גיורא ענבר משלם את מחיר הרכישות הממונפות של קמן

מנכ"ל קבוצת קמן אחזקותשבשליטת רוני אלרואי, גיורא ענבר, מפנה את מקומו לאחר שש שנים בהם ליווה את אלרואי בדרכו העצמאית מאז עזב את קבוצת דלק. ענבר לא עוזב את קמן, אלא עובר לכהן כמנכ"ל פעילות המים של הקבוצה, המבוצעת על ידי קמן מים. בתפקידו החדש יקבל ענבר שכר חודשי של 50 אלף שקל ומענק שנתי בכפוף לעמידה ביעדים.

את מקומו של ענבר תתפוס רו"ח רגינה אונגר (47), שבעשור האחרון שימשה כמשנה למנכ"ל וכסמנכ"ל הכספים של קבוצת שרפ"ג. אונגר תקבל מקמן שכר חודשי של 100 אלף שקל, חבילת מניות של הקבוצה בהיקף של 3% וכן מענק שנתי.

חברות ותיקה

מינויה של אונגר לתפקיד המנכ"ל יכול לאותת על כוונתו של רוני אלרואי לעשות סדר במבנה הפיננסי של הקבוצה, בין השאר על רקע הדיווח של קמן משבוע שעבר על הערכות שלפיהן שווי נכסי הקבוצה צפוי לרדת, מה שיוריד את היקף ההון העצמי לפחות ממאה מיליון שקל. לירידה בהיקף ההון תהיה השפעה דרמטית על הקבוצה שכן בעקבותיה היא לא תעמוד יותר בהתניות הפיננסיות מול בעלי האג"ח, מה שיאפשר להם לדרוש פירעון מיידי של החוב. מהלך שכזה עלול לגרור את הקבוצה למצב בעייתי במיוחד, שכן מלבד חוב של 55 מיליון שקל למחזיקי האג"ח, לקבוצה יש חוב נוסף של 220 מיליון שקל למערכת הבנקאית.

ואמנם גורם המקורב לחברה אמר אתמול ל"כלכליסט" כי "לקבוצה יש היום מיליון בעיות שצריך לפתור, ואופי הפעילות שאפיין אותה בעבר שונה היום לחלוטין". עוד הוסיף הגורם כי "רגינה אונגר חיה את העולם הפיננסי בשרפ"ג, כשהדברים השתבשו היא היתה זו שעשתה שם סדר. היא סמנכ"לית ברמה גבוהה מאוד, והיום בעידן ה־IFRS יש בקבוצת קמן צורך באדם שיעניק תשומת לב לפרטים הפיננסים".

התוכנית: הנפקת ניו פארם ומימוש שנפ בכוונת ישאל להנפיק את ניו פארם לפי שווי של 230-200 מיליון שקל, בדומה לשווי בו רשומה החברה בספרי חברת ישאל סיון איזסקו ורחלי בינדמןלכתבה המלאה

ההיכרות בין רוני אלרואי לגיורא ענבר החלה במסגרת שירותם הצבאי המשותף ביחידה המובחרת שלדג - ענבר, תא"ל במילואים, היה אז מפקדו של אלרואי. במשך שנים נחשבו השניים לחברים קרובים, וענבר תפקד כאיש סודו של אלרואי, אלא שלאחרונה גוברים הדיבורים על הצטננות היחסים בין השניים.

את דרכו בעולם העסקים התחיל אלרואי לפני 27 שנה, בעקבות היכרות עם קבלן נתנייתי העונה לשם יצחק תשובה. תשובה הניח לאלרואי על השולחן הצעה שקשה היה לסרב לה - להצטרף אליו לעסקי הנדל"ן - החלטה שעלתה לאלרואי בוויתור על תכניותיו המקוריות ללמוד בחו"ל. אלא שרצה הגורל, ותקופה קצרה לאחר מכן אלרואי הצעיר התאהב בכרמית, ביתו של תשובה, ולימים הפך לחתנו.

משם פעלו השניים יחד. לאחר שבשנת 1998 ביצע תשובה השתלטות עוינת על קבוצת דלק, לאלרואי היה תפקיד מפתח בשינוי פעילות הקבוצה - הרחבת עסקי הנדל"ן וייבוא הרכב, עד להפיכתה של דלק לאחת מקבוצות האחזקה הבולטות במשק. תשובה עצמו ידע לפרגן לחתנו הצעיר, והתבטא לא פעם כי חלק לא מבוטל מהצלחת הקבוצה מיוחסת לאלרואי.

עם תשובה כשותף וכבן משפחה, ולאחר עבודה מאומצת בדלק, הציפיות היו שאלרואי יתברג בתפקיד מפתח באימפריה המתהווה. אלא שבאופן מפתיע, בדצמבר 2004 קיבל אלרואי החלטה מפתיעה: לצאת לדרך עצמאית ולהקים קבוצת השקעות בבעלותו הפרטית. אלרואי ביקש להתנתק מאבי אשתו, שהלך וצבר מעמד, ולצאת לפעול בשוק באופן עצמאי. וכך, בשיטתיות החל אלרואי לבנות את הפורטפוליו של קבוצת האחזקות הפרטית שלו, כשהמודל שבבסיסה דומה במתכונתו למודל הקבוצה של המשקיע האגדי וורן באפט - פורטופוליו שעיקרו חברות העוסקות ב"כלכלה ישנה", שקל להבין את ליבת העסקים שלהן.

המטאור מאבד גובה

העסקה הראשונה שאלרואי מבצע היא רכישת השליטה (64%) בחברת מנדלסון תמורת 94 מיליון שקל (שלימים שינתה את שמה והפכה לחברת האחזקות קמן). לאחר שלושה חודשים מודיעה קמן על עסקה נוספת - רכישת השליטה בחברת ישאלתמורת 96 מיליון שקל. מכאן הרכישות ממשיכות בקצב מהיר. במאי 2005 נרכשת אלכסנדרוביץ העוסקת בתחום הפלסטיקה ההנדסית והגומי ב־40 מיליון שקל, כמה ימים אחר כך נרכשת הבעלות בניו פארם, ביוני 2006 נרכשה השליטה בחברת המחדש תעשיות, ובדצמבר באותה השנה נרכשת חברת פרנץ' קאלף מידיו של צביקה בארינבויים תמורת 6 מיליון יורו. ביולי 2007 מבצעת קמן עסקה שלא עונה להגדרת פרופיל החברות הרגיל של אלרואי, ורוכשת את השליטה בחברת הפיננסים האמריקאית LBC.

בד בבד ממנה אלרואי את ענבר למנהל הקבוצה, ומי שאחראי על יישום האסטרטגיה שקבע. אלרואי וענבר ממשיכים עם גל הרכישות האינטנסיבי והבשנים הראשונות השוק הולך איתם - המניה של הקבוצה מזנקת בשיעורים חדים, ומודל הפעילות של הקבוצה נראה מבטיח. אלא שבשלהי 2007 פרץ המשבר הכלכלי העולמי ובדומה לקבוצות אחרות שפעילותן מבוססת על רכישות גדולות עם הוצאות מימון גבוהות, התייקרות האשראי כשברקע מחיקות השווי של החברות בפורטפוליו הקשו על התנהלותה של קמן. עד מהרה אלרואי שנחשב למטאור מבריק מתחיל לאבד מזוהרו.

במבט על, אלרואי וענבר הובילו אסטרטגיה ברורה של רכישת חברות עם פוטנציאל צמיחה בלתי ממומש, תוך השבחתן באמצעות מעורבות ניהולית. בשנים הראשונות התמקדה קמן בשוק המקומי עם רכישות של חברות כמו שנפ, קו מנחה (שלימים נמכרה) ופינקלשטיין ובהמשך הדרך נעשתה החלטה לגדול לחו"ל עם רכישת חברת תחנות הדלק אמפיירפטרוליום ות.א.ת טכנולוגיות. בסך הכל, לאחר שש שנות פעילות וכמה הרפתקאות לא מוצלחות, שביניהן חברת קמין נדל"ן (שנכנסה לפעילות במזרח אירופה) וניו פארם (שנמכרה לרמי שביט לאחר שקמן לא הצליחה לחולל בה מהפך משמעותי), נסחרת קמן היום לפי שווי 83 מיליון שקל - לאחר שנרכשה ב־94 מיליון שקל תחת שווי של 144 מיליון שקל. במהלך השנים חילקה הקבוצה דיבידנדים בהיקף של 115 מיליון שקל.

"בתקופה שהמימון בא בקלות, קמן התפזרה ונסחפה להשקעות שלא בתחום הליבה", הסבירו אתמול מקורבים לקבוצה. "היום הכוונה היא לחזור לפוקוס, כלומר להתמקד בתחום המסחר (צנרת), תעשיית המתכת ותעשיית התעופה".