשנה הקרובה - לו רק יצליח להרחיק את אור הזרקורים משטראוס־קאהן.

נולדו להיות יריבים

לעתים נראה שסרקוזי ושטראוס־קאהן אכן נולדו להיות יריבים. שניהם גדלו מחוץ לאליטה הצרפתית המסורתית, הידפקו על דלתה ואז דחפו עצמם בכוח למעלה. אביו של סרקוזי היה מהגר הונגרי, ואילו שטראוס־קאהן גדל במרוקו במשפחה יהודית. שניהם לא התחנכו ב־École Nationale d’Administration, שמהווה כר הכשרה לפוליטיקאים.

ואולם, סרקוזי הצליח להוכיח כי יש לו כישרון מולד לפוליטיקה, בעוד שההיסטוריה של שטראוס־קאהן פחות ברורה. "אני לא משוכנע שהוא פוליטיקאי גדול", אומר הפרשן ג'רארד גרונברג, "ואיני משוכנע שביכולתו לנהל קמפיין מוצלח".

אם יחליט לצלול לתוך המירוץ לנשיאות, שטראוס־קאהן צפוי לשוב ולהתמודד עם רבות מאותן בעיות פוליטיות ואישיות שפגעו בו בעבר. הקטנה שבבעיותיו היא המוניטין שיצא לו כרודף שמלות. ב־2008 נאלצה קרן המטבע לחקור מפגש מיני לכאורה של שטראוס־קאהן עם כלכלנית הונגרייה.

בסיכומה של החקירה נקבע כי הרומן הוא מעשה מצער שמעיד על כושר שיפוט לקוי, אך שטראוס־קאהן המשיך לשמור על כיסאו, וגם על אשתו זה 20 שנה (השלישית במספר), מגישת הטלוויזיה הידועה אן סינקלייר, שהודתה כי ידעה על הרומן. מעטים בצרפת יזדעזעו מסיפורים מסוג זה, ויש לציין שגם סרקוזי נשוי בפעם השלישית.

אם יחליט לרוץ, שטראוס־קאהן יצטרך להתמודד תחילה על ראשות המפלגה הסוציאליסטית מול מועמדים חזקים. המועמדת הרצינית ביותר כעת היא ראש המפלגה מרטין אוברי, שעשויה לפנות את הדרך אם שטראוס־קאהן יכריז על מועמדותו, אך עליו לקבל החלטה בקרוב. זוהי החלטה קשה, אך כזו שרוב הפוליטיקאים האחרים מייחלים לה.