אתר זה עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך את חוויית הגלישה הטובה ביותר.
פותח חשבון: המלחמה על העמלה צילום: אוראל כהן

פותח חשבון: המלחמה על העמלה

תעשיית כרטיסי האשראי נערכת לקרב על העמלה הצולבת. על השולחן: מאות מיליוני שקלים בשנה

18.11.2010, 07:44 | תומר זלצר
ערב פרישתה של הממונה על הגבלים עסקיים רונית קן, אחד הנושאים המרכזיים שבהם טיפלה - התחרותיות בתחום סליקת כרטיסי האשראי - נמצא בנקודת הכרעה. למרות ההסכם שאליו הגיעה קן עם חברות כרטיסי האשראי, נותרה עבודה רבה בכל הנוגע לשיפור התחרותיות בתחום ולהגנה על בתי העסק שמקבלים שירותי סליקה.

כל בית עסק המקבל שירותי סליקה משלם לחברת כרטיסי האשראי הסולקת "עמלת בית עסק", המורכבת למעשה משתי עמלות - "עמלה צולבת" (מכונה גם "עמלת מנפיק") שמועברת לחברה שהנפיקה את כרטיס האשראי, וכן "מרווח סליקה" משתנה שגורפת החברה הסולקת.

כדי להגביר את התחרות בתחום הסליקה, נחתם ב־2007 הסכם בין חברות כרטיסי האשראי בחסות רשות ההגבלים העסקיים, שקבע מתווה שלפיו יופחת גובה העמלה הצולבת מ־1.25% ב־2007 ל־0.875% ב־2012. בעקבות ההסכם רשאיות כיום שלוש חברות כרטיסי האשראי - ישראכרט, כאל ולאומי קארד - לסלוק כרטיסים ממותגי "ויזה" ו"מסטרקארד", ללא קשר לזהות המנפיק.

המונופול של ישראכרט

דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט, צילום: גדי דגון דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט | צילום: גדי דגון דב קוטלר, מנכ"ל ישראכרט, צילום: גדי דגון

עם זאת, סליקת כרטיסי מותג "ישראכרט" שבבעלות חברת ישראכרט, נותרה מחוץ להסכם - עובדה שפוגעת בעיקר בבתי עסק קטנים. אלה לא יכולים להרשות לעצמם שלא לכבד כרטיס אשראי שנמצא בידי 17% מהלקוחות הפוטנציאליים, ולפיכך נמצאים בנחיתות מובנית בהתנהלותם העסקית מול ישראכרט.

בימים אלה מנהלת ישראכרט מאבק אגרסיבי נגד הצעת החוק של משרד האוצר, שמבקשת לפתוח לתחרות מלאה את סליקת כרטיסי המותג שלה. בחברה טוענים כי הצעת החוק פוגעת בזכות הקניין שלה על מותג פרטי שנבנה בעמל רב. בנוסף, הצעת החוק מבקשת להעביר את הפיקוח על תחום הסליקה וגובה העמלות הנגבות לאחריות בנק ישראל.

חשוב להדגיש כי ירידת העמלה הצולבת לא "מתגלגלת" בהכרח אל בתי העסק, בייחוד כשמדובר בבתי עסק קטנים. נתון מעניין העולה מדו"חות הרבעון השלישי של חברת ישראכרט מצביע על עלייה של פי שלושה ברווח הנקי שייצר מגזר הסליקה לעומת הרבעון השני - זאת כאשר העמלה הצולבת דווקא ירדה ביולי האחרון מ־1.1% ל־0.975%.

כסף רב על השולחן

אף שההסכם בין החברות מופעל, הרי שגובה העמלה הצולבת עדיין נמצא בבדיקה, שעתידה להסתיים בקרוב. באוגוסט 2006 התווה בית הדין להגבלים עסקיים את המתודולוגיה לקביעת גובה העמלה. חברות כרטיסי האשראי טענו שיש להתחשב בכלל עלויות ההנפקה והסליקה שלהן, אך בית הדין פסק פסיקה מצמצמת ביותר, שלפיה ניתן להביא בחשבון שלוש עלויות בלבד: עלות אישור העסקה, עלות הבטחת התשלום ועלות האשראי.

כסף רב מונח על השולחן. ויזה אירופה מעריכה כי גובה העמלה הצולבת המגולם בעלויות חברות כרטיסי האשראי בישראל צריך להיות 0.65% בלבד. גורמים אחרים טוענים כי המספר המייצג נמוך אף יותר. בהנחה ששיעור העמלה הצולבת כיום (0.975%) גבוה ב־0.3% מהמחיר המוצדק, ובהינתן שמחזור העסקאות השנתי בכרטיסי אשראי עומד על כ־160 מיליארד שקל, הרי שהמשמעות עבור בתי העסק היא הפסד של כחצי מיליארד שקל, שזורם מדי שנה מחשבונותיהם אל כיסיהן של חברות כרטיסי האשראי.

תגיות